Marina Maximilian - Glow Now.
עבר שבוע מאז שנכנסתי לבית הספר, בזמן הזה התחברתי ליהל ולגילי. בהפסקות אנחנו יושבות ביחד בספסלים בחוץ ומדברות על כל מיני נושאים שעולים בראשנו, לפעמים הן גם מסבירות לי על שמועות שצצות ומהיכן הן בדרך כלל מגיעות. מילדה שקוראים לה גפן, לגילי היא יותר מפריעה מאשר ליהל. מה שגם, גיליתי שגילי ויהל חברות טובות עוד מחטיבת הביניים. התחלתי להסתגל למערכת, למורים, לכותלי בית הספר ולשאר התלמידים בבית הספר. אני מתרגלת מהר למקומות חדשים.
"היי מטר!" שמעתי קול שזיהיתי ששייך לבת הקורא לי בצעקה מאחורי גבי, הסתובבתי וראיתי את יהל מנופפת לי לשלום.
"חכי רגע," אמרה וסימנה עם ידה "שנייה".
הנהנתי וחיכיתי לה במקומי.
"המנהלת פגשה אותי ואמר לי להודיע לך שתבואי לחדר שלה, היא כנראה רוצה לשוחח על מצבך בבית הספר," הסבירה וחייכה חיוך קטן.
"היא חברה טובה של אמא שלי. אז אם יהיו בעיות, דברי איתי." היא קרצה.
חייכתי אליה ואמרתי, "נחמד לדעת,"
"אין בעד מה," השיבה במתיקות.
צעדתי אל עבר חדרה של המנהלת, דלת חדרה הייתה פתוחה למחצה. נקשתי על הדלת שלוש פעמים ופתחתי אותה לרווחה.
המנהלת דיברה עם גבר שישב בגבו אלי. המנהלת הפנתה את מבטה לרגע מהגבר שישב מלפניה והנהנה כלפי על ידי ראשה, היא החוותה לי בעזרת ידה להתיישב ליד הכיסא הנמצא כחצי מטר מהגבר שאיתו דיברה כעת.
הנחתי את תיקי על הרצפה הלבנה והתישבתי על כיסא שחור המרופד במושבו ובמשענתו.
"למה את כאן?" שאלה.
"יהל אמרה לי שקראת לי," הסברתי את המובן מאילו, מתאפקת לא לגלגל את עייני.
"נכון," המנהלת חיככה את ידיה אחת בשנייה ונשענה לאחור בכסאה.
"אז ככה, מעיין, מי שיושב לידך," החוותה עליו, הסטתי את מבטי אל הגבר שישב לידי אך הוא המשיך להסתכל על המנהלת ולהתעלם מעצם קיומי.
היה לו שיער חום חלק שנפל בחן על פניו, עור פניו שזוף וכך גם זרועותיו. הסתכלתי על עינייו אני חושבת שיש לו עיניים כהות הנוטות לירוק, לא הצלחתי כל כך לקלוט את צבען מכיוון שהוא אפילו לא הסיט את מבטו אלי פעם אחת.
"הוא לומד להיות אח, מעיין לפני כמה שבועות הגיע אפילו לבית הספר עם עוד אחות, כדי לתת חיסונים לתלמידי כיתה ח'. מעיין החליט שהוא רוצה לתרום קצת לבית הספר אז אני הצעתי לו לעזור לתלמידים או לתלמידות המתקשים ללמוד היטב בעצמם את חומר הלימודים הנלמד." המנהלת הסתכלה עלי ועל מעיין במשך השיחה שלה.
"טוב," משכתי בכתפי בחוסר אכפתיות, עזרה כנראה באמת לא תזיק למצב הלימודים שלי כעת.
"ובכן, אני מציעה שתסכמו ביניכם על שעות שנוחות לכם ללמוד בהן. תוכלו ללמוד בחדר האחות, כך יהיה לכם שקט." המנהלת סידרה את משקפיה המרובעים על גשר אפה.
YOU ARE READING
משחק השקרים
Romanceהמטרה היא לא להיות מאושר כי אומרים להיות מאושר אלא להיות מאושר כאשר אתה מייצר לעצמך את האושר. מָטָר שטיין לא אוהבת לאבד שליטה על עצמה. אף אחד לא אוהב לאבד שליטה כזו. מאז שזה קרה היא תוהה לעצמה מה היה קורה אילו היא לא הייתה נופלת ברשת של אותו הגבר. כ...
