נ.מ סקוט
אני והשאר בדרך לניו אורלינס לאחוזת מיקלסון, כעבור זמן מה אני מגיע לניו אורלינס, "סקוט מק'ול חברי" קלאוס זרק לעברי ומזמין אותי להיכנס ומחבק אותי חיבוק גברי,
"אתמול אליסון התקשרה אליי, אני שמעתי את החדשות אני פה כדי לעזור" אמרתי בישירות, "טוב, נראה שאנחנו באמת צריכים הפעם את עזרתכם" קלאוס אמר בחצי חיוך....
...
נ.מ נטליה
"את צריכה לנוח, הלילה הולכת ליהיות לך עבודה קשה" אדריאן אמר בערמומיותו, "באיזה קטע?" שאלתי, "בקטע שהלילה ירח מלא ואני צריך את הדם שלך בכדי למשוך את שאר האלמנטים, מה חשבת שאני מטומטם, את כאן מסיבה מסויימת ואת האלמנט שמשלים את כל ארבעת האלמנטים, אלמנט האהבה"
הוא הסביר. והתחלתי להבין בהחלט את הסכנה שמעל ראשי אך דואגת להסתיר זאת בחדות בכדי להראות שאני חזקה, ויודעת דבר אחד שלמדתי מאבי 'אף פעם אל תראה את החולשה שלך לאויבים שלך כי אחרת הם ירמסו אותך' שיננתי שוב ושוב את המשפט שהתחנכתי עליו ליהיות אדם חזק ולא חלש באותה העת שיננתי זאת במקום הכי מוסתר לעיני האחרים-בליבי.
נ.מ דיווינה
אני משתמשת בכישוף איתור נשמות בכדי לנסות להגיע לנטליה ברוחי, "נטליה" אני אומרת לה כאשר אני שמה אך לא באמת,רק רוחי ונשמתי שמה אך לא באופן פיזי- באופן רוחני,
"אמא, תקשיבי טוב אין זמן הלילה בירח מלא, הוא מתכנן משהו עם שאר האלמנטים, הוא יודע על היותי האלמנט החמישי" נטליה מסבירה במהרה לפני שישימו לב לכך שהיא מדברת איתי,
"כולם כאן ביתי היקרה אנחנו יודעים היכן את אנחנו בדרך אלייך תישארי חזקה" אני לוחשת לה ונעלמת.
"אדריאן יודע כבר שהיא האלמנט החמישי הוא יודע שהיא כוח המשיכה היחיד לארבעת האלמנטים" אמרתי לשאר, "זה אומר שאין זמן.נצא עכשיו" אסתר הגיבה בהחלטיות, "אנחנו נצטרך להרוג אותו אם הוא יודע" פין הוסיף,
"שונא להגיד את זה, אבל אני מסכים איתך עד לחיי ביתי" קול אומר לפין.
ליל ירח מלא~
אנחנו מצליחים לחדור לשטח הזאבים, אני וקול מצליחים להגיע לאוהל בו נטליה שבויה, אני פורצת את מעגל הלחש סביב נטליה...
נ.מ פין
אנחנו נלחמים בזאבים נוספים, מביסים את רובם, ואלה שמפחדים מסתתרים בתקווה בלב שהלילה אדריאן ימות והם יוכלו ליהיות חופשיים, אני מגיע לאוהל שבו כלואה נטליה בניסיון להציל אותה...
נ.מ אדריאן
"באמת חשבתם שאני עד כדי כך מטומטם, עכשיו הרגתם את הלהקה שלי אבל אני אמצא עוד בני אדם שבורים, דחויים מופנמים כאלה שסובלים את המילה 'לא' כל יום בחייהם, הזאבים האלה גם היו סתם מסכנים" אמרתי ודיווינה, קול, אסתר, רבקה ופין עמדו מולי מוכנים להילחם,
"תנסו לתקוף ואני אהרוג אותה יותר מהר ממה שאתם חושבים" המשכתי לומר, שולף את ציפורני הזאב שלי ומחדיר את ציפורניי עמוק בצווארה, "מה אתה רוצה?" רבקה שואלת בעוד נטליה יורקת דם מפיה,
"אני בסך הכל רוצה עוד כוח, וליהיות מיועד האלמנטים, אבל כדי להשלים את זה אני צריך את הדם שלה, דם מאלמנט האהבה" אני אומר, "אבל לצערי הרב זאבים לא יכולים לעשות את זה אלא רק ערפדים, ומכיוון שהמשפחה היקרה שלך לא תעשה זאת הבאתי מישהי שיותר תשמח לעשות את עם חיוך על השפתיים" אני ממשיך לומר...
נ.מ פין
"תעזוב אותה, היא לא עשתה לך כלום" ירקתי לעברו מלא בתיעוב ושנאה, לפתע סייג' יצאה מן הצללים ורצתה לכרות את ליבה של סייג',
"את לקחת ממני משהו ששייך לי או יותר נכון מישהו,הגיע הזמן שגם ליבך יילקח ממך" סייג' לוחשת באוזנה...
נ.מ נטליה
אני מרגישה שעוד תנועה אחת קטנה וליבי יכרת ממקומו, ואז המוות באמת יהיה החבר היחיד שלי אי שמה, "סייג' תעזבי אותה!" פין צועק עליה, "למה לי, תחשוב על זה דקה פין היינו מאוהבים פעם,הגנו אחד על השני, אז למה שכלבה קטנה תהרוס את זה? סייג' שאלה או יותר נכון אמרה,
"כי היא המלאך שלי" פין זרק לעברה.
זה קרה מהר מאוד, פין כרת את ליבה של סייג' מה שהציל אותי מהמוות,ואדריאן כבר לא נינוח לנוכח המצב.
"עכשיו אדריאן, זו המלחמה שלי ושלך אתה רוצה את הלב שלי תצטרך להילחם ולהרוג אותי" אמרתי והתחלנו להילחם,
הוא שורט את בטני ואני נושכת את צווארו מה שמחליש אותו מעט,
"אתה כבר לא אנושי, אתה אפילו לא זאב, אתה רע, אתה מפלצת ומקומות של מפלצות כמוך זה ליהיות בין צללי האפלה" אמרתי והרגתי אותו.
-סוף פרק 46-
YOU ARE READING
התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי
Fanficמקום 1- #ערפדים 1.9.2019 מקום 2- #ערפדים 17.9.2018 #פעולה #עלטבעי 27.9.2018 מקום 3- #הרפתקאות 1.10.2018 בעקבות מספר מקרים, מגיעה נטליה מייקלסון להחלטה חשובה ואף אולי גם מכריעה, היא מחליטה בפעם הראשונה בכל האלף שנים שבהם המין הזאבי והמין הערפדי במל...
