התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 20-סיכונים

~~~

נ.מ נטליה

יומני היקר
8.3.2018
הלילה יתקיים ליל ירח מלא, ואני מבינה מה אמור לקרות הלילה, להחיות את דודי פין מיקלסון, שמעתי אינספור סיפורים עליו ולמדתי עליו רק דבר אחד, הוא תיעב את הדבר הזה שבליהיות ערפד, אהיה גלויה אני חוששת מתגובתו של אבי ומשל השאר, אני חוששת שהוא יבגוד בנו ברגע שיחזור לחיים שירצה להרוג את כולנו, אבל אין ברירה כמו כל מלחמה, הדבר הזה דורש סיכון,

כל מלחמה דורשת את הכאוס, האלימות, הדם והסיכון שלה, השאלה היא איך נתמודד עם כל אחד מהדברים הללו, הכל תלוי בנו, טוב נראה שעליי להתנהג רגיל להפגין שהכל בסדר בעוד שהכל לא בסדר ומלא בסיכונים, לזייף חיוך, ואם ישאלו אותי על הירח מלא להגיד שזה בכלל לא מפריע לי ושהכל רגיל,

בזמן שאי שמה דוד פין מחכה רק שאחזיר אותו לחיים בעזרת אימי, אבל אסור לי לסכן את אימי, אני יעשה הכל בכדי למנוע ממנה לעזור לי אני לא רוצה לסכן אותה, אני מבינה את הסיכון שמוטל על כף המאזניים אבל אין ברירה אני חייבת להסתכן לפני שעוד מחבריי פגעו,

באמת אמרתי את זה? חבריי? מסתבר מאז שאיחדתי את כולנו, הם הפכו לחבריי ולדברים היקרים ששווה להילחם ולהסתכן למענם, הלילה זה הלילה ואין דרך חזרה אני חייבת לעמוד בהבטחה שהבטחתי לפין, הוא גם יוכל לעזור לי עם היהלום, אני מאמינה שהוא יעזור לי למצוא את הבית של היהלום.

נ.מ דיווינה

היום ליל ירח מלא, אני מרגישה מזל שנטליה סיפרה לי על תוכניותיה בכדי שאוכל לעזור לה, בייחוד בכדי שאוכל לשמור עליה מלהסתכן, אבל התגובה של קול הכי מדאיגה אותי, כי כולנו מודעים לשנאתו של קול על פין, אבל נטליה צודקת אין ברירה זה או למצוא את בית היהלום או פשוט להפסיד מול המתים, "נטלי" אני קוראת לנטליה בשם החיבה שכולנו אוהבים לקרוא לה ונכנסת לחדרה,

"היי הכל בסדר?" היא שאלה, "אני צריכה שתבטיחי לי משהו" אמרתי והחזקתי ידייה, "מה להבטיח?" היא שואלת, "תבטיחי לי שהלילה לא תסתכני בכישוף" אני אומרת,

"אני מבטיחה, אבל אני צריכה שתבטיחי לי גם את משהו" היא אמרה, "כל דבר" אני משיבה, "אני צריכה שתבטיחי שלא משנה מה עשיתי את זה לטובתך ולטובת כולם" היא הסבירה ונותרתי מעט מבולבלת, "אני מבטיחה" השבתי ומשכתי אותה לחיבוק, ליהיות כנה אני חוששת מאוד מהסיכון שנטול בעיקר על נטליה אבל מצד שני אני מאוד סומכת עליה, אבל את כל זה אמרתי במקום הכי סודי שלי שמוסתר מעיניי כולם, בליבי...

ליל ירח מלא~

נ.מ נטליה

"נטלי מה את עושה?" אימי שאלה בעודה קמה לאחר שהרדמתי אותה ובעודי סוגרת סביבה את מעגל הלחש, "אני מצטערת על כל זה אמא זה לטובתך את חייבת להבין את הסיכון שמונח על כף המאזניים" אני אומרת לה ומוחקת במהרה את דמעותיי ששוטפות את עיניי, "נטלי תחזרי!" היא צועקת ואני יוצאת מהר מחדר העבודה שלה ושל אבי.

אני מניחה את הנרות בסידור שיוצר צורת ירח אני מדליקה את הנרות, "דס מאורה לונה למחיקו פורטוס לסנטי קרוז לאפלי אמור לוב סיילו אנד לונה מחיקו" אני אומרת את הלחש חמש פעמים אני מרגישה את הכוח והעוצמה של הלחש מכה מעט את ליבי אך אני לא נשברת אני ממשיכה לומר את הלחש,

"לרגע אחד לא פיקפקתי באמוני בך נטליה מיקלסון הצעירה" אני שומעת את קולו של פין, אני מרגישה את ראשי מסוחרר דם מטפטף מאפי, "מה קורה לי?" אני שואלת אותו ראשי המסוחרר מתחיל להיות קל וכך גם גופי ואני מרגישה את מגע האדמה והקור שלו בכל עצמותיי ומתעלפת...

נ.מ פין

נטליה מתעלפת,"אל תידאגי הכל יהיה בסדר" אני לוחש ולוקח אותה על זרועותיי לכיוון ביתם של דיווינה ואחי קול...

-סוף פרק 20-