התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 28-מרי אליס קלייר

נ.מ נטליה
אני בתוך עולם המכשפים, אני מחפשת את מרי אליס, אני ממשיכה לחפש אני, ״מי את?״ שאלתי בעודי מבחינה בדמות בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות, ״מרי אליס קלייר, אני מניחה שאת צריכה את עזרתי נטליה מיקלסון״ היא אמרה בידיעה להגעתי כאילו חיכתה רק שאגיע אליה,
״אני צריכה את עזרתך״ אמרתי,

״אני יודעת, זה לגבי יהלום האלמנטים, הוא כאן בניו אורלינס, הוא מתחת לאדמת הכנסייה הישנה, את היחידה שיכולה לאזן את הכוח שביהלום״ היא השיבה במהירות, ״למה הכל חייב ליהיות קשה?״ שאלתי ונעצרת לשנייה פשוט לחשוב על הקושי הזה,

״זה לא שקר שהחיים לא קלים אבל זו הדרך היחידה שנלמד, ואת נטליה זה הייעוד שלך, אני לא הצלחתי לעשות את זה, עכשיו תורך!-" וחייכה לעברי חצי חיוך מנחם,

"ותאמרי לאביך שאני סולחת לו על כך ששיקר לי, תיהיי גאה בהורייך נטליה הם עשו ויעשו כל כך הרבה בשבילך״ היא המשיכה לומר, ותוך מספר רגעים חזרתי מעולם המכשפים הקדמונים,

״מה ראית שמה?״ וינסט שאל אותי,

״זה כאן זה כל הזמן היה מתחת לאף שלנו, זה מתחת לאדמת הכנסייה הישנה, אבל ראיתי גם פלאשבקים והבנתי דבר אחד, רק בליקוי ירח מלא שיהיה אני אוכל לאזן את הכוח שביהלום ולפתוח את בית היהלום, ככה אני אוכל למנוע מהמתים את המעבר מהעולם שלהם לשלנו״ סיכמתי לבסוף...

ערב~
נ.מ קול
נטליה חזרה הביתה, ״אני אוכל לדבר איתכם?״ היא שאלה אותי ואת דיווינה, ״כן״ עניתי ועלינו אחריה לחדרה, ״הדבר שאני הכי שונאת זה שמשקרים לי, אבל מצד שני אני יודעת שעשיתם זאת כדי להגן עליי, אבל אתם צריכים להבין, אני כבר לא ילדה קטנה,גדלתי.

לפעמים אני נשברת אבל אני קמה ונלחמת כל הזמן, אני גאה בכם ואני שמחה שאתם הוריי, בואו נסכם על משהו, לא משקרים יותר,רק אמת וכנות לא משנה מה״ נטליה אמרה והתקרבה אליי ואל דיווינה וחיבקה אותנו, ״אנחנו מבטיחים״  דיווינה לחשה בעודנו מחובקים,

״אבא פגשתי את מרי אליס, היא מוסרת לך שהיא סולחת לך ששיקרת לה״ היא אמרה, ״איך ראית אותה?״ שאלתי בתקיפות,
״נכנסתי לעולם המכשפים הקדומים היא אמרה משהו על ייעוד והיא אמרה שעכשיו תורי לעשות את מה שהיא לא הצליחה להשלים״ היא ענתה,
״מה בדיוק?״ דיווינה שאלה אותה, ״לאזן את כוח היהלום, ובית היהלום תמיד היה כאן בניו אורלינס מתחת לאדמת הכנסייה הישנה״ היא הסבירה,

״אבל לאזן את היהלום אני אוכל רק בליקוי ירח מלא, יש לי פלאשבקים מאז שחזרתי שהולכים וחוזרים, והתמונה של הליקוי ירח רק הולכת וחוזרת כאילו אני עדיין לא מבינה את כל העניין״ היא ממשיכה לומר

אנחנו מבינים דבר אחד, המלחמה כבר קיימת וכל מה שנותר זה להילחם, ולא משנה מה להשתמש רק בראש...

לילה~

נ.מ פין

התקשיתי לישון, נכנסתי לחדר האורחים בידיעה שמחכה לי שמה שתייה טובה שקצת תמחק את הדאגות ואת התהיות שמהדהדות ומטרידות את ראשי שוב ושוב, "אני אחזור אחר כך" הבחנתי בנטליה, "זה בסדר, אני מניחה שגם לך קשה לישון בימים האחרונים" היא זרקה ומזגה לי כוס יין,

"אפשר לומר, זה לא פשוט לחזור לחיים ולנסות להתאקלם ולהשלים פערים בתוך עת מלחמה" לגמתי מכוס היין שנטליה מזגה לי, "זו הקללה שלנו אנחנו מייקלסון" היא זרקה,

"מסתבר" עניתי לבסוף, "נראה לי" היא התכוונה לומר, "אולי כדאי" התכוונתי לומר גם ומבלי שנשים לב נוצר לו רגע בו בהינו עמוק בעיניים אחד של השני,

"לילה טוב, פין מייקלסון" היא אמרה ונישקה את הלחי שלי,

"לילה טוב נטליה מייקלסון" עניתי בחזרה ונישקתי את מצחה.

-סוף פרק 28-