אדיר גץ - בתוך כל הבלאגן.
*עבר והווה*
התלבטתי מה ללבוש, אני אוהבת להתלבש יפה אך עם זאת לא להראות שאני עד כדי כך משקיעה בלבוש שלי. שעד כדי כך אכפת לי מהאנשים שאיתם אני נפגשת. בסופו של דבר לבשתי חצאית ג'ינס קצרה עם כפתורים, סריג דקיק בצבע ורוד בהיר ונעלתי נעלים בצבע שחור. אספתי את שיערי הגלי לקוקו מתוח וגבוהה על קודקוד ראשי. התזתי גם על צווארי את הבושם המתקתק והאהוב עלי.
לקחתי את עידן וירדתי איתו לקומה הראשונה. הושבתי אותו מול ארגז המשחקים שבסלון. הוא ישר החל לפעול ולקחת לידיו את המשחקים שהוא אוהב; טרקטור צהוב ומכונית לבנה. אבא שלי קונה לו מלא משחקים. גם אריאל ורוני. אמא שלי קונה לו משחקים ומביאה לי אותם כאשר אנו נפגשות, זה קורה לעיתים רחוקות. אמא שלי אמרה לי שהיא רוצה לראות את עידן ולהיות סבתא אמיתית בשבילו. היה לי קשה לקבל את דבריה. אני לא רואה אותה בתור אמא טובה שמתפקדת כמו שאמא ממוצעת אמורה לתפקד, אז להיות סבתא טובה היא מצפה? אני לפחות לא אתן לה זאת.
אריאל אומר לי שאני מדי קשה איתה. שאני שומרת אצלי דברים קטנים בבטן ומנפחת אותם, עד שהם מתפוצצים. עם אמא שלי זה התפוצץ מהר מדי. אני לא מוכנה להסכים איתו, למרות שבנבכי מוחי אני יודעת שיש בדבריו אמת.
"מטר," שמעתי את קולו של אבי מהמטבח. "לא לשכוח שאני רוצה לראות את מעיין האח."
"טוב." אני לא מבינה למה אבא שלי רוצה לראות את מעיין. אבא שלי כבר ראה אותו בחמישי בלילה בבית החולים, כשהיה שם עם ליה.
"אבא, הזמנתי את כנרת שתשמור על עידן,"
"את יודעת שלא היית צריכה," ביטל את דבריי. "אני כאן, ואני יכול לשמור עליו."
אני יודעת שכן הייתי צריכה, אבא שלי צריך קצת מנוחה ממרוץ החיים. הוא ביום עובד בדרך כלל בתור אדריכל. בין ארבעה לשלושה ערבים ולילות הוא הולך ללִיה. הוא לרוב מתפקד בבית, בין אם זה בכביסות ובין אם זה בבישולים. לניקיון הבית, הוא מעדיף להזמין עוזרת, שמגיעה בין פעם לפעמיים בשבוע. אני לא רוצה עוד להעמיס על אבי אם אני יכולה למנוע זאת.
דפיקה קלה נשמעה על הדלת כעבור כמה דקות. "היי," אמרתי לכנרת כשפתתי את הדלת של לביתי. חיבקתי אותה.
"היי, מיכאל, מה שלומך?" שאלה את אבי כשנכנסנו למטבח.
"ברוך ה', בסדר. איך את?"
"שורדים," אמרה בחיוך.
אבא צחק. "את בכיתה י"א, נכון?"
"כן," עצב מעושה נשמע בקולה.
"את תעברי גם את זה."
הסברתי לכנרת מה צריך לעשות עם עידן. אמרתי לה שהיא יכולה להשכיב אותו לישון כאשר תראה צורך בכך. לאחר מכן המשכנו לדבר עם אבא שלי.
YOU ARE READING
משחק השקרים
Romanceהמטרה היא לא להיות מאושר כי אומרים להיות מאושר אלא להיות מאושר כאשר אתה מייצר לעצמך את האושר. מָטָר שטיין לא אוהבת לאבד שליטה על עצמה. אף אחד לא אוהב לאבד שליטה כזו. מאז שזה קרה היא תוהה לעצמה מה היה קורה אילו היא לא הייתה נופלת ברשת של אותו הגבר. כ...
