התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 3-אליסון ארג'נט

2:00 לילה~

נ.מ אלנה

כולנו התארגנו כל אחד לקח את הדברים החשובים ואת מה שנצטרך, כי צפוי שלא ניהיה הרבה במיסטיק פולס בקרוב, "אלנה את באמת בוטחת בהם?, הם מיקלסון" דיימון אמר, מחזיק את ידיי ומנשק אותן, "בהם לא אבל בדיווינה כן, כל השיחה בחנתי את פעימות ליבה, הם לא עלו ולא ירדו הם היו מאוזנים" אמרתי בידיעה למה זה אומר שהיא דברה אמת ודיברה רק בכנות, "אם מיקלסון היו מתכננים משהו נגדנו הם לא היו מבקשים את כולנו" דיימון ענה בכנות,

תוך חצי שעה כולנו היינו מוכנים לנסיעה, ליעד הבא שלנו ככל הנראה, בייקון הילס, ללהקתו של סקוט מקו'ל...

...

בוקר~

נ.מ היילי

"מי את למען השם?" שאלתי,המומה בעוד עומדת מולי נערה צעירה בעלת שיער שחור שנוטה מעט לחום כהה, ופנים רזות ומשורטטות היטב במקומות הנכונים, "אני אליסון ארג'נט נטליה אתמול אמרה שאירדם כאן" היא השיבה לעברי, "היילי תכירי זאת אליסון ארג'נט" נטליה השיבה,יורדת במורד המדרגות שפונות לחדרים שלנו, ומבחינה בחדות במה שקורה, "נעים מאוד, נטליה את מוכנה לומר לי מה קורה כאן?" לפתע קלאוס שאל גם, באדישות...

נ.מ נטליה

"אפשר דקה להירגע?" שאלתי את היילי, קלאוס וגם אבי שלפתע גם בא, "אוקיי, את מוכנה להסביר לי מה קורה כאן?" קלאוס שאל שוב, "כן, אתמול בחצות הלילה, הלכתי לקבר של אליסון ארג'נט תכירו, ועשיתי כישוף תחייה עתיק, והחזרתי אותה לחיים, עוד שעה וחצי אני נפגשת שוב עם דיטון סקוט והלהקה שלו" הסברתי,

"נטליה את יודעת שאני לא מסכים לך ובייחוד לא עכשיו לעשות לחשים וכשפים את יודעת שזה מסוכן וזה מושך כוחות מיסטיים יותר ממה שצריך" אבי זרק בכעס, "אבא אתה יודע טוב מאוד שזו הדרך היחידה שסקוט יבטח בנו שאנחנו כאן למען מטרה טובה ולא כדי להילחם נגדם" הגבתי לעברו מעט כועסת שהוא אינו יכול לראות את המצב כפי שאני רואה אותו, 

"פעם אחרונה שאת עושה את זה גם אם זה יעלה בחיים של אחד מאיתנו, זה מובן?" הוא שאל במעט רכות ובידיעה שכאשר אני או אמא עושים דבר כזה זה מסכן אותנו ובייחוד עכשיו שהמכשפים על קצה הצוק לקראתנו, "כן אבא אני מצטערת" עניתי בקול חלוש אבי התקרב לעברי וחיבק אותי,פניו העידו באותה השעה על דאגתו שחש בליבו...

נ.מ אליסון

"רגע עכשיו אני יראה את החברים שלי?" שאלתי בהתרגשות שדאגתי להסתיר ומפיגה את המתח שנוצר בעקבות מה שנטליה מיקלסון עשתה בכדי להחזיר אותי לחיים.

אבל משום מה אני ראיתי סיבות אחרות שהיא בחרה להחזיר אותי לחיים. "כן, אליסון הבטחתי לך והבטחות צריכים לקיים, עוד שעה וחצי את תפגשי את חברייך" נטליה ענתה וחייכתי חיוך רחב שחושף את גומותיי שהביעו מעין תודה ושמחה,