התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 44- שוברים חוקים

לילה~

נ.מ נטליה

השעה כבר חצות, "מה את עוד מחכה לו?" רבקה לפתע נכנסה,

"כן, אבל נראה לי אני עולה לישון, פשוט כל כך רציתי לראות אותו, יומיים אני לא בניו אורלינס ולא רואה אותו מרגיש לי נצח, טוב אולי בבוקר אני אראה אותו" אמרתי בהחלטיות, "טוב לילה טוב נסיכה קטנה" רבקה השיבה לי ויצאה מחדרי ואני עולה לישון...

נ.מ פין

אני וסייג' נכנסים בשקט לאחוזה, אני והיא מתנשקים אני פותח את חזייתה היא מורידה מעליי את חולצתי הכל קורה כל כך מהר...

בוקר~

נ.מ נטליה

אני קמה מקווה שפין כבר באחוזה,אני פותחת את דלת חדרו, ולא מאמינה למראה עיניי, "תגיד לי שזה לא מה שאני חושבת שזה" אמרתי לפין והוא קם עם תחתון בוקסר לצד סייג' שמתלבשת מהר, אני יוצאת מהר מחדרו רצה בוכה, "הכל בסדר נטליה?" רבקה שואלת אותי-מבחינה בי, "בוגד, שקרן מניאק!" אני צועקת על פין בעודו רודף אחרי, והשאר בקומה למטה מסתכלים המומים,

"אני מצטער נטליה, הייתי אתמול שיכור,מבחינתי זה כלום" הוא אמר תופס אותי חזק בכדי לא אברח, "פין תוריד את הידיים שלך ממני, מבחינתי זה נגמר בינינו, ולגבי סייג' שלא תתקרב לפה כי אם אראה את דמותה שוב כאן אני זאת שתהרוג אותה ללא רחמים" התרתי חנוקה מבכי...

נ.מ קול

"חתיכת נחש מניאק" אמרתי בעוד אני מתחיל לחבוט בפניו של פין, "תפסיקו!" פרייה אמרה, אך אנחנו ממשיכים לריב מכות, "חתיכת זבל מי אתה שתעז לשבור את ליבה של נטליה" המשכתי לומר בכעס, דיווינה ואלייג'ה עוצרים אותי ומפרידים ביני לבין פין וסייג' תופסת את פין, "עופי מפה!" נטליה צועקת על סייג',

"אחרת מה?" סייג' שואלת את נטליה בהתגרות, "חתיכת כלבה אני יהרוג אותך" נטליה צועקת ומנסה להרביץ לסייג' אך קלאוס ואני מספיקים לעצור את זה...

כעבור כמה ימים~

נ.מ דיווינה

וכך זה המשיך, אני קול ונטליה לא דיברנו כלל עם פין, פין ניסה לדבר איתה אך היא פשוט התעלמה ממנו כאילו הוא אוויר בחדרי האחוזה, היא התכנסה בחדרה, לא פתחה לאף אחד את דלת החדר, ואם היא יצאה זה היה רק בכדי לשתות או לאכול וגם זה בקושי,

"לכו אני לא רוצה לדבר עם אף אחד" היא אומרת כעוסה ופגועה מהתקופה הזאת אני וקול עומדים מצידו השני של הדלת-רק דלת אחת מפרידה את נטליה מהאחוזה,

בשלב מסוים,

פין עזב להוטל לפחות לתקופה הזאת, הוא הבין שכך אולי הכל יסתדר, אבל דבר אחד למדתי, שיברון לב זה רק עניין של זמן עד שמתגברים ועוברים את זה...

נ.מ קלאוס

אני מתקשר ליחידות שאולי יצליחו להוציא אותה ולעזור לה...

נ.מ מאליה

"היי קלאוס הכל בסדר?" אני עונה לטלפון, "האמת שלא, למעשה נטליה היא קצת בואי נגיד-שבורה" קלאוס ענה מצידו השני של הטלפון, "אוקיי, הבנתי" עניתי וניתקתי את השיחה,

ברגע זה הבנתי דבר אחד, היא ופין נפרדו וזה לא נגמר טוב בשיט, ומשום מה התחושה שהכלבה הג'ינג'ית הזאת סייג' קשורה בכל זה, אספתי את לידיה ואליסון מביתן הסברתי להן את המצב...

נ.מ אליסון

"טוב עכשיו נארגן לעצמנו מזוודות, וניפגש עוד שעה וניסע ביחד לניו אורלינס" אמרתי בהחלטיות.

כעבור שעה-

כולנו מוכנות לנסיעה, אני נוהגת ומאליה ולידיה יושבות מאחורה...

ערב~

נ.מ נטליה

"אמרתי שתעזבו אותי!" אמרתי בתוקפניות, "נטליה הייתי אומר שמאוד ישתלם לך לפתוח את הדלת כי זה יעזור לך" אני שומעת את קולו של קלאוס מעבר לדלת,

"מה לעזאזל?" אני שואלת כאשר אני פותחת את הדלת ורואה את מאליה, אליסון ולידיה, "היי" אני אומרת בקול קטן ומתחילה לבכות והבנות באות ומחבקות אותי.

סיפרתי לבנות את כל מה שקרה, הם היו ממש כועסות, "כלבה זונה, אני אהרוג אותה" מאליה אמרה,

"בואי ביחד" אני אומרת ומגחכת באופל, "טוב לפני שאנחנו יוצאות למסע הרג, יש מצב לחגוג?" לידיה שאלה, בעודנו צוחקות, "תכל'ס מתאים לי לשבור קצת את החוקים" אמרתי בערמומיות,

אנחנו מתארגנות ואנחנו יוצאות למועדון הראשי של ניו אורלינס.

-סוף פרק 44-