Drake - God's Plan.
*עבר*
"שלום," דלת הבית נסגרה בחריקה מעטה ואמא שלי נכנסה למטבח, מניחה את תיק העבודה שלה על האי משיש בצבע קרם ואת המפתחות של רכבה ליד.
הכנסתי את המזלג עם מעט האוכל שנשאר מהצלחת לפי כשאמא עברה מאחורי והלכה לכיוון הארון להוציא משם כוס זכוכית.
"לילה טוב, זה מה שהתכוונת להגיד ושכחת," עקצתי אותה לאחר שסיימתי לבלוע את האוכל שבפי.
היא לא מנסה להגיע לבית שלה יותר מוקדם, אז אין שום טעם שאני אקל עליה בכלל ואנסה להיות כלפיה קצת יותר נחמדה.
היא טורחת להראות את פרצופה בשעה עשר בלילה כשהיא יוצאת ממנו בבוקר. בשבע וחצי בבוקר, ליתר דיוק.
אני לא מבינה אותה לפעמים, היא שוקעת בזמן האחרון רק בעבודה שלה. בלהיות פסיכולוגית מטופשת לאנשים חסרי חיים, במקום לדאוג למי שהיא באמת צריכה לקחת אחריות עליו.
התרוממתי מהכיסא הגבוה עם המשענת הקטנטנה שהיה קרוב לאי והלכתי לכיוון הכיור, שטפתי את כלי האוכל שאכלתי בהם והנחתי אותם על המתקן לייבוש כלים.
כאשר יצאתי מן המטבח אמא התחילה לשאול, "איך היה היום אצל ליה, היה בסדר?"
היא ערבבה ביד אחת בעזרת כפית את הקפה ובשניה החזיקה את הכוס המהבילה.
"כאילו שבאמת אכפת לך," אמרתי כשגבי מופנה אליה, יודעת שזה מעצבן אותה.
"מטר זה לא מנומס להפנות גב אל אנשים שמדברים איתך." הסתובבתי בנחרצות ובכעס עצום המופנה כלפיה.
"אמא, זה לא מנומס לא לבקר את הבת שלך שזקוקה לך," הרגשתי שעיניי יורות גיצים של שנאה כלפיה, לא אכפת לי אם היא נעלבה כעת ממשפט זה, הגיע לה.
"אני ביקרתי." השיבה על דברי בקול תוקפני, כאילו היא צריכה להתוודות בפני אם עשתה זאת או לא.
גלגלתי את עיניי בזלזול מופגן, "בטח, כי לבקר את ליה למשך רבע שעה יהפוך את המצאותך שם לביקור כמו שאמא אמיתית צריכה לבקר את בתה."
"מטר, אין לך שום זכות לשפוט אותי," אמרה בקול נוקשה. קולה החל לעלות בכמה אוקטבות. מרוב אחיזתה החזקה על כוס הזכוכית מפרקי אצבעותיה הלבינו, אם הייתה יותר חזקה היא הייתה יכולה לשבור אותה בין רגע.
"יש לי את הזכות לשפוט אותך כמו שצריך," אמרתי עם טון המתחיל להיות יותר ויותר דומה לשלה.
"את אפילו לא מנסה למען הילדה שלך, את כל הזמן נמצאת עם מזייני השכל האלה שלך," הוספתי.
"מטר! זהו, את עברת כבר כל גבול, את יודעת שלא מדברים כך. עופי לי מהר מין העיניים!"
חייכתי חיוך קטנטן לנוכח המראה המעוצבן שלה, ורידי צווארה בולטים על רקע עורה הבהיר ואחיזתה על הכוס עוד יותר התהדקה.
YOU ARE READING
משחק השקרים
Romanceהמטרה היא לא להיות מאושר כי אומרים להיות מאושר אלא להיות מאושר כאשר אתה מייצר לעצמך את האושר. מָטָר שטיין לא אוהבת לאבד שליטה על עצמה. אף אחד לא אוהב לאבד שליטה כזו. מאז שזה קרה היא תוהה לעצמה מה היה קורה אילו היא לא הייתה נופלת ברשת של אותו הגבר. כ...
