פרק 33-
-כעבור חודשיים-
*לוק*-
טס צדקה. אני כמובן בחיים לא יודה בזה בקול או בפניה כי אני פשוט אוהב לעצבן אותה אבל בלב הייתי מוכן להודות שהיא צדקה.
מחווה אחת גדולה לא יכולה לפצות על המילים שנאמרו, על תפיסות עולם ועל כך ששנינו פגענו זה בזו וחזרנו לרגע להיות שני זרים שמאוד לא מחבבים זה את זו על סמך הדעות הקדומות שלנו ומתוך אמונה במה שתמיד סיפרו לנו.
הקשר שלי ושל טס ידע עליות ומורדות מהרגע שבו יצאנו מהמשרד של ג׳ורג׳ מנלי באותו יום שני בערב לפני יותר מחודשיים.
היינו צריכים להוכיח זה לזו שאנחנו רוצים להיות יחד ולהתגבר על כל המכשולים שעמדו בדרכנו. לקחתי את העצה של אבא שלי והתחלתי להוכיח לטס במעשים כמה היא פאקינג חשובה לי, כמה אני צריך אותה בחיים שלי ושאני לגמריי ועד מעל הראש וללא ספק מאוהב בה.
הצלחתי לאתר מאמנת שהייתה שחקנית לשעבר בליגת ההוקי הלאומית והצלחתי לשכנע אותה לחתום חוזה עם פנוויל ולאמן את הקבוצה של טס בשנה הבאה. כשטס שמעה על זה היא פשוט צרחה באושר וקפצה עליי והחיבוק שהיא נתנה לי היה שווה את הטלפונים ואת החוטים שאני, אבא שלי וטוד קופר משכנו בשביל שזה יקרה.
במשך כל התקופה הזו אני וטס יצאנו למלא דייטים כמובן שרובם היו יותר יציאות קבוצתיות לבר הקריוקי של קייסי עם האוכל המזעזע והאורות הצבעוניים שעשו לי כאבי ראש רק כי טס אהבה אותו כל כך. נהגנו לנסוע גם לזירת הקרח של אמא שלי בבוסטון בכל סופש ולהתאמן, להחליק, לצחוק ולפעמים סתם לשבת על הספסלים מפלסטיק ופשוט לדבר שעות על הכל ועל שום דבר ואחר כך הלכנו לאכול פיצה וגלידה. הלכנו יחד למשחקי הוקי ואני ניצלתי כל הזדמנות שמצלמת הנשיקות הייתה עלינו ונתתי לה נשיקה שגרמה לשנינו להתנשף.
עשיתי כל מה שיכלתי לעשות כדי לתת לה לדעת שאני לגמריי מאמין בה ואוהב אותה בטירוף כולל לעשות לפעמים צחוק מעצמי וככה מצאתי את עצמי אחרי שהכנסתי גול במשחק ידידות מרים את חולצת המדים וחושף את החולצה שלבשתי מתחת עם הכיתוב-׳טס דאונס היא שחקנית ההוקי הכי טובה שיש, טובה יותר ממני׳.
החולצה זיכתה אותי בנשיקה עסיסית ברגע שסיימתי את המחצית וזה היה שווה את כל החרא שקיבלתי גם שבועות לאחר מכן מהחברים שלי.
זה היה תהליך לא קל אבל רציתי שטס תכיר את כל הצדדים שבי גם את הטובים וגם את הרעים. לקחתי אותה לפני כמה שבועות לקבר של אמא שלי וסיפרתי לה קצת על הילדות שלי ועל כמה אהבתי אותה ועל איך זה היה לחיות בצל המחלה שלה ולהבין בשלב כלשהו שיכול להיות שאמא שלי תמות ואני לא אראה אותה שוב לעולם. האובדן של אמא שלי משפיע עליי עד עצם היום והעובדה שיכלתי לחלוק את זה בצורה הכי פתוחה ואמיתית עם הבחורה שאהבתי היה משחרר והרגשתי שאני וטס מתחברים ברמה אחרת לגמרי כשהיא חיבקה אותי הכי חזק שיש ובכתה בשקט לתוך החזה שלי. טס שנאה בכי אבל האובדן של אמא שלי והכאב שלי נגעו בה בצורה שגרמה לה להזיל דמעות. מתחת לכל המעטפת הקשוחה טס הייתה אחד האנשים הכי חמים ואכפתיים שיצא לה להכיר וזו הייתה עוד סיבה למה התאהבתי בה שוב ושוב בכל יום מחדש. בה ובחיוך שלה ובנחישות שלה ובגוף היפה שלה ובנפש הלוחמנית והחסרת פשרות שלה. פאק... לפעמים לא מצאתי מילים שיתארו את ההרגשה הזו... שיתארו את ההידוק של הצלעות, את הכיווץ של הלב, את הרעד הקל בקצות האצבעות ואת האש שבעבעה באיטיות בדם. לא מצאתי מילים ולא חשבתי שהן היו חשובות בכלל... מילים היו מילים אבל המעשים היו מה שבאמת חשוב.
אני וטס אומנם לא שכבנו מאז הריב הגדול שלנו אחרי מסיבת הניצחון בבית שלי אבל זה לא היה משנה לי... הייתי מוכן לחכות עד שהיא תרגיש בנוח ותרצה אותי ככה שוב. להגיד שזה היה קל לישון לצידה באותה מיטה או כשהיא ישבה עליי או כשהיא לבשה בקיני או כשהיא התכופפה או כשהיא לבשה גופיה בלי חזיה או כשהיא עשתה לי מסאז׳ בכתפיים או כשהיא לבשה את החולצה שלי או כשהתנשקנו נשיקות ארוכות ונוטפות תשוקה.... זה היה הכל חוץ מקל. וכן לפעמים ברחה לי זקפה פה ושם בלי כוונה וכן נאלצתי להשתמש ביד ימין הרבה יותר משרציתי אבל ידעתי שההמתנה תהיה פאקינג שווה את זה.
וידעתי שהבחורה שעבורה הייתי מוכן להתאמץ כל כך היא הבחורה שלי ולא הייתי מוכן לוותר עליה אז ויתרתי לבינתיים על סקס. זה היה שווה כל עוד יכלתי להיות קרוב אליה ולהנות מהחיוכים שלה, מתשומת הלב שלה וההרגשה המושלמת הזו שהרגשתי רק כשהיא הייתה בסביבה.
אפילו עכשיו כשהסתכלתי עליה דרך החלון שלי שהביט ישירות לתוך החדר שלה חיוך מטומטם עלה על שפתיי והשתלט עליהן לגמריי. שיט.
היא כנראה חזרה בדיוק מריצה והייתה לבושה בגוזיית ספורט וטייץ צמוד והשיער שלה היה אסוף בקוקו גבוה וגם ממרחק כזה יכלתי לראות את פניה האדומות ואת קצוות השיער הזהובות שדבקו לזיעה שעל פניה ומצחה.
היא הסתובבה לעבר החלון שלי ויכלתי לראות את החיוך הרחב שלה כשתפסה אותי בוהה בשלמות שלה.
היא ניגשה למיטה שלה והרימה את הטלפון שלה ממנה. היא הקלידה משהו ואחריי כמה שניות הטלפון שלי צפצף.
YOU ARE READING
On the ice
Romanceטס דאונס תלמידת שנה ג׳ באחד מהקולג׳ים הכי טובים במדינה ושחקנית הוקי נשים מבטן ולידה נמצאת בבעיה. קבוצת ההוקי שהיא הקפטנית שלה עומדת לאבד את כל התקציב שלה ולהסגר... אחרי עונה מחורבנת, שחקניות שלא מוכנות להשקיע באמת והמטרה שלהן היא בעיקר ליצור קשרים ע...
