התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 6- "אני מבטיחה!"

בוקר~
נ.מ דיווינה
קמתי ופקחתי את עיניי לצד קרני השמש שחדרו מבעד לחלון, "בוקר טוב מלאך שלי" קול אמר בעודו מנשק את שפתיי, "בוקר טוב אהוב שלי, הערת את נטליה?" שאלתי,

"עבר עליה אתמול יום קשה תני לה עוד קצת לנוח ואז אני יעיר אותה לקולג' ממילא הם מתחילים היום בשעה 11:00 ומסיימים בשעה 17:00" קול השיב,

"זה נכון, ואנחנו ניהיה חייבים לעזור לה, קול שנינו יודעים שנטליה נתונה בלחץ יותר גדול משלנו אני מפחדת שהלחץ הזה של המלחמה והכל לא יעשה לה טוב" בכיתי מעט והשבתי לקול בדאגה לנטליה,

"אני מבטיח לך שאני יעשה הכל אבל הכל כדי לשמור עליה ועלייך" הוא הרגיע אותי ואמר בהחלטיות...

נ.מ קול
"בוקר טוב נסיכה הגיע הזמן לקום" אני זורק לנטליה ומלטף את פנייה, "בוקר טוב אבא" היא משיבה לעברי ומפהקת,

הילדה שלי גדלה,רק אתמול היא הלכה את צעדיה הראשונים, ועכשיו היא תלמידת קולג' שלומדת את הרפואה ונמצאת במגמת אומנות,

חשבתי לעצמי יצאתי מחדרה והשארתי אותה לבדה להתארגן ליום הראשון שלה כאן בקולג' הראשי של בייקון הילס...

נ.מ נטליה
אני מסדרת את שיערי ואוספת אותו לגולגול, מניחה על ריסיי באופן קל מסקרה שחורה ואודם בצבע ורוד שמנת על שפתיי, אני לובשת שמלת מיני עם שרוכים באמצע עם מגפי עור קטיפתי שחור

(ראו בתמונה שלפני תחילת הפרק למעלה 👆)

,אני לוקחת את התיק צד השחור שלי ונוסעת במכונית שלי לכיוון הקולג׳, כעבור מספר דקות אני מגיעה לקולג' אני נכנסת למסדרון הקולג׳

ובידי השמאלית אני מחזיקה פתק עם מספר הכיתה שבה אני אמורה ללמוד את המקצועות שלי,

כיתה מספר 23 זה מספר הכיתה בה אני צריכה ליהיות אני מחפשת דלת דלת עד שאני מוצאת את דלת הכיתה אני פותחת את הדלת,

"בוקר טוב גברת מיקלסון אני מקווה שיש הצדקה לאיחורך ביום הראשון" קולו של המרצה הקשוח נשמע בעוד כל מבטיהם של הסטודנטים מופנים כלפיי,

אני מזהה לפתע את לידיה מאליה ואליסון הן מחייכות לעברי מלבד מאליה ואני מתיישבת לידם,

"לא ידעתי שערפדים לומדים רפואה" מאליה זרקה לעברי בהתגרות,

"לא ידעתי שאנשי זאב עם נכשל במתמטיקה מתקבלים לקולג'" החזרתי בהתגרות למאליה, "אולי די" לידיה אמרה.

ההפסקה הגיעה הסטודנטים יצאו לקנות עוד קפאין במטרה להמריץ את המוח ואת הריכוז בשיעור, "חכי" מאליה אומרת ותופסת את זרועי, מה שעוצר אותי לצאת מן הכיתה, "מה את רוצה?" שאלתי במעט נוקשות,