התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 25-יעד הבא

נ.מ נטליה

"אנחנו חייבים לחזור לניו אורלינס, מה אם אבא ואמא חזרו לניו אורלינס בגלל זה ופשוט לא אמרו לי כדי לנסות להגן עליי" אמרתי בהחלטיות, "טוב נראה שחוזרים הבייתה" פרייה זרקה, "את בטוחה נטליה את צריכה לנוח" פין הוסיף במעט דאגה, 

"יותר מבטוחה אפילו" 

אמרתי אני קמה מהמיטה ומרגישה מעט מסוחררת, "נראה לי שהנסיעה תחכה עד הערב" פין סיכם ותפס  אותי בכדי שלא אתעלף ואפול, "אוקיי" אמרתי בלית ברירה...

נ.מ פרייה

אני ופין יוצאים מחדרה של נטליה ונותנים לה לנוח לפחות עד הערב, "טוב תגידי לשאר שחוזרים הבייתה" פין אמר לי בהחלטיות, "פין אני אוכל לשאול אותך משהו? אבל תענה לי בכנות" זרקתי ושאלתי, "כן כל דבר" הוא השיב,

"אתה מאוהב בנטליה?" שאלתי בחדות, "אני לא מאוהב בה" הוא ענה, 

"אל תשקר לי פין אתה יודע שאת הסודות שיש בינינו אני לא אגלה לאף אחד אף פעם, גם שמתי לב בחדר איך דאגת לה וזה מעבר למה שזה נראה, אני רואה איך אתה מסתכל עליה, תודה בזה אתה מאוהב בה אבל אתה חושש מהתגובה של קול" אמרתי בישירות,

"כן אני מאוהב בה, אבל מה הסיכוי אני דוד שלה והיא אחיינית שלי, פרייה מקול אני לא חושש אבל מהתגובה של נטליה אני קצת חושש" פין השיב עם הבעת פנים מעורבת רגשות, 

"בכל מצב אני אתמוך בך פין, אבל אם אתה אוהב אותה אתה חייב להגיד לה, והאמת פין נראה שגם היא מאוהבת בך אבל היא כנראה מסתירה את זה יותר טוב ממך, כל אחד והדרך שלו להביע את אהבתו" אמרתי ומשכתי אותו לחיבוק חזק, "תבטיחי לי משהו שאף אחד לא יידע בייחוד לא נטליה" פין השביע אותי, "אני מבטיחה, תסמוך עליי" אמרתי וחייכתי לעברו...

ערב~

נ.מ נטליה

ארגנתי את המזוודות, עדכנתי את סקוט והשאר לגבי היעד הבא שלי ושל משפחתי בחזרה הבייתה, "את מוכנה?" פין נכנס ושאל אותי,

 "אתה יודע מה אני חושבת עכשיו, שהייתי כל כך מטומטמת כי האמנתי לאלייג'ה ולשאר שהם אמרו שהבית יהלום כאן, במיסטיק פולס, בזמן שהם תכננו איך לסדר את הכל בעצמם בלעדיי ובלי הופ" הסקתי והשתדלתי לעצור את הדמעות, 

"תרגעי, אני בטוח שהם עשו את זה לטובתך ואת ממש לא מטומטמת" פין משך אותי לחיבוק והשיב, ושוב הלב נותן לרגשות לפעום בליבי שוב ושוב רק כשאני קרובה לפין,  "רגע הכספת" זרקתי ורצתי לכספת 

של הבית, ופותחת אותה עם הקוד '2310', "מה קרה נטליה?" פין שואל ומבחין בי המומה וחסרת הגה מפי, 

"הם לקחו איתם את היהלום, אבל דבר אחד הם לא יודעים שהיהלום מגיב בכוחו רק במגע ידיי ואם הם ינסו לעשות משהו עם היהלום, אז היהלום יתגונן כנגדם, פין כל עוד היהלום אצלם הסכנה גוברת" הסברתי לו...

נ.מ סקוט

הגענו כולנו לנטליה, "נטליה הכל בסדר?" אני שואל את נטליה ונכנס לביתה ומבחין בלחצה,  "אני חייבת לעזוב מהר הביתה" היא אמרה ולפתע עצרה ואמרה לנו להתיישב, 

"תקשיבו הגעתי להחלטה, אבל לפני כן בבקשה ממכם אל תראו בזה כבגידה, אני חוזרת לבד הבייתה רק אני ומשפחתי,לצערי הרב כאן דרכינו יפרדו, עכשיו זה כבר העניין שלי ושל משפחתי" נטליה אמרה והייתה מעט דומעת, 

"אין בעיה אנחנו מכבדים את החלטתך, אבל את חייבת להבטיח לנו משהו, שתשמרי על עצמך, נטליה מיקלסון אנחנו לא נשכח אותך, אני מקווה שאת גם לא תשכחי אותנו" אמרתי והיא ניסתה לעצור את הדמעות וכולנו מחבקים אותה, "אני מבטיחה שאני לא אשכח אותכם, אתם כבר לא חברים שלי אתם מעבר לזה אתם משפחה שנייה שלי" נטליה סיכמה...

...

נ.מ נטליה

אני נוסעת עם פין לביתו של קלאוס ואלייג'ה, "לעזאזל הם לא כאן!" אני אומרת בקול גבוה, פרייה ורבקה מגיעות גם לפתע, "איפה כולם?" רבקה שאלה מבולבלת, "עזבו לניו אורלינס" עניתי בכעס, "אנחנו לא ידענו מכלום למעשה עד שאת עלית על כל זה" פרייה אמרה, 

"אני כזאת מטומטת! אני פשוט מפגרת, האמנתי להם, ההורים שלי אפילו שיקרו לי הם שיקרו בטענה שהם נוסעים למרסל לראות שהוא מסתדר בניו אורלינס, נמאס לי, למה לא יכולתי להישאר מתה עם הפגיון הארור הזה בליבי" אמרתי כבר שבורה ובכיתי עוד יותר בהיותי נסערת עד מאוד ושוברת מבלי להבחין כוס יין שהייתה מונחת על השולחן, 

"היי תרגעי את ממש לא מטומטמת ומקומך ממש לא בארון קבורה, עובדה שהחוכמה והדברים שאת מבריקה בהם רק עזרו לנו" פין אמר בשנית ליום הזה ומשך אותי לחיבוק וליטף את שיערי בכדי שארגע מכל החרא הזה...

נ.מ רבקה

אני יודעת לזהות אהבה, אין ספק בכלל נטליה ופין מאוהבים, אבל אני חייבת לשמור זאת בסוד רק בגלל תגובתו של קול, אני סומכת על נטליה שתעשה את זה מתי שהיא תחשוב לנכון לספר לפין בכלל על הרגשות שלה או ההפך.

-סוף פרק 25-