Michael Schulte - You Said You'd Grow Old With Me.
הגעתי ברבע לארבע לרחוב שבו המעון של עידן נמצא. נכנסתי בשער ברונזה מחליד במעט שהגיע לי עד קו המותניים, הלכתי לעבר החדר שבו עידן נמצא. בסוף המסדרון רחב הידיים, הקשתי בעדינות על דלת קבוצתו של עידן שהייתה פתוחה למחצה ופתחתי אותה לרווחה, הוא ישב ושיחק עם הילדים מהפעוטון בקוביות משחק מפלסטיק.
התקרבתי אליו וכשהייתי מספיק קרובה אליו התכופפתי כך שעינינו יהיו באותו הגובה עד כמה שאפשר שיהיו.
"היי מתוק," פניתי אליו, הוא עזב את הקוביה הירוקה שהחזיק באותו הרגע והסתכל עלי, כשהוא קלט שזה אני עינייו הזהובות זרחו מרוב אושר והתרגשות. אני פשוט אוהבת אותו.
זו אחת האהבות היפות בעיני, האהבה שביננו היא ללא תנאים כמו שכל אהבה צריכה להיות. חבל אם היא לא ככה.
"מה קורה?" הרמתי אותו מהשטיח האפרפר בזמן שהתרוממנו מהרצפה.
סרקתי את החדר במבטי, לקראת סוף החדר היו מוצבים חמישה לולי תינוקות בצבע לבן מעץ אלון. ליד הלול הנמצא בקצה עמדה המטפלת של עידן וטיפלה בתינוקת עם שיער בלונדיני חלק ששמה מאיה כפי שהספקתי כבר להכיר. לאחר כמה רגעים שטיפלה בה היא התקרבה אלינו כשחיוך חם ואוהב מקשט את פניה המבוגרות.
"מה שלומך?" שאלה בחמימות.
"בסדר, איך את מרגישה?" רינת, המטפלת של עידן, לא חשה בטוב לפני ארבעה ימים והיום היא חזרה לעבודה שלה, בריאה וחזקה מספיק בשביל שתוכל לטפל בחמשת התינוקות שבקבוצה שלה.
"מצוין, תודה חמודה ששאלת," חייכה חיוך חושף שיניים והושיטה את ידה כדי ללטף את זרועו של עידן.
חייכתי חיוך קטן למחווה הזאת שחיממה את ליבי והרמתי את עיניי אל עבר רינת.
"הוא ישן משתיים עשרה עד שתיים בצהריים, אכל בארוחת הבוקר חצי פרוסה של לחם לבן ובארוחת הצהריים אכל בטטה ותפוחי אדמה מרוסקים, כמו ילד גדול. נכון?" שאלה וצבטה את לחיו בחיבה.
"יופי, חסר לו משהו שצריך להביא למחר?" שאלתי. אני לא אוהבת שחסר לעידן דבר מה שהוא אולי צריך ואז המטפלת תאלץ להשתמש בשל ילדים אחרים מקבוצתו.
"לא נראה לי, אני רק רגע אבדוק." השיבה והתקדמה אל עבר התא של עידן שהיה מוצב בתוך הארון האפור.
היא פשפשה בתא שלו כמה רגעים ולאחר מכן התקרבה בחזרה.
"כן, צדקתי. לא חסר לו כעת כלום. וטוב ששאלת, את יודעת למקרה שאני שכחתי משהו." הסבירה ועינייה התכווצו במעט כשחייכה.
חייכתי אליה בחזרה חיוך קטן הודתי לה ואמרתי לה להתראות.
"להתראות ובבקשה." השיבה בנעימות.
יצאתי מהחדר כשעידן בין ידיי.
הגענו לבית אחרי רבע שעה של הליכה.
YOU ARE READING
משחק השקרים
عاطفيةהמטרה היא לא להיות מאושר כי אומרים להיות מאושר אלא להיות מאושר כאשר אתה מייצר לעצמך את האושר. מָטָר שטיין לא אוהבת לאבד שליטה על עצמה. אף אחד לא אוהב לאבד שליטה כזו. מאז שזה קרה היא תוהה לעצמה מה היה קורה אילו היא לא הייתה נופלת ברשת של אותו הגבר. כ...
