On the ice

פרק 16

פרק 16-
*טס*-
לוק פרקינס:׳אין היום אימון׳
אני:׳אני יודעת, יש לי את הלוז באימייל׳
לוק פרקינס:׳את עושה משהו בערב?׳
אני:׳מרתון סרטי בנות משנות ה- 80 עם סיירה׳
לוק פרקינס:׳עלובה 👎🏻׳
אני:׳יש לך תוכנית טובה יותר?׳
לוק פרקינס:׳שני כרטיסים למשחק של הבוסטון בראוינס נגד הניו יורק ריינג׳רס׳
אני:׳אתה צוחק עליי, נכון?׳
לוק פרקינס:׳אני נראה לך כמו מישהו שצוחק, דאונס?׳
אני:׳אני לא רואה את הפרצוף שלך כרגע אז אני אצטרך לסמוך על המילה שלך, פרקינס׳
לוק פרקינס:׳זה כן?׳
אני:׳אני צריכה לברר עם סיירה׳
לוק פרקינס:׳אז תבררי׳
אני:׳אני מקווה ששמרת לי את הכרטיסים כי אני באה 😊׳
לוק פרקינס:׳שמרתי 👍. לאסוף אותך בשבע?׳
אני:׳אני אחכה לך ליד בניין גילוהרן בקמפוס׳
לוק פרקינס:׳אני אהיה שם בשבע׳
אני:׳נהדר 👍׳

וככה מצאתי את עצמי ביום רביעי אחר הצהריים עומדת ליד בניין גילהורן לבושה בג'ינס כהה, מגפונים וחולצה ארוכה עם הסמל של הבוסטון בראוינס בחזית. האמת שדיי התרגשתי ללכת למשחק הזה.... כמובן שלא היה שום קשר בין ההתרגשות שלי לעובדה שלוק פרקינס לוקח אותי למשחק הזה. זה היה יכול להיות כל אחד והייתי אומרת כן כי אחרי הכל כמה פעמים יש לי הזדמנות לצפות במשחקים שכאלה בלייב? כמעט אף פעם והאמת שאין כמו לשבת ביציע ולעודד את הקבוצה שלך בזמן אמת... האנרגיה של האוהדים, השחקנים והאינטנסיביות של המשחק הייתה חוויה יוצאת דופן. והעובדה שזה היה עם לוק הייתה פרט שולי. כל כך שולי ששיקרתי לחברה הכי טובה שלי לגביו, כל כך שולי שהתחמקתי מההזמנה של אמא שלי לארוחת ערב ומההצעה של אריאל לטורניר של פרו אייס... כזה שולי.
לפני שהספקתי להאכיל את עצמי בעוד סרט מיותר הג'יפ של לוק הופיע ואני מיהרתי להכנס פנימה ולחגור את עצמי במכונית המפוארת יתר על המידה בעיני.
״היי״ לוק חייך חיוך לבן ואני נזכרתי למה אני מתעבת אותו.
הוא היה מר מושלם. חיוך מושלם, שיער מושלם, עיינים מושלמות, לסת מושלמת, אישיות מושלמת. אלוהים כמה ששנאתי את זה.
״היי״ חייכתי חזרה מנסה להתעלם מהריח שלו ששלט במכונית.
זה היה ריח גברי ונעים, ריח יחודי שהיה טוב אפילו מהול בזיעה כמו שלמדתי מקרוב בתחילת השבוע כשהתמזמזנו על הקרח במשך שעות עד שהלסתות שלנו כאבו ולי הייתה פריחה בלסת מהזקן שלו. אוי לא.... אני לא צריכה לחשוב על זה, בכלל.
״זה הולך להיות משחק מדהים״ לוק הכריז בזמן שיצאנו מהחנייה והתחלנו בנסיעה לאצטדיון.
״ברור... אחרי המשחקים האחרונים של ג׳ונסון ופלימות׳ אין ספק שזה מעניין... במיוחד עם הפציעה של בלאק והחילוף של המאמנים״ חייכתי חיוך קטן והאדרנלין כבר געש בדמי.
במשך כל הנסיעה דיברנו על הוקי ועל הסיכויים של הקבוצות לקראת שיא העונה. זה היה קל בשבילי... לדבר על הוקי תמיד היה קל בשבילי ולוק היה בקיא ואין ספק שהיו לו כמה דעות מעניינות שיצרו דיון חריף בנינו שלגמרי הסיח את דעתי מהנסיעה ומהעובדה שאני דיי נבוכה להיות בחברתו.
הגענו לאיצטדיון וקנינו שתיה גדולה ופופקורן קרמל מלוח שמסתבר ששנינו אהבנו. המושבים היו ממש מצוינים וקרובים לזירה כך שיכולנו לראות את האקשן במלוא הדרו. זה היה פשוט מושלם. המשחק הלך כפי שקיוויתי ובכל פעם שהדיסקית נכנסה לרשת אני ולוק התחבקנו באושר.
שנינו היינו כל כך שקועים במשחק וזה היה כיף לחלוק את זה עם מישהו שבאמת היה לו להט למשחק הכי טוב בעולם.
ההפסקה של המחצית הראשונה הגיעה מהר מידי וכולם הביטו על המסך הענק שהציג פרסומות ואז את מצלמת הנשיקות.
זוג קשישים שגרמו לי וללוק להסתכל זה על זו ולומר יחד ׳אוו׳. זוג צעיר מהיציע של הניו יורק ריינג׳רס, זוג של שני גברים כמה שורות מעלינו ואז המצלמה הראתה אותנו. מה לעזעזאל??. לפני שהספקתי להבין מה קורה לוק נישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים שגרמה לי להאדים והמצלמה לעבור הלאה.
״זה היה מביך״ מלמלתי בזמן שלוק לגם מהקולה שלו.
״זה לא משהו שלא עשינו לפני״ הוא חייך חיוך בטוח ושובב וקרץ אליי.
״תסתום״ גיחכתי והנדתי בראשי אבל כבר הרגשתי טוב יותר.
סקנדל הנשיקה נשכח במהירות כשהמשחק התחדש. המחצית השניה הייתה מתוחה והיריבים השלימו את הפער וכולם היו על הקצה כשלבסוף בשניות האחרונות של המשחק ג׳ונסון הכניס גול וכל הקהל נעמד על הרגליים והריע.
אני ולוק מיד התחבקנו וצרחנו יחד באושר והוא הניף אותי בקלות מטרידה באויר. אלוהים זה היה כל כך כיף!!! כל כך!!!.
יצאנו מהאיצטדיון באנרגיות גבוהות ולוק הזמין אותי לאכול המבורגר באחד המקומות שהיו קרובים ומפוצצים באוהדים שהגיעו למשחק.
״זה היה כל כך טוב!״ קראתי ברגע שהתיישבנו.
״פאק כן״ לוק חייך ואני כמעט הסמקתי, שיט.
״אני חושבת שכדאי לאמץ כמה מהלכים מהמשחק הזה לאימון הבא״ חיוך אוטומטי התפרש של שפתיי.
״את מתכוונת לחסימה של דוונפורט?״ לוק הרים גבה.
״כן! זה היה משהו שאניה תעשה מדהים, לא?״ ידעתי שהעיניים שלי נוצצות אבל לא היה לי אכפת.
בזמן שבנות אחרות התעניינו באיפור, בגדים, מדע, קריאה או אפילו משחק אני אהבתי הוקי בכל ליבי ויכלתי לדבר על זה במשך שעות.
״נוכל לברר באימון הבא״ לוק הנהן ואני לא יכלתי לחכות כבר.
הזמנו את ההמבורגרים שלנו והמשכנו לדבר על המשחק, על הקבוצות שלנו, על האימונים הבאים ואז עברנו לדבר על סדרות, סרטים, אוכל וכל נושא שזרם לנו בשיחה. באופן מפתיע צחקתי כמו שבחיים לא צחקתי עם אף גבר לפניי. לוק עדיין היה אותו שמוק מתנשא כתמיד אבל גם התגלה כמצחיקן לא קטן ואיש שיחה לא רע. לוק פרקינס הצליח להפתיע אותי שוב והאמת? דיי אהבתי את זה.

*לוק*-
לכל גבר יש את הרגע הזה שהוא מבין שהוא מחבב מישהי. לא רוצה לזיין אותה אלא ממש רוצה אותה כאילו בתור יותר מזיון חד פעמי.
יש גברים שזה מתבטא אצלם בלחץ או אפילו רעידות, אחרים מדברים יותר מידי, אחרים שותקים יותר מידי, כאלו שצוחקים מכל דבר שהיא אומרת או כאלו שלא מסוגלים להפסיק לדמיין את מושא רגשותיהם ללא בגדים.
אני יודע שאני מחבב מישהי כשאני לא מסוגל לדמיין אותה בשירותים. כן, אני יודע שזה נשמע פסיכי אבל ברגע שטס קמה מכיסאה ועושה את דרכה לשירותים זה קורה. במקום רעש של נפיחה אני רואה את העננים בצבעי קשת בענן... אני מנסה לדמיין את זה שוב אבל כל מה שאני רואה זה את טס משתינה כמו נסיכה, מחרבנת נצנצים ופיות מקיפות אותה בזמן שהיא על האסלה.
אני מנסה לדמיין אותה שוב בטוח שמשהו במוח שלי השתבש לדקה אבל זה לא עוזר. היא עדיין נסיכה וכל מה שהיא עושה כולל תנועות מעיים הוא קסום וחלומי...
שיט!, שיט!,שיט! טס דאונס היא הבחורה היחידה בקמפוס הזה שאין לי שום סיכוי להשיג, תיקון טעות אני לא רוצה להשיג! טס ואני לא מתאימים בשום צורה, דרך או מושג והיא מתעבת אותי ואני לא בדיוק הייתי מעריץ שלה. מתי זה השתנה? ממתי היא מחרבנת נצנצים למען השם?
כשטס מתקרבת לשולחן אני מנסה להרגיע את עצמי. אתה שפוי, שפוי מאוד לוק ושום בחורה שנופחת חדי קרן לא תוכיח אחרת!.
״אתה מוכן לזוז?״ החיוך הכנה על שפתיה טס כמעט מבלבל אותי אבל אני מהנהן.
אני משלם את החשבון למרות שהיא מתווכחת איתי ומתעקשת לשלם בעצמה, בעצם מתי היא לא מתווכחת איתי לעזעזאל?.
אני לא נותן לה הזדמנות להתווכח עוד ולוקח את ידה החמימה והעדינה בידי ומושך אותה החוצה בין ההמונים במסעדה שבה אכלנו.
״אמרו לך פעם שאתה ממש שתלטן, פרקינס?״ היא הרימה גבה וצחוק בלתי נשלט פרץ ממני.
״אני דיי בטוח שזו מחמאה כשזה בא מגברת שליטה בכבודה ובעצמה״ אני מחייך לעברה חצי חיוך חושף גומה.
״אני לא שתלטנית... טוב... אני שתלטנית אבל רק כשצריך״ היא הזעיפה פנים.
״ברור...״ זה זיכה אותי בחבטה ישר לחזה אבל לא היה לי אכפת.
הערב הזה מוזר ומשוגע ככל שיהיה גרם לי להבין כמה דברים והודיתי בלב לג׳ייס שהבריז לי כדי ללכת לעשות שלישיה בבית האחווה של קפא דלתא נו. בזכותו היה לי כרטיס פנוי למשחק וטס באה איתי במקומו. טס שהייתה נלהבת, חייכנית, פתוחה ומצחיקה. כל חיוך שלה וכל תנועת ידיים נלהבת עשו לי משהו בלב שאף בחורה אחרת לפניה לא עשתה.
״היי לוק?״ קולה היה כמעט ביישני כשעמדנו להכנס למכונית שלי.
״כן?״ הבטתי עליה מהצד שלי של הג'יפ כשידי על ידית המכונית.
״תודה על היום. נהניתי ממש, מהכל״ היא חייכה חיוך כנה שהאיר את פניה היפות.
״גם אני נהניתי״ הודיתי בשקט לפני ששנינו נכנסנו לג׳יפ.
הדרך חזרה הביתה הייתה שקטה ואני התרכזתי בנהיגה ולא נתתי למחשבות שלי לנדוד למקום שבו הם ממש לא היו צריכות להיות.
אולי טס דאונס נפחה חדי קרן אבל אני הייתי נחוש לא לתת לזה לבלבל אותי או לערער את הביטחון העצמי שלי. אני עדיין הייתי אני והיא עדיין הייתה היא. שמן ומים ושמן ומים לעולם לא יוכלו להתערבב.