On the ice

פרק 26

פרק 26-
*טס*-
דקרתי שוב עם המזלג שלי את חתיכת חזה העוף והעברתי אותה לצד השני של הצלחת כפי שעשיתי איתה שוב ושוב במהלך הדקות האחרונות. הבטן שלי התהפכה והמחשבה על אוכל לא בדיוק הייתה מפתה ברגעים אלה.
״תפסיקי להתעלל בו... הוא כבר עבר מספיק התעללות לתקופת חיים אחת, לא?״ לוק הניח את ידו על ידי עוצר אותי מלדקור את חזה העוף שוב.
״אני פשוט... לחוצה...״ מלמלתי והנחתי את המזלג על השולחן.
לוק שישב מולי הבזיק אליי את החיוך המושלם מידי שלו שכל הזמן גורם לי לתהות אם פעם היה לו גשר, כי זה בלתי אפשרי להיות כה מושלם. אכלנו ארוחת ערב והתכוונו לבלות ערב שקט אצלי כי סיירה הייתה אצל אחיה תומס הערב וגם התכוונה לישון בדירה שלו כך שהלילה היה לגמריי שלנו.
״לחוצה ממה?״ הוא שאל למרות שידע את התשובה.
משחק הידידות שלנו עם אחת הקבוצות הכי טובות בליגה עמד להתרחש בעוד פאקינג יומיים והלחץ עלה עם כל דקה שעברה.
״מהשתלת המוח שאתה עומד לעבור״ עניתי בציניות וגלגלתי עיינים.
״זה היה כבר שבוע שעבר, מצחיקונת... לא מרגישים שינוי?״ הוא הרים גבה.
״לא״ הנדתי בראשי.
״שיט ידעתי שיש משהו חשוד במנתח המקסיקני הזה ובעובדה שהוא לקח ממני רק 20 דולר לניתוח״ לוק הניד בראשו ודפק על השולחן בעצבים מעושים.
צחוק בלתי נמנע נפל משפתיי והנדתי בראשי. לפעמים לוק היה כזה ילד מגודל.
״אתה פשוט כזה...״ הנדתי בראשי.
״סקסי? שחקן הוקי מדהים? חצי אל? מושלם? כל התשובות נכונות?״ הוא הבזיק אליי שוב את החיוך המושלם שלו.
״אידיוט״ השלמתי את עצמי ובו זמנית לקחתי את ידו לוחצת אותה בחיבה.
״אז אחריי שסיכמנו שאני מושלם ואת סוגדת לרגליי מה נסגר איתך? למה את כל כך לחוצה?״ לוק שאל.
״אתה צריך ללכת לבדיקת שמיעה, פרקינס.. וחוץ מזה אתה יודע למה אני לחוצה... כולם יהיו שם לוק. הדיקן גרינברג, ראש מחלקת הספורט מנלי, ההורים שלי... אני לא יכולה לפשל..״ הנדתי בראשי.
אתמול דיברתי עם אבא שלי שהבטיח שהוא יגיע ואפילו ישב בשורה הראשונה. הוא כל כך האמין בי כל הזמן הזה ואפילו שלח לי כסף כדי לתרום מעט לקניית ציוד חדש לקבוצה. אהבתי אותו כל כך ולא רציתי לאכזב את האדם שעמד לצידי כל החיים במיוחד כשמדובר בדבר שאני והוא כה אהבנו.
ידעתי שזה אומנם משחק ידידות והדבר נעשה כטובה אישית למאמן פורטר אבל גם ידעתי שאם ננצח במשחק הזה נוכל להוכיח לו ולשאר האנשים בסגל שאנחנו שווים את זה.
אולי אפילו נזכה במאמן או מאמנת משלנו לעונה הבאה. אלוהים יודע שעם התקציב שטוד סיפק לנו והכסף שנשאר לנו ממכירות לוח השנה ושטיפת המכוניות הסקסית אחרי שקנינו ציוד ומדים חדשים ושיפרנו את האוטובוס שלנו נוכל להביא מאמן מעולה שיקדם אותנו כמה רמות מעל.
״את לא תפשלי, טס... אני יודע כמה קשה עבדת, כמה קשה עבדתן ואני יודע שאתן עובדות מעולה יחד ושאתן קבוצה טובה״ לוק נשמע משוכנע במאת האחוזים.
״מה אם זה לא מספיק?״ הנדתי בראשי.
״את חושבת שעם הגישה הזו את יכולה לנצח, טס? תכניסי לך לראש שאת פאקינג הולכת לנצח. חצי מהמשחק זה בראש שלך... ברגע שאת עולה לקרח את צריכה לראות ניצחון ולהבין שכישלון הוא לא אופציה ורק ככה את יכולה לנצח. אם את לא מאמינה שאת יכולה לנצח מה הטעם בלשחק?״ הוא משך בכתפיו הרחבות ואני הבטתי בו שוב.
העיינים שלו היו כל כך כחולות וכל כך חדורות אמונה שלא הייתה לי ברירה אלא להאמין לו. ידעתי שהוא צודק לשם שינוי. חצי מהמשחק היה בראש שלי והספקות שכירסמו בי היו מגוחכים... היינו טובות. הרבה יותר טובות משאי פעם קבוצת הוקי הנשים של פנוויל הייתה וזה הזמן להוכיח את זה.
״תודה לוק... אני יודעת שאתה צודק. אנחנו טובות ואנחנו ננצח״ הנהנתי וכשאמרתי את זה בקול הבנתי כמה אני באמת מאמינה בזה, מאמינה בנו.
״אני תמיד צודק. עכשיו תעשי לי טובה ותאכלי את העוף המסכן״ לוק חייך.
סיימנו את האוכל על הצלחות שלנו ולוק עזר לי לשטוף את הכלים שלכלכו את הכיור הקטן בדירה שלי ושל סיירה. אחר כך הכנו לנו קערה של פופקורן ושמנו בטלוויזיה סרט אקשן של דה רוק. לוק כירבל אותי אליו והתכסנו יחד בשמיכה. זה היה מוזר אבל מוזר בקטע הכי טוב שיש. לוק היה חמים ונעים ואני נהניתי מההרגשה הזו שהוא עוטף אותי ואפילו סוג של מגן עליי. למרות שלא הייתי צריכה הגנה או גבר כדי לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי לוק בהחלט היה חתיכת מגן ומישהו ששמחתי להיות בחברתו.
״טס?״ לוק שאל בדיוק כשדה רוק קפץ מתוך מכונית מתפוצצת על המסך.
״המממ?״ מלמלתי והמשכתי ללטף שרירי הבטן שלו מתחת לחולצה כפי שעשיתי באופן לא כל כך מודע בעשרים דקות האחרונות.
לוק לא ענה ופשוט בבת אחת מצאתי את עצמי על גבי בספה כשהוא רוכן מעליי. הפנים שלו היו קרובות לשלי והריח המושלם שלו שתמיד היה גברי ורענן בו זמנית הכה באפי. פאק... האם הוא תמיד הריח כל כך טוב?.
מצאתי את עצמי מלפפת את אצבעותיי בשערו של לוק ומושכת את פיו אל פי. הנשיקה שלנו בהתחלה הייתה איטית ומכוונת. הלשון שלו חדרה לפי ושפתיו היו חמימות ונעימות אבל ברגע שבו הוא נשך את שפתיי התחתונה ומשך אותה לתוך פיו מוצץ אותה העניינים התחממו דיי מהר.
לוק איבד את החולצה שלו, הלשון שלי מצצה את שרירי הבטן שלו, היד שלו שיחקה לי בחזה והבגדים שלנו מצאו את דרכם לרצפה תוך כמה דקות.
״שיט.. הבטחתי לסיירה בלי עניינים על הספה שלנו..״ התנשפתי כשלוק כבר היה בחצי הדרך אל בין רגליי.
״אני לא רואה כאן שום עניינים״ לוק הניד בראשו והמשיך לרדת בנשיקות אל בין רגליי.
״לוק!״ צבטתי קלות את כתפו.
האם זה עצר אותו מלמצוא את הכוס שלי עם פיו? לא. האם זה עצר אותו מלמצוץ לי את הדגדגן? לא. האם זה עצר אותי מלגמור על הלשון שלו? לא. האם זה עצר אותנו מלעשות סקס על הספה אחרי שהוא שם קונדום? לא. האם זה עצר אותנו מלגמור חזק כמעט ביחד? לא.
שיט... כנראה שאני אהיה חייבת להשביע את לוק לא לפלוט מילה ליד סיירה... מה שהיא לא תדע לעולם לא יוכל לפגוע בה.