On the ice

פרק 4

פרק 4-
*טס*-
״זהו זה״ סיירה מכריזה בחיוך מרוצה ומביטה עליי במבט מתמוגג.
״אני עדיין לא מאמינה שאני עושה את השיט הזה״  אני מחליקה יד על השמלה השחורה שהגיעה עד מתחת לברכיי ושנאלצתי ממש לצאת לקניון ולקנות אותה.
״בואי תסתכלי על עצמך״ סיירה אוחזת בידי ומובילה אותי למראה המוארכת בחדרה שבו היא סידרה את שיערי הבהיר בצמה סינית שנפלה על כתפי השמאלית ואת האיפור שלי שהיא טענה בתוקף שיהיה עדין ולא מתאמץ אבל לקח לטעמי הרבה יותר זמן בשביל שיעמוד בדרישות האלה.
אני עומדת מול המראה ולרגע לא רואה את עצמי. זה מפחיד. מי הבחורה הזו עם השמלה, הסנדלים היקרים מידי, התסרוקת והפנים המאופרים אכן בעדינות שעומדת לפני?.
״טס, מה דעתך?״ סיירה מחזירה אותי מהשוק הזמני שקיבלתי.
״זה לא אני. אבל אמא וטוד ימותו על זה, אז יאיי לי״ אני מעלה על פני חיוך שלא יצליח לעבוד על תינוק כל שכן על החברה הכי טובה שלי.
״את יפיפה ואל תתפלאי אם הגברים שם יפילו כמו זבובים לרגלייך״ סיירה מחייכת ומכה את ישבני תוך שהיא קורצת.
״איי!! יהיו שם גברים בגיל העמידה ואני ממש לא רוצה מישהו בגיל של אבא שלי״ אני משפשפת את ישבני הדואב.
״אולי יהיה שם מישהו צעיר... בחייך טסי, את לא הולכת ונעשית צעירה יותר וקורי העכביש מתחילים להצטבר שם למטה״ סיירה מביטה עליי בחומרה ואני מגלגלת עיינים.
״אני בסדר שם למטה, תאמיני לי״ אני מבטיחה לה למרות שזו לא האמת לאמיתה.
אני לא מהבחורות שצריכות חבר כדי לדעת מה הם שוות אבל לצערי הרב אני גם לא בחורה שיכולה להכנס עם בחור למיטה ללילה ואז לשכוח מזה. נסיתי, זה לא עבד וזה לא יעבוד בשבילי. הבחור האחרון שהייתי איתו היה קרלוס אלווז משיעור ההיסטוריה שלי בשנה א׳. יצאנו למשך חצי שנה עד ששמעתי אותו משוחח עם החברים שלו על הקבוצה העלובה שלי ושאני חופרת לו ושהוא איתי רק כי אני זיון טוב ואני מוכנה לכל דבר במיטה. כולל כמה דברים גועליים שבחיים לא התקרבנו אפילו לעשות.
מובן שנפרדנו מיד אחרי שסטרתי לו ודאגתי לספר לחברים שלו שיש לו אשך צונח וזין דק וקטן. התואר דווקא תפס ועד היום הוא ידוע בקמפוס בתור ׳קרלוס זין קטנטן׳ אז את שלי עשיתי.
אבל העבודה שעברו כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שהייתי פעילה מינית כן מטרידה אותי... אבל אין ספק שבקמפוס הזה אף גבר לא יהיה מה שאני מחפשת... או שהם מאוימים ממני או שהם בטוחים שאני לסבית כי ברור שכל בחורה שלא שמה מכנסיים צמודות, שמלות ואיפור ואוהבת ספורט היא לסבית. חבורת אידיוטים.
״טסי... תבטיחי לי שאם יהיה שם מישהו שתרצי את תלכי על זה״ סיירה מעפעפת לעברי בעייני השוקולד הגדולות שלה ואין לי ברירה אלה להסכים.
״אני מבטיחה״ אני מהנהנת והיא מחבקת אותי חזק.
״עכשיו לכי ותהממי את טוד קופר שלא יוכל לסרב לך!״ סיירה מכריזה בהתלהבות ואני מנסה להדבק בהתלהבות שלה.
באמת שלא רציתי לפנות אליו אבל אין לי שום ברירה... גם סיירה וגם אבא הבטיחו לי שזה הדבר הנכון לעשות והם לא נתנו לי עצה גרועה אף פעם... טוב לא אף פעם אבל רוב הזמן.
זה היה קשה אבל הרמתי טלפון לאמא שלי שהתרגשה כל כך לשמוע שאני מוכנה לשים את ׳התיעוב המוטפש והלא הגיוני׳ שיש לי כלפי בעלה המקסים (בעעע) ולבקש ממנו עזרה. היא כל כך שמחה שהיא הזמינה אותי למסיבת יום הולדת של אחד העמיתים של טוד בעסקים שהוא מנהל חוץ מהוקי. כי ככה זה כשאתה עשיר, אתה חייב להשקיע שהכסף יוכל להניב רווחים עתידיים או זה לפחות מה שאמא שלי הסבירה לי.
התוכנית של אמא הייתה פשוטה- אני אראה רצון טוב ואתנהג בחיבה לבעלה והיא בתמורה תעזור לי לשכנע אותו לתרום לקבוצה וזה גם יחזק את הקשר בנינו או משהו כזה לחלק הזה כבר לא שמתי לב.
אני לוקחת את התיק השחור הקטן ששאלתי מסיירה ועוד חיבוק אחד למזל טוב ויורדת למטה. כשאני יוצאת מהבניין מחכה בחוץ כבר ג׳יפ ריינג׳ רובר גדול ונוצץ בצבע שחור.
״יפיפה שלי!!״ אמא מוציאה את ראשה הבלונדיני מהחלון ומנופפת לעברי בהתלהבות. היא נראית מהמם וממה שאני יכולה לראות לבוש בשמלה אדומה.
״היי אימא״ אני ממלמלת ונכנסת למושב האחורי.
״נכון שהיא פשוט מהממת, טוד?״ אמא פונה לבעלה הלבוש בחליפה אפורה עם עניבה אדומה שתואמת את השמלה של אמא.
״פשוט מהממת״ טוד מסכים ואני נחגרת מאחורה תוהה אם להגעל או רק לכעוס מהמחמאה הצבועה שלו.
הדרך לעבר בית שבו נערכת המסיבה מייסרת מאוד. אני לא מבינה איך הסכמתי לעשות את הדרך מהקמפוס לבוסטון עם אמא ובעלה. יכלתי לקחת מונית למען השם!. מונית ולא לשמוע את זיוני השכל האלה במשך יותר משעה ואפילו הייתי צריכה להנהן ולחייך כל הזמן כמו חתיכת מטומטמת.
אחרי הנסיעה שכבר התחילה להיות לא נעימה ומביכה לכל הצדדים המעורבים בעניין.
האחוזה שבה מתקיימת מסיבת יום ההולדת הזו היא הרבה יותר גדולה מצב שדמיינתי, כמעט מיני ארמון... כנראה שהשותף הזה עשיר מאוד. פאק, הערב הזה לא משתפר ומשום מה יש לי הרגשה שהוא לא יעשה טוב יותר, ממש לא.