On the ice

פרק 17

פרק 17-
*לוק*-
״את מי לקחת למשחק בסוף?״ ג׳ייס התנשף כשהחליט מאחוריי בזמן שהעברתי את הדיסקית לקייסי.
״הלכתי לבד ואת הכרטיס השני מכרתי בחוץ״ שיקרתי לו וזה היה טוב שלא יכלנו להביט אחד בשני.
״שמעתי שהיה משחק טוב אבל בטוח לא טוב כמו מה שאני עשיתי אתמול״ יכלתי לשמוע את הגיחוך המתגרה בקולו.
אבל לא קינאתי בו אפילו טיפה... ידעתי שאם אני רוצה אני יכול לעשות שלישיה בלי להתאמץ יותר מידי אבל כדי להכנס לתחתונים של טס אני צריך פאקינג להתאמץ וזה היה גם אתגר וגם משהו שידעתי שאני כל כך רוצה.
״תפסיקו לפטפט שם פרקינס וקולדוול ותתחילו לשחק ולהזיז את התחת שלכם!!״ המאמן צעק ופניו האדימו.
אני וג׳ייס נפרדנו ושאר האימון דרש ממני ריכוז גבוה ורמת אנרגיה גבוה לא פחות ואני נתתי 100 אחוז מעצמי. רציתי להגיע לאליפות ושני המשחקים הבאים שלנו שיהיו כנראה משחקי חוץ אמורים לתת לנו כרטיס לחצי הגמר ומשם הדרך לאליפות קצרה במיוחד. כל כך רציתי לעשות את זה בשביל הקבוצה שלי ועוד יותר כשזו השנה הראשונה שלי בתור קפטן ורציתי לשמור על רצף הזכיות שלנו ועל מה שהקפטנים המדהימים שהערצתי עשו לפניי... זה היה כל מה שרציתי להשיג השנה לצד טס ולא להכשל באף אחד מהקורסים שלי.
״לפני שתזיזו את התחת שלכם ללוקרים יש לי כמה הודעות בשבילכם״ הכריז המאמן פורטר וכולנו התאספנו לידו עדיין בציוד שלנו מזיעים בטירוף.
״השבוע יש לנו שני משחקי חוץ... אחד מהם בניו ג׳רזי והשני בניו יורק. המשחק הראשון הוא מחר והמשחק השני בחמישי לחודש כך שביומיים האלה אתם תהיו מחוץ לקמפוס מרבית היום, המרצים שלכם מודעים לזה וגם אתם צריכים לתכנן את הלו״ז שלכם לפי זה. מחר ב-12 בצהריים כולכם במגרש החנייה שליד האולם כדי לנסוע למשחק. אין שיחרורים, אין תירוצים ואין איחורים... אני מצפה מכולכם לרמת משחק הכי גבוה שיש, אני ברור?״ המאמן עבר עם מבטו על כולנו.
״כן!״ כולם ענו בתיאום ומיהרו לרדת מהקרח.
אבל אני נשארתי נטוע במקומי. שיט, שיט, שיט. הייתי בטוח שהמשחקים קצת יותר רחוקים או שהשבוע יהיה לנו משחק אחד ושבוע הבא עוד אחד. בחמישי הייתה האזכרה של אמא שלי, 11 שנים ליום שבו היא מתה ואני הייתי חייב להיות שם. אימא שלי הייתה האדם שהכי אהבתי בעולם הזה, החברה הכי טובה שלי והגיע לה שהבן שלה יהיה שם.
״אפשר לדבר המאמן?״ שאלתי אחרי שכולם עזבו.
״דבר, פרקינס״ המאמן אמר אבל שלף מהכיס שלו את הסמארטפון שלו והתחיל להתעסק בו.
״אני לא חושב שאני אוכל להגיע למשחק בחמישי״ אמרתי באופן ישיר.
עיניו של המאמן קפצו בחדות מהטלפון ישר אליי ועיניו הכהות היו רציניות.
״אין סיכוי, פרקינס״ הוא הניד בראשו.
״האזכרה של אמא שלי יוצאת ביום הזה ואני... אני ואבא שלי הולכים לקבר שלה ועושים טקס אני לא חושב שאני יכול לבטל״ אמרתי בשקט והעברתי יד על מצחי המיוזע.
״אני מבין פרקינס... אבל קח בחשבון שאם לא תהיה על הקרח יש מצב גדול שכל מה שעבדנו לקראתו כל השנה ילך לזבל... הקבוצה לא מצליחה בלעדייך ושנינו יודעים את זה״ המאמן שילב את זרעותיו על חזהו.
ידעתי שהמאמן צודק.. אלו היו משחקים קריטיים ואני הייתי צריך להיות על הקרח אחרת הסיכויים שלנו להעפיל לאליפות יהפכו לקלושים במקרה הטוב... זה לא שלא האמנתי בג׳ייס ובשאר חברי הקבוצה אבל ידעתי שהם זקוקים לקפטן שלהם. ידעתי שאני חייב להיות על הקרח אפילו אם רק לתת להם מוטיבציה ולמנוע מהם לעשות שטויות על הקרח.
״אתה בטוח שאין דרך להזיז את המשחק או משהו?״ שאלתי בתקווה.
״אין סיכוי, בן... זה משחק חוץ והתאריכים נקבעו מראש מזמן״ המאמן הניד בראשו.
״אני מבין... אני אגיע, אתה יכול לסמוך עליי המאמן״ הנהנתי והשלמתי עם רוע הגזרה.
״אני יודע פרקינס. אתה אחד מהטובים ביותר שהיו לי בכל הקריירה שלי ושום דבר לא ימנע ממך להגיע לליגת ההוקי הלאומית, אתה מבין?״ המאמן הביט בי בנחישות ואני הנהנתי.
״מובן המאמן״ הבזקתי לעברו חיוך שכבר למדתי לשלמות במהלך השנים.
״יופי עכשיו עוף לי מהעיניים״ המאמן גיחך ואני מיהרתי למלתחות.
מיהרתי להוריד מעצמי את הציוד ולהתקלח ודחפתי את הדברים שלי לתוך הלוקר ותיק הספורט שלי. ג׳ייס והשאר החליטו לצאת למסיבה בבית האחווה של שחקני הפוטבול אבל אני החלטתי לוותר. הייתי עייף, לא בטוח בעצמי והייתי צריך לדבר עם אבא שלי ולוודא שהוא ידע שאני לא מגיע ואולי לדחות את הכל ליום למחרת או מועד מאוחר יותר.
נסיתי לחייג אליו כמה פעמים בדרך לבית אבל הוא לא ענה ואז נסיתי עוד כמה פעמים אבל הטלפון שלו היה לא זמין ותמיד העביר אותי למענה קולי. השארתי לו הודעה בבקשה שיחזור אליי ופתחתי בירה קרה בזמן שכתבתי את החיבור שלי לשיעור כלכלה עולמית. סיימתי את הבירה ואת החיבור ונסיתי לחייג לאבא שלי שוב אבל הוא לא ענה. כמעט התפפתי להתקשר לאשתו אבל העדפתי לקבל דיסקית הוקי לראש מאשר לדבר עם פנלופי הסתומה.
הנחתי שההימור הכי טוב היה להתקשר למשרד של אבא שלי שבו הוא בילה את מרבית זמנו. חייגתי למשרד בזמן שחיממתי לי במיקרוגל שאריות של סטייק ופירה מאתמול.
״פרקינס השקעות ופתרונות כלכלים שלום, מדברת דיאן איך אני יכולה לעזור?״ המזכירה עם הקול הצייצני שאבא שלי העסיק בשנים האחרונות ענתה בצלצול השלישי.
״היי דיאן... מדבר לוק, הבן של ג׳ים... אני יכול לדבר איתו בבקשה?״ שאלתי בזמן שהוצאתי את הצלחתי החמה והנחתי אותה על הדלפק.
״היי מתוק!, מר פרקינס נמצא כרגע בפגישות עסקיות בניו יורק ויהיה מאוד קשה להשיג אותו בזמן הקרוב... אני יכולה למסור לו הודעה במקום?״ דיאן שאלה.
״אני אשמח אם תוכלי לבקש ממנו לחזור אליי בהקדם ואם אין לו זמן תוכלי בבקשה לומר לו שבחמישי אני לא אגיע לאזכרה של אמא שלי אבל אני כנראה אגיע לבית שלו בערב ואבלה שם את הלילה ונוכל ללכת לבית הקברות למחרת״ ביקשתי ותהיתי כמה מוזר שאני צריך להעביר את המידע הזה דרך המזכירה של אבי במקום לדבר איתו אישית.
בעבר אבא שלי היה עונה לי על הצלצול הראשון או השני אפילו אם הוא היה באמצע הישיבה הכי חשובה בעולם אבל היום הייתי צריך להעביר הודעה רגישה כל כך דרך המזכירה שלו.
״אני אעביר לו את ההודעה, מתוק... עוד משהו שאני יכולה לעשות בשבילך?״ דיאן שאלה באדיבות.
״לא... תודה דיאן״ נאנחתי.
דיאן איחלה לי ערב טוב ואני ניתקתי את השיחה וניסתי לאכול אבל משום מה האוכל לא כל כך משך אותי יותר. השארתי את הצלחת על הדלפק והלכתי לחדר שלי. הייתי צריך דרך להסיח את דעתי מכל החרא הזה שהטריד אותי וכמעט התפתיתי ללכת למסיבה אבל לבסוף הרמתי את הטלפון שלי ושלחתי הודעה לטס.
אני:׳היי׳
טסי:׳היי, אתה בבית?׳
אני:׳כן... ניחשת לפי האור מהחלון, אה?׳
טסי:׳יאפ. שרלוק הולמס בכבודי ובעצמי, מר פרקינס׳
אני:׳מר פרקינס? אני מבין שהפכנו לרישמיים, מיס דאונס׳
טסי:׳למה אתה בבית?׳
אני:׳המממ... כי אני לא אוהב לשבת ברחוב להנאתי? 🤔׳
טסי:׳מצחיק... אני יודעת שרויאל בנקס וחברים שלו עושים מסיבה והחברים שלך שם, למה לא הלכת איתם?׳
אני:׳פשוט לא התחשק לי... והיה לי חיבור לכתוב למחר׳
טסי:׳אתה מתכוון שאין מישהו שכותב לך את כל העבודות בתשלום?! אני בשוק מפונקי 😱😱׳
אני:׳הלוואי, את מכירה מישהו כזה?׳
טסי:׳סתום את הפה פרקינס׳
אני:׳את בבית?׳
טסי:׳יאפ׳
קמתי מהמיטה שלי והלכתי לחלון מסיט את הוילון הכהה והכבד שלי ויכלתי לראות החדר המואר של טס דרך החלון שלי. היא ישבה על המיטה שלה והייתה לבושה בסוויטשירט ענקי וכהה ושערה היה אסוף על קודקוד ראשה. זה היה מוזר אבל באמת חשבתי שהיא יפה.
אני:׳תסתכלי בחלון׳
יכלתי לראות את טס מרימה את הטלפון שלה ואז מבטה פנה אל החלון שלי וחיוך נגע בשפתיה.
טסי:׳זה כל כך מוזר שאנחנו יכולים לראות אחד את השני כל כך טוב ככה׳
אני:׳פאקינג מוזר אבל את מוזמנת לשטוף את העיינים שלך בשלמות שהיא אני מתי שאת רוצה 😉׳
טסי:׳אתה מוזמן להפסיק לחשוב שאני סוטה כמוך שצריכה להציץ לאנשים בחלון כדי לקבל קצת אקשן׳
היא הוציאה לי לשון אחרי ששלחה את ההודעה. ופאק אם לדבר איתה ככה לא גרם לי להרגיש כבר יותר פאקינג טוב.
אני:׳את לא צריכה להציץ בחלון כמו סוטה, את רק צריכה לבקש ואני אתן לך להפשיט אותי ואפילו להעריץ את הקוביות שלי 😉😋׳
טסי:׳זו הפעם השניה שאתה מציע לי הצעות מגונות שקשורות לשרירי הבטן שלך... תעשה לי טובה ותמצא משהו יצירתי יותר מלהשתמש בגוף שלך... אני יותר בחורה של שריר המוח מאשר שרירי הבטן 🤗׳
אני:׳האם רמזת לי עכשיו שאת מעוניינת שאני אתחיל איתך??? 😲😲😲׳
טסי:׳היית מת!׳
היא צדקה... הייתי מת שהיא תשלח לי סימן לזה שהיא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותה. היא הייתה תמיד מאוזנת כל כך, ממוקדת מטרה ונחושה שאני בספק אם היא ראתה אותי בכלל.
אני:׳אני חושב שאת בהכחשה מסכנונת׳
טסי:׳אני לא בהכחשה ואתה עולה לי על העצבים פרקינס!׳
אני:׳תני לי לפצות אותך.יש לי מחר משחק חוץ בניו ג׳רזי ואני יכול לסדר לך כרטיס ואז נוכל ללכת לבלות בעיר אם תרצי׳
טסי:׳זה אחד מהמשחקים המכריעים לקראת האליפות, לא?׳
אני:׳יאפ׳
טסי:׳אתה מבטיח שזה יהיה משחק טוב? טוב מספיק כדי שאני אסכים לנסוע עד ניו יורק בשבילו? 🤔🙄׳
אני:׳אני מבטיח לך ניצחון מוחץ אם זה מה שצריך כדי שתסכימי! 🤨׳
טסי:׳כן בייבי! דבר אליי בהוקי!!! 🔥😍🏒׳
אני:׳הוקי? זה כל מה שצריך כדי לגרום לך להדלק? אם הייתי יודע הייתי שם עליי את הציוד שלי 😏😏׳
טסי:׳תפסיק לוק! אתה תגרום לי לבכות מרוב צחוק!! 😂׳
אני:׳את נראית מתוקה כשאת צוחקת... אני אוהב עלייך את המראה הזה׳
טסי:׳זו הייתה סוג של מחמאה, פרקינס?׳
אני:׳יאפ. זה היה מוזר?׳
טסי:׳קצת... אבל הרבה יותר מוזר שמחר אני אשב ביציע ואעודד את האויב המושבע שלי, אתה לא חושב?׳
אני:׳אני חושב שכבר כרתנו ברית שלום׳
טס:׳באמת, מתי?׳
אני:׳כשנישקת אותי בחדר האמבטיה שלי׳
יכלתי לראות את פניה של טס מאדימות ועיניה נפקחו לרווחה והיא הביטה עליי ואני הבטתי ישר אליה. כן... בהחלט עדיין יכלתי להרגיש את ההשפעה של הנשיקה הזו על שנינו.
טסי:׳דיוק בעובדות: אתה נישקת אותי׳
אני:׳דיוק בעובדות:את נישקת אותי חזרה׳
טסי:׳נתראה מחר במשחק׳
אני:׳אני אשאיר לך את הכרטיס בקופה, רק תאספי אותו משם׳
טסי:׳אוקיי. לילה טוב, לוק׳
אני:׳לילה טוב, טס׳
טס קמה מהמיטה ונופפה לי לפני שסגרה את הוילון שלה וכיבתה את האור בחדר שלה.
הנחתי את הטלפון שלי על שידת הלילה שלי וחיוך קטן עלה על שפתיי. מחר הולך להיות יום טוב.