התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 31- שם המשחק-סיכונים

בוקר~

נ.מ פין

מוקדם בבוקר התגנבתי מבלי שאף אחד שם לב לחדרה של נטליה, אני מביט בה ישנה, היא כל כך יפה, היא נראית מלאך טהור שרק עוד לומד איך לנתב את דרכו, אני מלטף את פנייה ושיערה, "בוקר טוב יפה שלי" אמרתי והיא פקחה את עיניה, "בוקר טוב אהוב שלי" היא עונה ואני מלטף את שיערה החום והיפה ועיניה שרק גורמות לי להרגיש מהופנט,

"את מוכנה להיום?" שאלתי אותה והיא קמה לצורת ישיבה על המיטה תוך כדי שהחזקנו את כפות ידינו שלובות, "לא כל כך,אני מקווה שאני אעבור את זה" היא השיבה ומשכה אותי לחיבוק, "את תעברי את זה את חזקה יותר ממה שאת חושבת, היום אנחנו יוצאים תתארגני" אמרתי לה בהחלטיות, "מה,לאן?" היא שאלה,

"סודות לא מגלים" אמרתי והיא גיכחה, אני מניח על שפתיה נשיקה יבשה וחטופה ויוצא מחדרה בכדי שהשאר לא יקומו ויבחינו בי יוצא מחדרה של נטליה, או גרוע יותר קול...

נ.מ נטליה

אני מתארגנת, אני לובשת חולצת בטן בצבע אפור בהיר, מלווה בג'ינס בויפרנד וז'קט ג'ינס בצבע כחול בהיר מעט בגווני לבן, ונעלי סניקרס לבנות, אני מפזרת את שיערי ומתאפרת באופן קל ולוקחת את תיקי ויוצאת לכיוון הג'יפ השחור ופין כבר בתוך האוטו נראה שמחכה רק לי, "תכבי את הפלאפון" הוא הורה לי, ואני מכבה את הטלפון, "לאן יוצאים?" שאלתי בעקשנות,

"מוכנה לרקוד? בואי ניהיה היום חופשיים נתנתק לפחות עד הערב מכל הבלאגן" פין אמר וחיבקתי אותו,

כעבור רבע שעה של נסיעה הגענו למעין מועדון של ריקודים בסגנון ג'אז בכניסה של ניו אורלינס,

הנגנים מנגנים את הצלילי ג'אז אני ופין רוקדים עד שמגיע קטע סלואו, אני עומדת מולו והוא מולי קרובים, נשיקות חטופות,

חוטפות לאט לאט את המחשבות והכל מרגיש חופשי כמעין נעלמו הצרות שבחיים הצרות העל טבעיים,ידיי כרוכות סביב צווארו בעוד ידיו כרוכות סביב מותניי לאט לאט ידו הימנית עולה כלפי מעלה בגבי, תחושת צמרמורת נעימה עוברת בגופי,

אנחנו זזים מצד לצד מחובקים, "אני רוצה שהזמן ייעצר" לחשתי באוזנו, "גם אני, אני אוהב אותך נטליה מיקלסון" הוא לוחש ומנשק את פי,

"אני אוהבת אותך פין מיקלסון אתה הדבר שאני הכי גאה שהחזרתי, כי החזרתי שורד אמיץ, ולא איזה סתם משהו כמובן מאליו, אלה משהו אמיתי ונכון כל כך" אמרתי וידיי מעין מלטפות את החזה השרירי שלו,

"גם אני מלאך שלי" הוא אמר והמשכנו לרקוד סלואו ומחובקים...

ערב~

נ.מ פין

אני ונטליה חוזרים אנחנו מתגנבים לחדרה, היא מדליקה מרווה ואומרת לחש שמטשטש את החושים של הערפדים, בכדי שהשאר לא יוכלו להבחין בהגעתנו ביחד הביתה.

"תקשיב אני רוצה שתדע משהו אם הערב יקרה משהו ואני לא אחזור, אני רוצה שתדע שאתה הדבר הכי טוב שקרה לי, אני אוהבת אותך ואיפה שאני לא אהיה זה אני ואתה מול כל העולם, שום דבר לא יפריד בינינו גם לא המוות, פין אני לא מצטערת על דקה שאני לצידך בלעדיך הייתי ממשיכה להרגיש ריקנות" היא אמרה וחיבקה אותי,

"900 שנה שהייתי מת בתוך ארון קבורה נע ממקום למקום ללא יחס מיוחד, אני והמוות היינו אחד לצד השני, הרגשתי פחדן וסתם, אבל את נטליה,

דווקא את ראית בזה כמעשה רק של שורד ומישהו חזק ולא כמו השאר שראו בזה סתם כמובן מאליו, את ראית בי גם צדדים שלא הכרתי בעצמי, ככה שאם יקרה לך משהו, לא תיהיה לי אכפת מהתגובה של כולם על הקשר בינינו, אני פשוט אלחם גם בצד השני לצידך אני אמות בשביל שאת תחיי"

אמרתי ונישקתי אותה לא אכפת לי אם קול יכנס ויראה אותנו, לא אכפת לי מהתגובה של כולם, אני פשוט רוצה אותה, היא הלב שלי היא הדבר הכי טוב שקרה לי היא המלאך שלי ועל מלאך צריך לשמור שימות כל העולם אני אוהב אותה ולא אכפת לי שאני דוד שלה והיא אחיינית שלי, היא התכלית שלי היא החצי שמשלים אותי רק לצידה אני מרגיש שלם.

-סוף פרק 31-

~~~~

למי שלא שם לב לשינויים שלי בפרק 20. מישהו אחר יגלם את פין מייקלסון,

(אני יודעת שהוא ממש לא דומה לפין שאתם מכירים מהמקוריים, אבל תזרמו שככה הוא נראה לאחר שחזר לחיים בדרך כלשהי) וכן, מפה לשם סטיבן נראה לי הכי טוב לגילום התפקיד של פין אז בבקשה תנסו לזרום עם השינוי,

(תודו שסטיבן חתיך ;) )

אני יודעת שחפרתי, סורי פשוט הרגשתי שאני חייבת לכם הסבר בנושא הזה.

בסך הכל אוהבת אותכם :)