On the ice

פרק 10

פרק 10-
*טס*-
סיימתי לשים על עצמי את הציוד ולקחתי שתי נשימות עמוקות כמו שהייתי עושה בילדות כשעמדתי מול משהו מלחיץ ולא ידוע. היום היה האימון הראשון שלנו בתור קבוצה חדשה וכל כך רציתי שנצליח... רציתי שהכימיה שכל כך ברורה בנינו ברמה האישית תהיה מוצלחת גם על הקרח ושבאמת נצליח ללטש את הכישורים שלנו לכדי שלמות שתוביל לניצחונות.
המאמן סימס לי שהיום האימון יהיה בידיים של מישהו שהוא סומך עליו ויודע שיכול לעשות נפלאות לקבוצה ושהוא יאמן אותנו רוב הזמן אבל הבטיח שהוא יעשה הכל כדי להגיע ולאמן אותנו גם בנוסף לבחור החדש.
קיוויתי שהמאמן באמת השקיע הפעם והביא מישהו שמסוגל לעזור לי ולקבוצה ולהפוך אותנו לטובות יותר.
הבטחתי לעצמי שהפעם אני נותנת לבחור הזדמנות ולא מתערבת לו בהחלטות כי נדמה שההחלטות שלי אף פעם לא היו נכונות אחרת לא הייתי פה...
והחלטתי גם לשים את סאגת לוק פרקינס מאחוריי. לוק היה האדם האחרון שאני צריכה בחיים שלי כרגע והעובדה שהעברתי את הסופש שלי כועסת ועצבנית באשמתו הבהירה לי בצורה חד משמעית שאני פשוט לא יכולה לתת לו מקום בחיים שלי.
לוק היה מסוג האנשים שתיעבתי- שחצן, פלרטטן, קל דעת ואחד שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת רק כי יש לו שמץ של כישרון ספורטיבי. בתור שחקן הוקי יכלתי להעריך אותו אבל בתור בן אדם? אין שמץ של סיכוי.
אפילו לילה אחד כדי לממש את המשיכה שלי אליו לא היה שווה את זה... וכן הייתי מספיק אמיתית עם עצמי להודות שנמשכתי אליו פיזית בכל זאת לוק היה אחד האנשים הכי יפים שהכרתי ואני לא הכרתי בחורה סטרייטית בקמפוס שלא חשבה שלוק הוא אחד הבחורים הכי שווים כאן. אבל אחרי המילים שהוא אמר לי בסופש הבנתי שאסור לי להכנע למשיכה פיזית וחוץ מזה שאני בחיים לא ישכב עם מישהו שחושב עליי את כל הדברים שלוק חשב. הוא והקבוצה שלו היו בטוחים שאנחנו גרועות והם צחקו עלינו באופן פתוח וחופשי ואין שום סיכוי שהייתי מסוגלת להפריד את זה מהמראה שלו ולשכב איתו.
אז עכשיו לוק פרקינס היה מאחוריי... אין שום סיכוי שאני שוב אתן לו לשכנע אותי להכנס למיטה שלו וחוץ מזה לא היה לי זמן לא אליו ולא לשום דרמה אחרת לא כשהייתי צריכה לגבש את הקבוצה שלי. הייתה לי מטרה והיא הייתה להוכיח למאמן שאנחנו שוות את התקציב הזה ושאסור לו לחסל את קבוצת הוקי הנשים ולהוציא אותנו מתוכנית הספורט של הקולג׳. המטרה שלי הייתה הדבר הכי חשוב לי כרגע וכל הסחת דעת וביחוד גברים הייתה מחוץ לתחום.
״את מוכנה?״ סיירה שאלה בחיוך ואני הנהנתי.
יצאנו לקרח שם חיכו לנו הבנות לבושות כבר בציוד והמראה שלהן העלה חיוך על פניי.
״טוב בנות, זה האימון הראשון שלנו ואני מאחלת לכולנו בהצלחה למרות שאני בטוחה שנהיה אדירות״ חייכתי חיוך מלא ביטחון והבנות הנהנו וחייכו גם.
״אני מחכה לראות את זה״ ראשי מיד הופנה לכיוון שממנו הגיע הקול והקסדה שאחזתי בידי כמעט נשמטה ממנה.
״מה אתה עושה כאן?״ קולי היה צרוד ונוקשה.
״מאמן אתכן״ לוק פרקינס הכריז והחליק לתוך הזירה בקלילות ושווי המשקל שלי התערער.
לא הוא!!!!, לא, לא,לא!!! זו הייתה בדיחה אבל לא אחת מצחיקה אלא אחת שגורמת לך להרהר איך לבן אדם אחד יכול להיות מזל כל כך מחורבן????.
״אתה הולך לאמן אותנו?״ סיירה שאלה בספק.
״כן״ לוק אישר וחצי מהבנות פשוט בהו בו כאילו הוא היה עשוי מזהב טהור.
״למה?״ זה היה נשמע כמו האשמה יותר משאלה.
״המאמן גייס אותי למשימה למרות שלא ידעתי את מי בדיוק אני אמור לאמן״ לוק חייך חיוך חצי מתנצל ואני הנדתי בראשי.
״אני אדבר איתו על זה, אל דאגה״ הנדתי בראשי ולוק נאנח.
״זה האימון שלכן ובזבזנו מספיק זמן... קדימה בואו נתחיל עם חימום״ הבנות מיהרו להסתדר לחימום אבל אני נשארתי במקומי.
״טס? אנחנו עושים חימום״ קולו של לוק רעם מעליי ויצאתי מהקיפאון.
אין סיכוי שהוא נותן לי פקודות... אלוהים אדירים... לא לוק פרקינס.
הצטרפתי לבנות לחימום שנמשך עשרים דקות ואחר כך לוק בחן כל אחת על היכולות שלה בכך מיני תרגילים שונים ומשונים. הוא לא אמר שום דבר חוץ מלחלק הוראות ולעזור לכמה בנות עם האחיזה שלהם במקל.
״טוב אחרי שבחנתי את היכולות שלכן אני רוצה שאת תשבי על הספסל סיירה בזמן שאניה תחליף אותך... אני חושב שהיא תהיה התאמה טובה יותר לצוות ההגנה של הקבוצה״ לוק אמר בקרירות וסיירה הנהנה וניגשה לספסל.
״מה אתה עושה?״ חרקתי שיינים והוא נאנח.
״משיב את סיירה על הספסל״ הוא ענה בביטחון ואני רציתי להחטיף לו בוקס בפנים היפות מידי שלו... לך להזדיין, פרקינס.
״לא אתה לא!״ והנה הלכה התוכנית לתת את השליטה למאמן ולא להתערב.
״לא זכור לי שהמאמן שואל את השחקנים שלו לגביי איזה שחקנים הוא משיב על הספסל או בכלל... תחזרי למבנה, טס״ לוק עמד ביציבות עם ידיים מקופלות על חזהו הרחב.
״מאמן? תעשה לי טובה לוק! אתה בקושי שחקן שלא נדבר על מאמן!״ לא שלטתי בעצבים שלי מול הגבר הזחוח הזה.
״כרגע אני המאמן שלכן ואם זה לא מוצא חן בעייניך את יכולה לשבת על הספסל עם סיירה״ לוק גיחך ואני עמדתי להגיד לו איפה הוא יכול לדחוף את מקל ההוקי שלו כהרגשתי יד עדינה על זרועי.
״היי טס... תרגיעי... זה בסדר, אני יכולה לשבת על הספסל ושתינו יודעות שאני לא השחקנית הכי חזקה שלך״ סיירה הרגיעה אותי.
״רק בזכותך הקבוצה הזו קיימת, אין מצב שאת יושבת על הספסל״ פניתי לחברה הכי טובה שלי שחייכה חיוך קטן.
״אם את רוצה שהקבוצה תמשיך להתקיים את צריכה לתת לי לשבת על הספסל. אני בסדר עם זה״ היא הבטיחה לי וחייכה חיוך לפני שחזרה לספסל.
שאר האימון המשיך בתרגילים במבנה, אסטרטגיה קבוצתית והבקעת שערים. נאלצתי להודות ביני לביני שאניה בהחלט עשתה פלאים להגנה שלנו בתפקיד החדש אבל אני בחיים לא אודה בכך בקול, במיוחד לא ללוק.
האימון הסתיים אחרי שלוש וחצי שעות מפרכות ומותחות עצבים והבנות מיהרו להסתלק לחדר ההלבשה בשניה שלוק שיחרר אותן.
״אני לא ידעתי על זה״ הוא סינן בשקט.
״ברור וזה גם לא היה לך כיף לתזז אותי על הקרח ולהתנהג כאילו אתה הבוס של כולנו״ גלגלתי עיינים והחצוף העז לצחוק.
״האמת שהיתרון האמיתי של היום היה לקרוע לך את התחת, תרתי משמע״ הוא קרץ ודרך כל הכעס והזעם שהרגשתי כלפיו הקריצה שלו גם העירה חלק בי שהבטחתי לעצמי רק לפני כמה שעות שאני שוכחת ממנו.
״אני מקווה שנהנית כי זו הפעם האחרונה״ הנדתי בראשי והסתובבתי אחורה מחליקה הרחק ממנו.
לוק פאקינג פרקינס... לא יאמן...

*לוק*-
משכתי על גופי את הטי שירט הלבנה והעברתי את ידי בשערי שעדיין היה רטוב מהמקלחת. זה היה יום מעניין בלשון המעטה...
כשהמאמן שלח לי הודעה שהאימון הולך להיות בזירה שלנו הופתעתי. ידעתי שלתיכון יש זירה משלהם ושם הם עורכים את האימונים שלהם אבל לא שאלתי שאלות מיותרות והכנתי את עצמי להתמודדות עם עדר של נערים חוצפנים, מזיעים ומלאי חצ׳קונים אבל כשנכנסתי לזירה הופתעתי לגלות שלא מדובר בעדר של נערים אחרי הכל אלא בטס ובקבוצה שלה.
הבנתי למה המאמן רצה להשאיר את הפרטים מעורפלים... הוא ידע שביני לבין טס אין היסטוריה טובה במיוחד אם לא כוללים את הלילה הקסום שאני דיי בטוח שדמיינתי אותו במסיבת יום ההולדת של אבא שלי. המבט המזועזע בעיינים של טס ברגע שראתה אותי רק גרם לי להיות נחוש יותר בהחלטה שלי להמשיך עם החרא הזה.
בכנות היה לי כיף לראות אותה מתעצבנת, נלחמת בי וגם נלחמת על הקרח... הייתה בה תשוקה להוקי שזהיתי גם בעצמי ואיכשהו רציתי לעזור לה ולשאר הבנות להפוך לטובות יותר.
בניגוד למה שחשבתי הן לא היו כל כך גרועות ובהחלט היה להן מספיק פוטניצאל להפוך לקבוצה הגונה... הייתי מוכן להתנגח עם טס על כל דבר כי חוץ מזה שזה היה כייפי בטירוף, זה לגמריי הדליק אותי. כן אני יודע שזה נשמע משוגע אבל כל פעם שהיא עומדת מולי מתנשפת ועצבנית ועיניה הכחולות נושפות אש לעברי משהו בתוכי פאקינג נדלק וידעתי שגם בתוכה.
״לוק! הפיצה פה וגם הטמבלים!״ ג׳ייס קרא בקול ואני הנחתי למחשבות על טס ויצאתי לסלון.
על הספה ישבו איליי וקייסי ושיחקו הוקי פרו בטלויזיה. קלרמן ישב על הכורסא וכירסם פיצה בזמן שהיה שקוע בהתכתבות בטלפון ואילו ג׳ייס בדיוק פתח את הבירה שלו.
״איך הלך היום?״ קייסי לא הזיז את מבטו מהמסך הגדול שהיה תלוי על הקיר.
״מעניין... אני מאמן את הבנות״ אמרתי כבדרך אגב ופתחתי בירה.
״בנות? חשבתי שאמרת שזה בתיכון או משהו כזה?״ ג׳ייס הרים גבה.
״לא זה לא... אני מאמן את טס והבנות״ הפעם הראשים של כולם, כולל איילי וקייסי הסתובבו לעברי.
״מה לעזעזאל?״ עיניו של ג׳ייס נפקחו בתדהמה.
״יאפ״ הנהנתי ולגמתי מהבירה.
״טס בטח איבדה את השיט שלה, זה פאקינג גדול!״ קלרמן דפק על השולחן וצחקו רעם.
״הלוואי שהייתי יכול להיות שם... פאק, זה הולך להיות מדהים אחי״ קייסי לעג וטפח על כתפי.
״אני יודע״ גלגלתי עיינים.
״אני בטוח שטס עכשיו מתחרפנת וצורחת על המאמן שיחליף אותך״ ג׳ייס גיחך ואני ידעתי שהוא צודק.
״המאמן לא יתקפל וחוץ מזה אני מת על העובדה שאני יכול לתת לה פקודות, זה אדיר״ חייכתי חיוך רחב.
״שיט... זה כמו פנטזיית סקס שבה אתה נותן לה פקודות והיא חייבת לציית לך...״ עיניו של קלרמן נדלקו ואני זרקתי עליו כרית נוי.
״דיי להיות פאקינג סוטה״ גנחתי ונשענתי אחורה בספה.
״קלרמן? לא להיות סוטה? זה כמו לבקש מהשמש לא לזרוח״ ג׳ייס צחק וקלרמן משך בכתפיו ואפילו לא טרח להכחיש.
נתתי להם להמשיך לדבר ולצחוק ועצמתי את עייני מדמיין לעצמי אותי ואת טס בזירה הריקה כשהיא מצייתת לכל פקודה שלי ולבושה רק בסט של חזיית תחרה וחוטיני שחורים ועשויים מתחרה... שיט... הזין שלי התקשה, בזמן שכל החברים שלי היו מסביב... מיהרתי לפקוח עיינים ולמחות את דמותה ממוחי. לפנטזיות האלו לא היו מקום בראש שלי, לא אם העדפתי לא לתפוס את מקומו של קלרמן בתור הסוטה של החבורה שלנו.