התכלית שלי 2//המקוריים-האלמנט הסודי

פרק 13-התמודדות

נ.מ רבקה

הרגשתי לחוצה, אבל אני חייבת לסדר את המחשבות שלי בצורה נכונה, קודם כל חייבים להמציא סיפור כיסוי טוב לעזיבה הפתאומית של נטליה, החלטתי ללכת לדבר עם אלייג'ה הוא היחיד שתמיד חושב נכון גם במצבים שהכי נראים אבודים הוא היחיד שנותן אור תקווה קטן,

"למה הקשבת לה?" אלייג'ה האיץ בי בחוסר סבלנות, "אלייג'ה היא כבר התייאשה מזה היא גם ידעה שאם היא תיעלם רוב הדברים יירגעו היא אמרה שברגע שנמצא דרך להביס את אנה ואת הקשר עם המתים אז אני יעיר אותה" אמרתי לאלייג'ה ששבר את ראשו למצוא דרך פתרון נכון,

"יש לך מזל שהכתב שלך ושל נטליה זהה עד שקשה להבדיל, תתחילי לעבוד על מכתב פרידה" אלייג'ה זרק בהחלטיות ובמעשיות לאחר רגעים ארוכים של מחשבה,

"ואלייג'ה אל תספר לאף אחד היא ביקשה שבייחוד קול ודיווינה לא ידעו" הזהרתי אותו כאשר הוא יוצא מחדרי ומשאיר אותי לבדי לכתוב את המכתב...

בוקר~

נ.מ דיווינה

"מישהו מוכן לומר לי אם הוא ראה את נטליה?" שאלתי מעט מודאגת. לא ראיתי כל הבוקר את נטליה וגם לא ראיתי אותה במיטתה, לפתע אני מבחינה בדף אני מתקרבת לכיוון השולחן שעליו מונח המכתב ואני רואה בכתב ידה של נטליה, "לאבי ואימי היקרים" כך היה כתוב על המעטפה על פי הכתב שלה אני מבינה שזה של נטליה,

"קול!" אני קוראת לו, "מה קרה?" הוא שואל, "נראה לי שרק אחרי שנקרא ביחד את המכתב הזה נדע היכן נטליה" אמרתי לו כאשר אני מחזיקה בידי את המעטפה הדקה בעלת התשובות שאולי כבדות יותר מקלות משקל המעטפה והמכתב, אני פותחת את המכתב מקווה לפחות רע,

לאימי ואבי היקרים!

בחרתי לעזוב, אני עוזבת למקום טוב יותר,התייאשתי,אחרי מה שקרה הגעתי להחלטה שאני צריכה לעזוב כך זה יוטב לכולנו בעודי עוזבת אני מבקשת ממכם אל תחפשו אחריי ואל תבואו אחריי תנו לי לעזוב, אני מבטיחה שאני יחזור בזמן ובתזמון הנכון, אמא אבא אני אוהבת אותכם אבל זאת ההחלטה הכי נכונה שיכולתי לקבל כרגע, אני מצטערת שזה ככה אבל זאת הדרך היחידה, תאמינו בי כמו תמיד ותשמרו אחד על השני!