פרק 23-רגש לא מוכר

114 3 6
                                    

נ.מ נטליה

"ממש מצחיק התוכנית הצליחה" מאליה זרקה לעברנו והיא ואליסון מתקדמות לעברי ולעבר לידיה, "יופי העיקר גמרנו עם השטויות" לידיה החזירה וצחקנו צחוק קטן ומלא באושר ושלום, "מה שנכון נכון, לפי דעתי זו תחילתה של חברות חסרת גבולות" אמרתי בחיוך לעברן,

"טוב עכשיו הגיע לדבר על הדבר האמיתי, מה נסגר עם הלחש זה עזר? דוד שלך חזר לחיים? אנחנו חייבות להגיע לבית היהלום, לא נוכל עוד הרבה זמן לעצור את המתים" מאליה הגיבה, "בעיקרון דוד שלי פין חזר לחיים רק בואי נגיד שהוא ברח בגלל אבי. משבר משפחתי בעל אלף שנים סיפור מסובך מאוד ומלא תיעוב" עניתי בדאגה, "כנראה שהוא באמת לא עמד בהבטחה שלו" אליסון השיבה בכנות,

"היום אני אעשה לחש איתור אבל לפני שנצא בערב למועדון, בצהריים נצא ליער נחפש את בית היהלום או רמזים לזה, הכנתי לכן צמיד מגן זה כישוף חזק מאוד ומיוחד שיגן עליכן מפגיעות של המתים, אליסון לך לא יצרתי כי שלך יגן עלייך בכל מצב" הסברתי לבנות וחזרנו לכיתת לימוד מההפסקה...

צהריים~

נ.מ לידיה

יצאנו ארבעתנו ליער לחפש עוד רמזים לגבי מקום הימצאותו של בית היהלום, "כבר שעתיים וחצי שאנחנו מחפשות ואין פה כלום" אמרתי ובדקתי קליטה בפלאפון שלי, "את צודקת, טוב נחזור כולן הביתה ובערב נפגשות" נטליה סיכמה בהחלטיות, "סבבה, אני ואליסון נבוא ביחד" זרקתי בהחלטיות, "מאליה את רוצה שנבוא ביחד?" נטליה שאלה את מאליה, "סבבה מבחינתי" היא השיבה לה, "אם יש שינויים או ביטולים תעדכנו בקבוצת וואצאפ שלנו" אמרתי, "טוב" נטליה השיבה לסוף...

נ.מ נטליה

אני חוזרת הבייתה, "מה לעזאזל?" אני שואלת ומבחינה בפין ובכולם בביתנו, "היי נטליה, לא יצא לנו להכיר רשמית אני פין" הוא אמר בחיוך וכולם חייכו חצי חיוך, "יופי, מחר בבוקר אתה עוזר לי למעשה לכולנו למצוא את בית היהלום או רמזים אנחנו חייבים לעצור את מה שעתיד לבוא" אמרתי לפין בהחלטיות, "אני אשמח לעזור לך" הוא השיב בחיוך,

"ושיהיה לך ברור ברגע שתעז לפנות נגדי או נגד מישהו ממשפחתי באותה קלות שהחזרתי אותך לחיים ככה אני בקלות אחזיר אותך למוות שלך אז כדאי שתשקול את הדרכים והצעדים שלך באופן טוב"הזהרתי אותו, "אין ספק למדה מהטובים ביותר" קלאוס זרק.

ערב~

אני לובשת שמלה שחורה מיני עם גרביים לבנות וארוכות עד הברך, מלוות עם מגפי עור מבריקים ושיער פזור,

"מי זאת היפה הזאת?" לפתע אני שומעת את מאליה, אני מחבקת אותה בעודה נכנסת לחדרי, "יאללה היינו כאן" אמרתי בעודנו יוצאות מחדרי לכיוון דלת הכניסה, "לאן זה בנות?" פין שאל בעודנו רוצות לצאת, "פין תכיר זאת מאליה, מאליה תכירי זה דוד שלי פין מיקלסון" ערכתי היכרות בין מאליה לפין, "נעים מאוד, לאן זה?" פין אמר, "אנחנו יוצאות לבלות קצת, ותמסור לאבי שלקחתי את המפתח לג'יפ האפור" אמרתי בעוד אני ומאליה בדרך לצאת, "טוב תיהנו" פין אמר, "תודה" אמרתי בעוד אני ומאליה יצאנו...

נ.מ נטליה

אנחנו נכנסות למועדון ורוקדות, "אלנה עדיין יש את החוק הזה עם הוורבנה" שאלתי את אלנה, "כן בייחוד הלילה, אבל אל תדאגי זה לא מזיק זה רק גורם לך להשתכר באופן טוב, הוורבנה ששמים בוויסקי זה מהסוג שמשכר לא מהסוג שמרעיל והורג" אלנה הסבירה בקצרה ובליבי ירדה לה אבן נוספת של חשש,

"יאללה בנות בואו ניתן בראש, הלילה אנחנו משתכרות!" לידיה צעקה כמו משוגעת ואנחנו שותות רק את השוט הראשון, "למה קרוליין ובוני לא באו?" שאלתי את אלנה, "בוני לא יכלה וקרוליין לא יכלה כי היא עם הבנות שלה עוזרת להן להתארגן לטיול שיהיה להן מחר" אלנה השיבה לי...

נ.מ אליסון

וכך בערך המשיך רוב הלילה נטליה שתתה קרוב ל-14 שוטים של ויסקי מהולים בוורבנה, בטענה שזה עוזר לה לשכוח מהצרות, נטליה לפתע עולה על הבר ורוקדת ואנחנו צוחקות כמו מטומטמות מרוב שאנחנו שיכורות, אבל מלבדי ומלבד מאליה שאנחנו מרגישות חצי פיכחות איכשהו במזל ולידיה ונטליה פשוט מחוקות מהחיים של עצמם...

נ.מ מאליה

אני מחזירה את נטליה הביתה, ונטליה ממשיכה לדבר שטויות, "אני המלכה של הבר!" היא צועקת, "ששש נטליה את תעירי את ההורים שלך" אני מנסה לסתום לה את הפה, "די מאליה להיות כזאת רצינית תשתחררי!" היא המשיכה לומר בקול רם, "כן ואז אני יהיה מסטולית מהתחת כמוך" זרקתי בציניות והיא ממשיכה לצחוק סתם כמו איזה מפגרת, 'כן היא בהחלט שיכורה בזכות לידיה' חשבתי לעצמי...

נ.מ פין

"מה עובר עליה?" שאלתי את מאליה בעודי מבחין בנטליה עושה שטויות, "היא שיכורה" מאליה ענתה, "הבנתי. טוב נראה לי שאני יסתדר איתה מכאן" אמרתי למאליה, "תיזהר לתקוף פין אני אישה מסוכנת-" נטליה זורקת כאשר היא שיכורה ורוח האלכוהול נודף מפייה , "טוב את צריכה לנוח" אני מסכם,

"אני עליתי עליך תיזהר ממני כי אחרת אתה תמות, אבל לפני זה אנחנו נדפוק את הגריל של מיסטיק פולס כי אנחנו מייקלסון" היא המשיכה לומר מצחקקת, "מה שתגידי" אני אומר ומרים אותה על זרועותיי ומעלה אותה לחדרה,

אני משכיב אותה לישון ומכסה אותה בשמיכה הלבנה שלה, אני רוצה לקום ולצאת מחדרה,

"תישאר" היא ממלמלת ומחזיקה את ידי, לפתע ליבי החל להרגיש רגש לא מוכר שלא הרגיש כבר שנים, "טוב" אני לוחש, מנשק את מצחה ומלטף את שיערה ופנייה עד שהיא נרדמת,

'מה לעזאזל עובר עליך פין?!' אני שואל את עצמי.

~~~~~

כן, טוב אני יודעת שאין דבר כזה וורבנה שמשכרת ערפדים אבל פשוט תזרמו זה היה בשביל הקטע שהם משתכרות (;

(לא יודעת למה הרגשתי צורך לשים על זה דגש)

-סוף פרק 23-

התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודיWhere stories live. Discover now