התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 51-Always and forever

בוקר~

נ.מ רבקה

"היי ביקס" נטליה אמרה בעודה נכנסת לחדרי, "היי נטלי" עניתי בחיוך, "אני יכולה לדבר איתך?" היא שאלה, "כן ברור" עניתי,

"אני זוכרת שתמיד היית בשבילי ובשביל הופ כמו אמא שנייה, גידלת אותי ואת הופ בשעות מלחמה וסכנות הסתכנת למעננו,כאילו אנחנו כמו הבנות שלך, ואני זוכרת שסיפרת לי פעם אחת עד כמה היית רוצה להקים משפחה לצד מרסל וגם הוא. מה שאני בעצם מנסה לומר מכיוון שאני אלמנט האהבה, יש ביכולתי להשאיר אותך ערפדית אבל גם לאפשר לך להביא ילדים, הזדמנות אמיתית להקים משפחה,

בקי גם לך מגיע להקים משפחה וליהיות באמת מאושרת, המלחמות תמיד יהיו אי שמה, אבל עכשיו,בנתיים הכל נגמר אין אוייבים יותר,אין יותר משחקי כוח רק המשפחה שלנו" נטליה סיפרה והסבירה לי כאשר אני בוכה,

כעת יש לי הזדמנות אמיתית לקבל את כל מה שרציתי לקבל אך לא התאפשר לי בין אם זה קלאוס, בין אם זה הגלות שבה חייתי לצד האחים שלי בגלל מייקל, כעת זו ההזדמנות האמיתית שלי ושל מרסל ליהיות הורים מבלי שזה יפגע בהיותנו ערפדים,

"כן,תעשי את זה" החלטתי, "בסדר" היא ענתה, היא שמה את את ידה על בטני ויד על ליבי, אור הקסם עולה בחדר, עיניה של נטליה זוהרות מספר שניות לצבע ורוד בגוון סגול, ואז זה פוסק,

"זהו בקס" נטליה אמרה, "תודה לך נטליה, פין צדק את המלאך אבל לא רק שלו מסתבר אלא של כולנו את התכלית שלנו, וכך גם הופ, אתן נותנות לכולנו תקווה,אהבה,אושר ושמחה" אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק...

כעבור שנתיים-

המשך נ.מ רבקה

לפין ולנטליה נולדה ילדה והם קראו לה,אליס על שמה של מרי-אליס.

לי ולמרסל נולד ילד וקראנו לו כריס, עם הזמן היחסים ביני ולבין אימי הסתדרו.

ומה לגבינו? נשארנו מיקלסון, ותמיד נישאר מילקסון המלחמות תמיד יארבו אי שמה, אבל עד אז, אנחנו משפחת מיקלסון, תמיד ולנצח, ושום דבר לא ישנה את זה, כמה שינסו להפריד אותנו ולפרק את מיקלסון זה תמיד יהיה אנחנו מאוחדים יותר מתמיד,

המלחמות גבו גם את הקורבנות אבל דבר אחד הוא לא גבה וגם כנראה לא יגבה אף פעם וזה את כוחנו כמשפחה נאלצנו להתבגר מהר מדי,נאלצנו לעשות ויתורים עד לידי כך שברוב הפעמים זה כמעט עלה בחיינו, הפגיונים שננעצו בליבנו, הכשפים,

הכל הכל הוביל אותנו לרגע הזה לדקה הזאת ולשנייה הזאת שבה אנו באמת מרגישים את הכוח כמשפחה, 'תמיד ולנצח' הנדר הנצחי שכולם למדו להכיר, זה הנדר שלנו זה הנדר שכולנו חלק ממנו,

אנחנו עומדים כולנו כל המשפחה מול האש הבוערת שבאח משלבים את ידנו, "תמיד ולנצח-" אני אומרת בעוד כולם מחייכים,

"איבדנו והפסדנו הרבה, נאלצנו להתבגר מהר מאוד לתוך משהו שמלכתחילה לא רצינו או חשבנו עליו, אבל הנה הגענו לרגע שכל כך רציתי שיקרה בכל האלף שנים הללו קורה עכשיו, כולנו במעגל מחזיקים ידיים, מזכירים את הנדר 'תמיד ולנצח',

אלף ומשהו שנים, עשרות פעמים פגיונות נעוצים בליבנו שינה לטווח ארוך, משפחה מקורית אחת, משפחה חזקה אחת שלעולם לא התפרקה, תמיד ניסו לפרק תמיד ניסו להרוס ולהרוג אותנו בשל מעשינו במהלך הגלות בגלל אבינו הפחד והייסורים, היום זה נגמר והפעם לתמיד,

אנחנו מיקלסון אנחנו לא נשברים לא משנה מה משפחה זה מעל הכל, אנחנו היינו המקוריים ותמיד ניהיה המקוריים,

תמיד ולנצח. ערפדים מקוריים!" סיימתי לומר בעוד כולנו במעגל שמלוכד מחיבוק אחד גדול.

איפה שלא ניהיה אנחנו מיקלסון, משפחת הערפדים המקוריים, מייקלסון.

Always and forever!

-the end-