פרק 21-הבטחה

115 5 3
                                    

נ.מ קול

לפתע אני מרגיש שמשהו לא בסדר אני יוצא לחפש את דיווינה תמונות חדות עולות בעיניי של המקום בו דיווינה נמצאת.

"נטליה! דיווינה!" אני צועק, "קול אני כאן!" אני שומע את קולה של דיווינה, אני נכנס מהר לחדר בו דיווינה נמצאת, "מה קרה? איפה נטליה?" אני שואל,

"נטליה עשתה את זה היא מתכננת להחזיר את פין לחיים היא לא רצתה לסכן אותי אז היא עשתה את המעגל לחש הזה בכדי שלא אוכל לצאת ולעשות את הכישוף הזה איתה" דיווינה אמרה והרגשתי מבולבל, "למה לא דיברת איתי?" שאלתי או יותר נכון אמרתי,

"חששנו מהתגובה שלך אני רואה את זה בעיניך קול רק שהזכרתי את שמו של פין ועיניך התמלאו בשנאה ותיעוב, אבל אל תשכח שנטליה בחרה לעשות את זה כי הוא הבטיח לה שיעזור לה למצוא את בית היהלום יותר מהר, בסופו של דבר היא חשבה על כולנו קול ובייחוד עליי ועליך ועל האחים שלך" היא הסבירה וניסיתי להיכנס ולפרוץ את מעגל הלחש אך ללא הצלחה זה יותר חזק ממה שחשבתי,

"תקשיבי אני אתקשר לפרייה היא תפרוץ את המעגל" השבתי בהחלטיות, "פריי בואי דחוף אלינו אנחנו צריכים אותך" אמרתי לפריי בטלפון וניתקתי את השיחה,

"אני מצטערת אהוב שלי" דיווינה אמרה לפתע, "על מה?" שאלתי,

"שהסתרתי ממך את זה אני פשוט סומכת על נטליה, אתה יודע היא כל כך כמוך וכמוני, היא יודעת מה היא רוצה היא יודעת בדיוק על מה להלחם ועל מי, מאז שהיא הכירה את סקוט מקו'ל ואת הלהקה שלו פתאום היא הרגישה שיש לה ייעוד שיש לה על מה להילחם שיש לה על מי להגן ולשמור, לפני כן זה לא היה ככה היה לה רק אותנו" דיווינה זרקה עם מעט דמעות בעיניה שבאותם הרגעים גרמו לי לחשוב

'זין עם מעגל הלחש הזה כמה שאני רוצה עכשיו לחבק את דיווינה ולומר לה שזה בסדר אני אף פעם לא אכעס עליה כי אני אוהב אותה וכי היא הלב שלי',

"היי זה בסדר, האמת גם אני חשבתי ככה, אבל טעית בדבר אחד, היא לא כמוני,היא כמוך היא נלחמת על אלה שהיא אוהבת ויקרים לה לא כמוני, מניפולטיבי ומניאק" אמרתי,

"היי! זה לא נכון אתה כבר לא כזה אל תיתן למעשים שלך שעשית בעבר להגדיר את מי שאתה היום ואת מה שאתה באמת, קול שאני אוהבת זה קול שנלחם עליי ועל הבת שלנו בשביל להגן עלינו בכל מחיר" היא אמרה, "דיווי אני מבטיח שברגע שפרייה תבוא ותפרוץ את המעגל אני יחבק אותך בכזאת שמחה וגאווה שיש לי אותך" אמרתי בעודה מחייכת...

נ.מ פרייה

אני מגיעה לביתם של קול ודיווינה, "מי עשה לך את זה דיווינה?" אני שואלת ומבחינה במעגל שלא מאפשר לדיווינה לצאת, "זאת נטליה, היא הלכה לנסות להחזיר את פין לחיים ולא הסכימה שאבוא איתה ובגלל שהיא ידעה שאתעקש לבוא היא חסמה את הדרך שלי עם המעגל" דיווינה הסבירה, "בסדר" מילמלתי ושיחררתי את המעגל, ודיווינה יצאה מסגר המעגל...

נ.מ דיווינה

"הבטחתי לך משהו" קול לחש חיבק אותי ונישק את שפתיי, "טוב הולכים לנטליה?" פרייה שאלה, "קודם נלך לבית אולי נטליה שמה" אמרתי, אנחנו מגיעים לבית, מחפשים את נטליה, "קול מצאתי אותה!" אמרתי בעודי מבחינה בנטליה על מיטתה, "היא בסדר?" קול שואל כאשר פרייה בודקת אותה עם לחש מסויים,

"כן היא בסדר, הכישוף כנראה גזל הרבה כוח ממנה בייחוד שזה בליל ירח מלא" פרייה הסבירה, "טוב נראה ששיחת משמעת נעשה שהיא תרגיש טוב יותר" קול אמר בציניות...

בוקר~

נ.מ נטליה

אני פוקחת את עיניי ומתארגנת ללימודים בקולג', אני חוששת מהתגובה של הוריי בשל מעשיי בליל ירח מלא הזה, ירדתי במורד המדרגות לכיוון המטבח עושה לעצמי כוס נס קפה, "נטליה, את בסדר?" אימי שאלה אותי,

לפתע הוריי עומדים מולי אני מחבקת את שניהם ופשוט מסכימה לעצמי לבכות, בכיתי הרגשתי שאני מתפוצצת הרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר רק להלחם ולחזור מיואשת מחיפושים נוספים שכושלים,

"ששש תירגעי אנחנו כאן" אבי מלטף אותי ומרגיע אותי, "אמא אני מצטערת זה היה לטובתך פחדתי שתסתכני יותר מידי ושזה יפגע בך" אמרתי, "היי תקשיבי לי טוב אני ממש לא כועסת עלייך" אימי אמרה לי והחזיקה את פניי בין כפות ידיה הרכות ומחקה את דמעותיי,

"תבטיחי לנו שלא משנה מה את תספרי לנו הכל גם אם את מרגישה שזה לא ימצא חן בעינינו פשוט תספרי לנו, תבטיחי!" אבי החזיר, "אני מבטיחה!" אני אומרת והפעם באמת מתכוונת בהבטחתי, "יופי" אבי סיכם ומשך אותי ואת אימי שתי הנסיכות שלו לחיבוק ומנשק את מצחנו.

-סוף פרק 21-

התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודיWhere stories live. Discover now