התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 14- לא מקורית

בוקר~

נ.מ דיימון

כולנו מגיעים לביתם של קול ודיווינה, "תגידו זה נראה לכם הגיוני שהחיים שלנו תלויים בנערה בת 19?" שאלתי בזילזול,

"תקשיב לי סלבדורה ארור אולי היא נערה בת 19 אבל היא לא רגילה כמונו וכולנו ראינו את זה, היהלום מפעיל את כוחו רק בקרבה, היא עזבה בתקווה שהכל יסתדר, אז אתה לא תזלזל בבת שלי מניאק" קול אמר בכעס,

"אז בוא נראה, נטליה עזבה והיהלום איתה איפשהוא איך זה אמור לעזור לנו, והכלבה הזאת במרתף שלכם קשרה לחש עם המתים ככה שאם נהרוג אותה נעיר את המתים, קיצר אנחנו בבעיה, אז אל תיהיה אידיוט, האמנת בבת שלך יותר מידי עד שהיא פשוט ברחה" החזרתי בחדות, "הבת שלי לא כמו כולם היא חכמה היא יודעת מה היא עושה ואם היא עזבה ולא אמרה לאן זה מהסיבות הנכונות" קול זרק ודחף אותי בזעם,

"היי! אם נריב זה לא יפתור את הבעיה הקיימת" קרוליין השיבה ועמדה ביני ובין קול...

נ.מ אסתר

אני יודעת את האמת אני יודעת מה הייעוד האמיתי של נטליה, היא המכשפה המיועדת, אני חייבת למצוא אותה, אם אני לא ימצא אותה הדרך האפלה בהחלט סלולה ומהירה,

הסכנה נשקפת בייחוד אצל נטליה כל עוד היא ברחה עם היהלום הרבה ירצו את הכוח של היהלום אבל הם לא יודעים דבר אחד, שרק נטליה יכולה להפעיל את הכוח האמיתי והחבוי ביהלום, אבל האמת שאני יודעת חייבת להישמר לבנתיים לטובת כולנו,

"אנחנו חייבים לעבוד ביעילות ובמהירות, אנחנו חייבים לעלות על הלחש, פרייה בוני אני ודיווינה עושות כל מה שאפשר בכדי להסיר את הלחש או למצוא כישוף שבירה שישבור מחצית מהקשר של אנה עם המתים" הופ הסבירה,

"אם לא נמצא דרך נהרוג את אנה, וניאלץ לחכות למתים, כי במלחמה הזאת רק צד אחד ינצח, אנחנו או המתים ואני לא מתכוונת לשבת בצד ולא לעשות כלום" דיווינה סיכמה בהחלטיות...

נ.מ קול

"אז מה עושים עכשיו?" אלנה שאלה, "אנחנו נמשיך להתמודד עם הציידים של מונרו, יש לנו מידע שכרגע היא בדירת מסתור כאן נמצא את הדירת מסתור ונהרוג גם אותה" קלאוס אמר בחדות ולגם מכוסית הוויסקי שלו,

"ומה לגבי נטליה?" מאליה שאלה, "אני לא אוהבת את הרעיון שעלה בראשי אבל, את גברת מי שמכנה את עצמה אמא שלי, תעזרי לדיווינה ולבנות למצוא לחשי שבירה" רבקה זרקה בחוסר עניין בקיומה של אסתר,

"מתי יוצאים?" סקוט שאל, "תוך רבע שעה כולנו כאן ואז יוצאים להילחם ולהביס אחת ולתמיד את מונרו והציידים" אמרתי החלטיות, "היינו כאן?" קלאוס שאל מה שסימן לכולנו להתחיל בארגונים לקראת הלחימה מול מונרו והציידים...

נ.מ קלאוס

"אני מקווה שאת אוגרת כוחות בכל זאת לא כל יום זוכים להתמודד עם ציידת כל כך מיומנת שלמדה מג'ררד ארג'נט" אני לוחש באוזנה של מאליה, "אל תדאג לי תדאג לעצמך שמעתי שהיא הפכה ליהיות מיומנת גם בהריגת בני כלאים וערפדים מקוריים" היא השיבה לעברי באותה נימת עוקצנות שבה אמרתי את דבריי, "בכל מקרה אני אשמח לצאת איתך לקפה מתישהוא" אמרתי בישירות, "נחשוב עליך" מאליה השיבה לעברי בחצי חיוך...

...

נ.מ סקוט

כולנו מגיעים לבית המסתור שבה נמצאת מונרו, אני שומע את קולה ממרחק ומבין שהיא באמת בבית הזה, אלייג'ה ורבקה הורגים שישה ציידים, כולנו נכנסים לבית המסתור שבו נמצאת מונרו, אנחנו נלחמים בשאר הציידים שנמצאים בבית...

נ.מ היילי

אני וסקוט מוצאים את מונרו ותופסים אותה, "מילים אחרונות?"אני שואלת ומחזיקה את מונרו,

"זאבים ארורים אני עוד יחזור עם המתים אני מבטיחה לכם" מונרו אומרת ואני כורתת את ליבה במהירות חדה והיא מתה...

ערב~

נ.מ קול

"באיזה כבוד זכיתי, קול מיקלסון" אנה זרקה בעוקצנות,

"בגללך ביתי ברחה, בגללך הכל התחיל, והכל בגלל מה בגלל שלפני 190 שנה לא רציתי אותך, בגלל שדיווינה ונטליה הן הכי יקרות שהיו ויהיו לי בכל החיים האלה הרגשת נבגדת הרגשת שהם תפסו את מקומך, אבל את מכשפה ארורה לעולם לא תיהיי בן אדם כי את מפלצת בליבך-" אמרתי ואנה נותרה עם פנים זעופות,

"הרי את לא באמת ערפד את לא כמוני, מקורית, אחרי שגילית על היותי ערפד עשית את הלחש שהפך אותך למי שאת מכשפה, וערפדית שאף אחד לא יודע עליה" המשכתי לומר בחצי חיוך ובידיעה שאני נוגע בנקודות התורפה הכי חזקות שלה אני מכניס את ידי השמאלית לליבה,

"אם תהרוג אותי תעיר את המתים אתה באמת מוכן לזה?" היא שאלה בערמומיות, "גם למתים אני מחכה והם מחכים לי המון שנים הגיע הזמן שניפגש את לא חושבת?" אני שואל או יותר נכון אומר לה וכורת את ליבה מה שהורג אותה, זהו עכשיו אין דרך חזרה המתים חוזרים וזה המלחמה האמיתית...

-סוף פרק 14-