33

95 14 7
                                    


שיר לוי - יום אחד תבקשי.

מחיאות כפיים נשמעו ברחבי האולם אחרי שאריאל שבר את הכוס בהתרגשות. חייכתי לעבר החתן והכלה ומחיתי דמעה מלחיי. אני מאושרת בשביל אחי שמצא אהבה שאיתה הוא רוצה לחיות לאורך חייו. הסתכלתי על מעיין לידי, תפסתי אותו מביט בי בחיוך עם עיניים קורנות, כאילו זאת החתונה שלנו.

חיוך מאושר נפרש על פני. אחזתי בכף ידו ונתתי לו נשיקה על הלחי.

לקח לי זמן לשכנע את מעיין לבוא איתי לחתונה של אריאל ורוני. הוא טען שהוא לא מרגיש מספיק קרוב למשפחה שלי, אמרתי לו ברגע שהוא בן הזוג שלי הוא כבר חלק מהמשפחה. היו לו עוד כמה תירוצים קטנים על למה לא לבוא. אני חושבת שהוא קצת פחד להיחשף בכזאת מהירות לכל המשפחה המורחבת שלי.

אחרי שהחופה נגמרה הלכנו לעברם של רוני ואריאל. "מזל טוב לזוג הטרי," מהפנים של שניהם נראו חיוכים קורנים. חיבקתי את רוני בחמימות.

"מזל טוב," מעיין אמר לידי.

"תודה," אריאל הודה לנו וחיבק אותי.

"בקרוב אצלך," הוא לחש לאוזני.

גילגלתי את עיניי. "ממש," הפטרתי בכעס מעושה וסטרתי לזרועו בקלילות.

הוא צחקק מתגובתי. הוא ומעיין לחצו ידיים וטפחו אחד לשני על הגב, במין חיבוק גברי.

"אני לא יכולה לחכות יותר," כנרת, אחותה הקטנה של רוני, הצטרפה למעגל הקטן שיצרנו. "אני כבר מתה לראות ילדים קטנים שהם שילוב שלכם,"

בכל פעם שכנרת או אני הזכרנו את הנושא של ילדים, שנייהם שיקפו אי נעימות, אך הפעם אריאל הסתכל על רוני וחייך אליה בהערצה. הוא כרך את זרועו סביב מותניה.

עברתי בין כל הדודים והדודות כדי לקבל את פניהם בברכה.

"וואו, מטר, איך גדלת!" תמר, אחותה של אימי, אמרה בהתפעלות.

חיוך קטן עלה על שפתי. אחרי הגירושים של ההורים שלי, ניתקתי כל קשר עם המשפחה מהצד שלה. לאירועים משפחתיים שהיו מהצד של אימי לא הייתי הולכת, אז אחותה ואחיה של אמי לא ראו אותי כמעט שלוש שנים.

אריאל ביקש ממני שאעבור ביניהם כדי לברך אותם. הוא לא רצה שתהיה איזושהי עוינות בחתונה שלו ושל רוני. אריאל כבר הכין את עצמו לכך שאני אתנגד לרעיון לכן הוא חשב מראש על פשרה, אני אדבר עם המשפחה מהצד של אימי בחתונה, כאילו הם לא קשורים לאמא שלי, והוא יסדר למעיין ולי כמעט כל אטרקציה שנרצה. אמרתי לו שאין צורך. לדבר עם המשפחה מהצד של אמא שלנו תהווה פחות בעיה. אני כבר לא כועסת על אמא שלי כמו שכעסתי עליה לפני חודשיים, אחרי השיחה שלנו ביחד בסלון, לכן יהיה לי קל יותר לדבר איתם בפתיחות מסויימת.

"מה שלומך? איך בלימודים?" שאלה.

"הולך טוב," ליתר דיוק, הולך מאוד טוב, פגשתי את מעיין בזכות הלימודים, אבל את זה אני לא טורחת אפילו לומר לה.

משחק השקריםWhere stories live. Discover now