משחק השקרים

5

Taylor Swift - Ours.

אריאל השכיר שולחנות וכיסאות אלגנטיים, סידרנו אותם לפי פקודתו, בחצר ביתינו בסדר מסוים. לא היה מספר רב של שולחנות וכיסאות כי אריאל החליט להזמין רק את המשפחה של רוני, את המשפחה שלנו וכמה חברים של רוני ושלו.
אריאל שכר מלצרים, הם התרוצצו בחצר ביתנו בלי הפסקה, דואגים שהכול יהיה מסודר ומאורגן כמתוכנן. אריאל מאוד אוהב לארגן ולסדר מסיבות מסוג זה. לפי מה שאריאל אמר לי, הוא תיכנן את כל המסיבה הזאת לפני שבועיים, אם לא יותר.

יום ההולדת של רוני יהיה היום, היא תהיה בת עשרים וארבע. אריאל אמר לה שתבוא אלינו כי אנחנו חוגגים לה יום הולדת, הוא רק לא אמר לה שהוא מתכנן להציע לה נישואים. אני מקווה בשביל אריאל שהיא באמת לא יודעת דבר מזה. אריאל אוהב שהכול מתוכנן ומסודר לפי תוכניותיו ושדבר לא ישבש זאת.

נכנסתי למטבח ומזגתי לי כוס מים קרירים, נשענתי על הכיור ולגמתי מן כוס הזכוכית באיטיות. עד עכשיו אמא של רוני, אחיות שלה, כמה חברות שלה ואני ערכנו את השולחנות בגוונים של ורוד עתיק, לבן וכסף.

"אני רואה שעבדתן קשה," אבא שלי נכנס למטבח.

"נכון," הודתי, הוא מילא לו גם מים בכוס ולגם ממנה בהנאה. "כל הכבוד לאריאל." הנחתי את הכוס בכיור.

"אני ממש גאה באריאל." אבא אמר בגאווה, הסתכלתי בעיניו החומות וראיתי שהן גדושות בהתרגשות. את הצורה של עיניי ירשתי ממנו אך את הצבע של עיניי ירשתי מאמא שלי, חום בהיר יותר משל אבי.

אני אוהבת את הדרך בה אריאל מתנהג עם רוני, הוא מכבד אותה ומטפל בה כאילו והיא כל עולמו. אני מקווה שאזכה גם לאחד כזה. לפעמים, בסתר ליבי, אני מקנאה ברוני.

"את הולכת להתארגן?" אבא שאל והניח גם הוא את הכוס בכיור.

"כן, אני רק אארגן קודם כל את עידן,"

"אם את צריכה עזרה, תקראי לי," אמר בחמימות אבהית.

"זה בסדר, לך גם אתה להתארגן." האצתי בו, אני רואה שהוא ממש מתרגש.

לפני שאבא עלה לחדרו הוא זרק לעברי כבדרך אגב, "אחותך תגיע היום עם אמא,"

"ליה לא יכולה להגיע בלי אמא?" שאלתי בייאוש.

"מטר, אני יודע שאת לא מסתדרת עם אמא, אבל זה הבן שלה שמתארס היום. תנסי להמנע מעימות איתה." קולו של אבי נשמע פתאום עבה יותר מהרגיל.

"טוב," גלגלתי את עיני והסכמתי באי חשק. זה לא שאני רוצה בכלל לדבר איתה ממש, פשוט איכשהו אנחנו תמיד נקלעות לריב.

"אני יודע שזה קצת קשה לך ואני מעריך אותך על הניסיון." אמר ועלה במדרגות.

המצב של ליה הולך ומדרדר, היא נמצאת בבית החולים בתכיפות גבוהה יותר. ליה רק בת עשר וכבר המחלה הארורה תקפה אותה במוח, באונה העורפית. היא חלתה בגיל חמש וחצי. ליה עברה שני ניתוחים בראש והם עזרו לזמן מה אך המחלה חזרה הפעם באכזריות. לפי מה שהרופאים אמרו, אין לה עוד הרבה זמן לחיות. הם נתנו לה שלושה חודשים במקרה הטוב. אני נורא מקווה שהם טועים ושיש לאחותי עוד זמן לחיות. ששמעתי שזה המצב רציתי ללכת אל הרופא ולהרביץ לו עד שהוא יגיד שהיא תהיה בסדר. כמובן שזה לא היה עוזר ולא משנה דבר.