On the ice

פרק 20

פרק 20-
*טס*-
גררתי אחריי את לוק השיכור לתוך הדירה החשוכה שלי. הנחתי שזה יהיה בטוח יותר להביא אותו לכאן מכיוון שסיירה ישנה אצל אחיה ואילו בדירה שלו ג׳ייס וודאי נמצא ואני לא רציתי לענות על שאלות שלא היו לי תשובות עליהן. ולהתעמת עם אחד השמוקים הכי גדולים בהיסטוריה.
״אתה חייב להפסיק עם ההרגל המגונה של להתקשר אליי שיכור בשעות הקטנות של הלילה כדי שאבוא לאסוף אותך מבוסטון״ מלמלתי בזמן שהקפתי ממנו ונתתי לו ליפול על הספה המאוד לא נוחה.
״אני דווקא אוהב את זה״ הוא פסק כמו ילד קטן.
״אבל אני לא״ גלגלתי עיינים והבאתי לו כוס מים גדולה ושני כדורים של אדוויל.
לוק לקח ממני את הכוס ובלע את הכדורים והמים בשני שלוקים גדולים. הוא הניח את הכוס על השולחן ופיהק מותח את זרועותיו מעל ראשו.
״אני פאקינג גמור״ הוא מלמל בקול צרוד ועייף.
״נצטרך לחלוק מיטה... לא בא לי שסיירה תבוא מוקדם ותחטוף התקף לב אם היא תמצא אותך על הספה או אותי בחדר שלה... היא שונאת שמישהו ישן על המיטה שלה״ מלמלתי.
״היא צריכה ללחוץ יד לג׳ייס... פעם אחת הסתרקתי לו במסרק והוא כמעט התעלף... ג׳ייס והשיער הפאקינג מושלם שלו״ לוק נחר בבוז וגרם לי לצחוק.
היה קשה להאמין שרק לפני שעה קלה הוא בכה על כתפיי... הבחור הזה היה חזק הרבה יותר ממה שחשבתי.
״אתם חבורה של מפונקים, לוק... ועכשיו הגיע הזמן ללכת לישון״ נאנחתי ופיהקתי פיהוק גדול.
״אני מסכים״ לוק הנהן והתנודד על רגליו לכיוון החדר שלי.
הוא הצליח להגיע בשלום והתיישב על המיטה המוצעת שלי. אנחנו עומדים לישון יחד באותה המיטה... כבר עשינו את זה פעם אחת וזה לא היה ביג דיל. ׳כן, אבל זה היה לפני שהתמזמזתם כל הדרך מניו ג׳רזי במכונית שלך׳ קול קטן ומציק הזכיר לי.
התעלמתי ממנו ועזרתי ללוק להוריד את הנעליים שלו, הג׳קט, הטי שירט וגם הג'ינס הכהה. הוא נשאר בבוקסר כחול משובץ ונשכב אחורה על המיטה נרדם כמעט מיד כשראשו נגע בכרית. נסיתי לא לבהות במבנה הגוף המושלם והאתלטי שלו ובשרירי הבטן המפוסלים שלו כאשר כסיתי אותו בשמיכה.
הורדתי את הנעליים והג׳קט שלי ולפני שנשכבתי במיטה לצידו כיבתי את האור בחדר הקטן. עד מהרה המודעות לגופו של לוק ששכב לצידי דהתה והשינה המבורכת תפסה את מקומה.
כעבור זמן מה מגע עדין ונוקשה בו זמנית על לחיי בשילוב לחישות של שמי העיר אותי מהשינה. מצמצתי בעייני לאט מתרגלת לחשיכה שבחדר ובהיתי בלוק שליטף את לחיי עם קצות אצבעותיו.
״היי״ מלמלתי בישנוניות.
״היי״ הוא מלמל חזרה בקול נמוך וצרוד.
״אתה בסדר?״ שאלתי בדאגה וגרפתי ממצחו עם אצבעותיי את השיער שנדבק עליו.
״אני בסדר״ הוא אישר ולפני שהספקתי למצמץ שפתיו היו על שלי.
בשניות כל האווירה השתנתה והאויר בחדר נטען בחשמל מהסוג הטוב ביותר... זה היה כאילו מעולם לא הייתי עייפה וכל סיב בגופי התעורר והיה טעון במשהו חם ומפתה.
לוק נישק אותי חזק ואני אחזתי בו וטעמתי את פיו כמו חיה מורעבת שלא אכלה שבועות ומצאה מקור מזון חדש.
לוק מצץ את השפה התחתונה שלי לפיו וגרם לי לגנוח לתוכו ולרצות להאבד בתוך החום של פיו. נמסנו אחד לתוך השני וכשלוק הרים את הגופיה שלבשתי מעל ראשי והשליך אותה לצד המיטה שמחתי להשתחרר מהבד המעיק ששפשף את הפטמות המגורות שלי.
לוק התנשף ובהה בחזה שלי למשך שניות ארוכות לפניי שחפן אותו בידיו. מעולם לא הייתי עם מישהו שהביט עליי ככה, בהערצה גלויה. מעולם לא חשבתי שאני מסוג הבחורות שמביטים עליהן ככה... אבל לוק הביט עליי כאילו הוא חשב שאני אלה וזה גרם ללב שלי לפעום בטירוף, לתחתונים שלי להרטב ולתחתית הבטן שלי לרעוד בסיפוק ובציפייה.
הפה החם שלו מצא את הפטמה הימנית שלי והגב שלי התקשת מהמיטה בזמן שהוא מצץ, ליקק ונשך בעדינות. הוא היה עדין ונוקשה בו זמנית וגרם לי לגנוח בקול בזמן שנגע בי וליקק אותי ועינה אותי עם הפה של החזה שלי.
״לוק...״ התנשפתי וציפורני שרטו את הכתפיים שלו.
הוא הרים אליי את עייני שהיו כל כך כחולות שיכלתי לטבוע בהן והניצוץ בהם היה כל כך חי וחם שזה הרגיש כאילו אני נשרפת. בלי לדבר הוא משך ממני את מכנסי הטרנינג שלי יחד עם התחתונים ואני הרמתי את ישבני מהמזרן ועזרתי לו להחליק את פרטי הלבוש מגופי הצמא.
הוא פיסק את ירכיי באצבעות בטוחות ואני הבטתי על כל שריר מפוסל וחד בגופו כשהוא צלל בין ירכיי הרוטטות בציפייה.
״פאק טס... פאק, פאק, פאק, פאק״ הוא נהם בלסת מהודקת כאילו מה שראה בין רגליי הכאיב לו פיזית.
ואז לפני שהספקתי לומר מילה הוא בלע אותי. כן... זו לא הייתה הגזמה הוא פשוט בלע אותי כמו חיה מורעבת, כמו שגבר נידון למוות בלע את הסעודה האחרונה שלו. הלשון שלו צללה עמוק לתוכי, השפתיים שלו נישקו את כל המקומות הכי רגישים בכוס שלי והוא לא עצר אפילו לשנייה. הוא המשיך והמשיך מלקק ומוצץ ונותן ללשון שלו לחקור אותי בעיקשות מפתה ובלתי מתפשרת.
צרחתי כל כך חזק כשהלשון שלו הייתה בתוכי ומשכתי בשערו והירכיים שלי התהדקו סביב ראשו דורשות עוד ועוד ועוד.
איכשהו הוא הצליח להגיע עמוק יותר ולנוע מהר יותר וחזק יותר עם הלשון שלו. זה היה מדהים איך ברגע אחד גנחתי וברגע שאחרי הגב שלי התקשתי מהמיטה ומאחורי עייני התפוצצו זיקוקי דינור מזוינים שגמרתי על הלשון שלו. כל גופי רעד ורטט והמשכתי להחזיק אותו קרוב אליי לשניות ארוכות עד שגופי הרפה באיטיות וצנח חזרה לעולם האמיתי. אלוהים אדירים... ככה מרגישה אורגזמה אה? הייתי בטוחה שכבר חיוותי כמה אבל מסתבר שהן היו מיני אורגזמות או אולי לא אורגזמות בכלל אם משווים אותם למה שקרה הרגע.
לוק התנשף ונישק את ירכיי הרטובות ואז עלה לאט אל בטני החשופה מנשק אותה שוב ושוב ושוב.
״לוק... אני...״ הקול שלי רעד ואפילו לא הייתי בטוחה מה אני מנסה לומר.
״ששש... זה בסדר טסי, אני בסדר״ הוא לחש בטון מרגיע.
הוא נישק את בטני שוב ושוב ואגודליו המחוספסות ליטפו בקלילות את הצלעות שלי. המגע שלו רפרף על עורי ועד מהרה עייני נעצמו והתמסרתי לשינה שעטפה את גופי התשוש והרפה.
השינה שלי הייתה מתוקה אבל קצרה מידי כשהיא הופרעה על ידי השעון המעורר בטלפון שלי וקולו של ברונו מארס השתלט על החדר הקטן שלי. השעה הייתה שבע וחצי. פקחתי את עייני באיטיות ולרגע הלב שלי פסק מלפעום. הזכרונות מהלילה הציפו אותי כמו גל שמאיים להטביע ספינה מטלטלת. העדות החיה למה שעשינו אתמול הייתה העובדה שהייתי עירומה מהמותניים ומעלה וראשו של לוק נח על בטני. הרגליים שלנו היו משולבות זו בזו וידי נחה בשערו של לוק. פאק... זה היה פאקינג אמיתי... זה היה אמיתי ואהבתי כל שנייה מזה.
״הולי שיט... מה זה הרעש הנוראי הזה?״ לוק גנח באומללות הוא כנראה סבל מהאנגאובר נוראי.
״השעון המעורר שלי״ מלמלתי והוא הרים את ראשו מבטיח מה שנתן לי הזדמנות לכסות את גופי העירום ולכבות את השעון מעורר שהמשיך לשיר בקולי קולות.
״בוקר טוב״ לוק חייך חיוך שגרם לו איכשהו להראות סקסי להפליא וגם מתוק לחלוטין.
״בוקר טוב״ לא יכלתי שלא לחייך חזרה.
״מתחרטת?״ הוא מלמל והזיז קצוות שיער זהובה אל מאחורי אוזני.
״לא... אתה?״ שאלתי במעט חשש.
״לא״ הוא ענה בביטחון ונישק קלות את שפתיי.
״הייתי מציעה לך להשאר אבל עדיף שתצא מכאן לפני שסיירה תראה אותך״ אמרתי בשקט.
לוק הנהן והתלבש במהירות. אני ניצלתי את ההזדמנות ולבשתי על עצמי את הגופיה שנזרקה אתמול למרגלות המיטה שלי. ליוותי אותו לדלת הכניסה ולפני שפנה לצאת הוא הסתובב אליי ועיניו התכולות שהסתירו בתוכן כל כך הרבה דברים חייכו אליי.
״תודה על אתמול... תודה שנתת לי להיות אמיתי ותודה על זה שהיית שם בשבילי למרות שאני מתנהג לפעמים כמו שמוק״ הוא חייך וליטף את לחיו עם גב כף ידו.
״על לא דבר, לוק השמוק״ חייכתי חיוך קטן.
הוא צחק את הצחוק הנמוך והנפלא שלו ונישק את לחיי לפני שיצא מהדירה שלי ואני סגרתי אחריו את הדלת.
״מה זה היה?״ הקול של סיירה כמעט גרם לי לזנק באויר.
הסתובבתי לאחור ונדהמתי לגלות את החברה הכי טוב שלי עומדת בידיים שלובות על החזה שלה לבושה בפיגמה האהובה עליה ומביטה בי בעיינים הגדולות, הכהות והחמורות שלה.
״אלוהים אדירים! הפחדת אותי, סיי!״ הנחתי יד על לוח ליבי.
״את שוכבת עם האויב טסי?״ סיירה הרימה גבה שואלת והוסיפה מרכאות באויר למילה אויב.
״לא! מובן שלא!״ הנדתי בראשי.
״אז מה לעזעזאל לוק פרקינס עשה אצלנו בדירה או יותר נכון בחדר שלך בשעה שבע בפאקינג בוקר?״ סיירה שאלה בחוסר אמון מופגן ומוצדק לחלוטין.
״הוא היה בבלאגן אתמול... הייתי צריכה לאסוף אותו מבוסטון והוא היה שיכור ואיכשהו הגענו לכאן במקום לדירה שלו״ זרקתי חצי אמת.
״למה שהוא יתקשר אלייך ולא לאחד החברים שלו?״ סיירה שאלה.
״התקרבנו בשבועות האחרונים ונהיינו סוג של חברים... הוא שיחק לא משהו במשחק החוץ שהיה להם והרגיש לא נעים להתקשר לג׳ייס או לשאר האנשים מהנבחרת״ עניתי וקיוויתי שהיא תאמין לי.
״סוג של חברים? את ולוק?״ סיירה עדיין נראתה מבולבלת.
״יאפ... גם אני צבטתי את עצמי כמה פעמים כשהבנתי את זה״ חייכתי חיוך קטן.
״למה לא סיפרת לי?״ סיירה שאלה בטון מעט פגוע.
״לא רציתי להתעסק עם כל השאלות ולהסביר את עצמי... זה פשוט... לא רציתי לעשות מזה ביג דיל או משהו״ אמרתי בכנות.
תיארתי לעצמי שסיירה תתחרפן אם היא תדע מה אני ולוק עשינו אתמול ולא רציתי שזה יקרה...
״טסי... אני מקווה שאת יודעת שאת יכולה לספר לי הכל... אני החברה הכי טובה שלך״ סיירה חייכה אליי חיוך מרוכך.
״אני יודעת... אני אוהבת אותך, סיי״ חייכתי אליה חזרה.
״את מבטיחה מהיום והלאה לספר לי הכל עלייך ועל לוק, גם אם זה רק ידידות?״ היא שאלה.
״יאפ״ הנהנתי וסיירה חיבקה אותי חזק.
אני חיבקתי אותה חזרה והודיתי בלב על כך שיש לי אותה לצידי.
״ועכשיו בתור התנצלות שהסתרת ממני דברים את הולכת להכין לי ארוחת בוקר מפוארת״ הגיחוך שלה נמרח מפה לאוזן.
״עשינו עסק, חברה״ הנהנתי.
סיירה הסתחררה בשמחה בסלון שלנו וגרמה לי לצחוק מכל הלב כמו שרק היא יודעת.