On the ice

פרק 22

פרק 22-
*טס*-
״אני נראית נפלא, טס״ סיירה חייכה לעברי כשסיימה לאפר אותי.
״אני שונאת להתגנדר״ מלמלתי ונזכרתי בתקופה הנוראית שבה אימא ניסתה לשכנע אותי ללכת לחוג בלט במקום לאימוני הוקי.
הייתי צריכה ללבוש חצאיות טוטו, להתאפר ולרקוד על קצות האצבעות. איכס.
״טוב אין לך כל כך ברירה״ סיירה צחקה והחליקה את ידה על השמלה השחורה שלה.
היא בחרה שמלת מיני שחורה עם צווארון נמוך שהחמיאה לה ונעלי עקב שכמעט גרמו לנו להיות באותו הגבוה. תמיד תהיתי איך היא מצליחה ללכת על עקב כזה מבלי לשבור איזו עצם חשובה בגוף.
אני לעומתה הלכתי על שורט לבן עם שולי תחרה עדינים וגופית סאטן בכחול רויאל עם צורה של איקס בגב. לא טרחתי ללבוש עקבים גם כי שנאתי אותם וגם כי הייתי גבוהה מספיק בלי מלכודות המוות הללו.
״תזכרי לי מי הציעה לי ליצור קשר עם טוד פאקינג קופר מלכתחילה?״ הרמתי גבה מפנה אצבע מאשימה לסיירה.
״אוי תסתמי כבר״ היא גלגלה עיינים ולקחה את המפתחות לרכב שלה.
״בואי נצא... אם נאחר אימא שלי תתחרפן ותתחיל לשלוח לי מליון הודעות״ מלמלתי וקיוויתי שזה לא יקרה.
אני וסיירה לקחנו את התיקים שלנו בהם היה לנו את כל מה שהיינו צריכות וסוף כל סוף יצאנו מהבית.
הנסיעה לבוסטון הייתה מהירה מידי לצערי וקיוויתי שהלילה הזה יסתיים מהר ואימא לא תבקש ממני להשאר כאן גם מחר או משהו כזה... שנאתי את החדר שלי באחוזת קופר שהיה כפול בגודלו מהחדר שלי בדירה הקטנה והשכורה בקומה רביעית שבה אני ואבא גרנו במשך שנים. הוא היה גדול מידי, מפואר מידי וזר מידי לעומת החדר החמים והקטן שלי עם הפוסטרים הצבעוניים, החלון שתמיד נפתח ללא אזהרה והתיקונים הבולטים שאבא ביצע בעצמו. החדר הזה עדיין טוב פי אלף מכל חדר שיכלה אחוזת קופר להציע.
סיירה חנתה את המכונית שלה ליד ג׳יפ שחור, ענקי ונוצץ בחנייה הפרטית של משפחת קופר.
כבר מהכניסה אפשר היה לשמוע את המוזיקה הרועשת ולראות בני נוער שהתרוצצו מחוץ לאחוזה וגם בתוך האחוזה שהייתה מוארת ויפיפה.
אמא עמדה בכניסה יחד עם טוד ושניהם שתו יין לבן וצחקו את הצחוק המושלם שלהם שחשף שיינים ישרות ומושלמות. פאק... חבל שרוג׳ר דניאלס לא שבר לטוד כמה שיינים במשחק האליפות שבו הם התקוטטו על הקרח ורוג׳ר הטיח את פניו של טוד בקרח כמה פעמים.
״טסי!״ אימא הבחינה בי ונופפה בהתלהבות.
היא לבשה שמלה לבנה מוקפדת עם כתפיה אי סימטרית שחשפה את אחת מכתפיה השזופות והמושלמות.
אני וסיירה הגשנו אליהם ואימא חיבקה את שתינו והחמיאה לנו על המראה. אחר כך לחצנו את ידו של טוד שהיה לבוש מכנס שחור אלגנטי וחולצה לבנה מכופתרת ושטען ש׳נפלא שהגעתן, חומד׳. ממש... לא רצית אותי לפני שנים ואתה בטח לא שמח שאני כאן עכשיו.
״אנחנו ממש עוד מעט מסתלקים כדי לא לעשות לשיין יותר מידי בושות״ אימא הציצה אל טוד ושניהם צחקו.
נהדר... לפחות אני לא אצטרך לסבול את טוד לשארית הערב. אחרי כמה דקות של שיחת חולין מעיקה קיילי הופיעה לבושה בשמלה ורודה יפה וראשה עם השיער הברונטי הארוך והנוצץ היה שקוע באייפון שבידה.
היא נופפה לעברי ניפוף קטן ואפילו לא טרחה להרים את עיניה ממסך הסמארטפון כאומרת ׳אני מודעת לעובדה שאת כאן אבל כרגע הסנפצ׳ט שלי הרבה יותר מעניין ממך׳.
״טוב זה הסימן שלנו לזוז, מותק״ טוד קופר אחז בידה של אימא.
״בהחלט... תהנו מהמסיבה ולכי להגיד מזל טוב לשיין, הוא ממש מצפה לזה״ אימא נפרדה מאיתנו.
היא, טוד וקיילי יצאו מהבית והותירו אותי ואת סיירה לבדנו בין עשרות בני הנוער שהיו רועשים ורקדו לפי הקצב שהכתיב הדי-ג׳י שעמד באמצע הסלון שעכשיו היה ריק מרהיטים ושימש כרחבת ריקודים מאולתרת.
״וואו... הבית הזה פשוט מגניב״ סיירה חייכה חיוך גדול והציצה דרך דלתות הזכוכית הכפולות אל בריכת האינסוף והג׳קוזי שהיו מוקד משיכה ללא מעט מבאי המסיבה.
״יאפ״ נאלצתי להסכים איתה.
הבית הזה באמת היה מגניב... כל מה שאדם יכול לחלום עליו- שלוש קומות, שמונה חדרי שינה, שלושה וחצי חדרי אמבט, שתי מרפסות, סאונה, אולם קולנוע ביתי, גג מאובזר, גינה ענקית וזירת החלקה שנבנתה במיוחד עבור טוד כשקנה את הבית.
אני בטוחה ששיין וקיילי אוהבים לגור כאן עם ההורים שלהם אבל אני אף פעם לא אהבתי את הרעיון אפילו כשאימא הציעה לי את האפשרות בשנה האחרונה שלי בתיכון קצת אחרי שהבית נקנה וטוד פרש סופית מהוקי.
העדפתי לא לגור עם האדם ששיכנע את אימא שלי שעדיף שאני לא אצטרף אליהם כי זו אחריות גדולה מידי והוא בוודאי יעבור הרבה בעקבות הקרירה שלו ונחשו מה קרה אחרי שלוש שנים וקצת? שיין נולד. משום מה את התינוק שלו הוא יכל לקחת בעקבות הקריירה שלו לניו יורק, אוסטין, פילדלפיה ובוסטון. פשוט בולשיט.
״בואי נלך לשתות משהו ואז לרקוד״ סיירה משכה אותי לבר הממורק שמאחוריו עמד ברמן שווידא שלכל מי שלוקח אלכוהול יש תעודת זהות.
אני וסיירה הגשנו לו את תעודות הזהות שלנו ואני לקחתי בירה בזמן שסיירה התענגה על קוקטייל מפואר.
״היי טס״ ברגע שצעדנו לכיוון הרחבה שיין הופיע מתוך הרחבה העמוסה.
הוא היה הרבה יותר גבוה משזכרתי, גבוה כמעט כמו אבא שלו והוא נהיה גם הרבה יותר רחב... הוא לבש חולצת פסים שחורה לבנה שהשרוולים הקצרים שלה היו מקופלים וחשפו זרעות עטופות בשרירים מוצקים וארוכים וג׳ינס שחור שנתן לו מראה רוקנרולי יחד עם השיער שחומצן לגוון כסוף והעגיל שהוסיף לאוזנו. פאק.. הוא ממש השתנה מהפעם האחרונה שבה ראיתי אותו.
״היי שיין״ חייכתי אל אחי למחצה ו התחבקנו חיבוק קליל ולא ממש חיבוק של אחים שלא התראו מלא זמן.
״היי אני סיירה, המלווה שלה הערב״ סיירה חייכה לשיין חיוך בוהק.
״נעים להכיר... מזל טוב טס״ שיין חייך לשתינו.
״מזל טוב?״ הרמתי גבה.
״כן... לא ידעתי שיצאת מהארון, כל הכבוד לך״ שיין הניח יד גדולה על כתפי.
פאק... הוא באמת חושב שאני לסבית... מעניין מה ההורים שלו סיפרו לו על בנות שמשחקות הוקי?.
״על מה אתה מדבר? אנחנו רק חברות טובות״ סיירה ציחקקה במבוכה ושיין הביט עליי ואז עליה.
מבטו נח שוב על סיירה ועיניו נפקחו במעט אימה מהטעות הטיפשית שלו.
״פאק! אני מצטער פשוט חשבתי ש... לא יודע...״ הוא גמגם.
״שהעובדה שאני משחקת הוקי הופכת אותי אוטומטית ללסבית? יאפ... אתה לא הראשון או היחיד״ מלמלתי ולגמתי מהבירה שלי.
״אני באמת מצטער... זו לא הייתה הכוונה שלי בכלל״ שיין גמגם.
״זה בסדר... זו לא אשמתך שזה הדבר הראשון שחשבת עליו כמו כל אדם צר אופקים אחר״ משכתי בכתפיי ושיין הניד בראשו.
״בואי נלך לרקוד טסי״ סיירה משכה אותי לרחבה משאירה את שיין עם המבוכה שלו.
אני וסיירה נדחסנו לרחבה העמוסה ורקדתי קצת למרות שזה אחד הדברים הכי שנואים עליי ואחרי כמה דקות לחשתי לסיירה שאני חייבת לשירותים וניווטתי את דרכי לשירותים בקומה השלישית שכמו שניחשתי היו ריקים וללא התור שהשתרך לאלו שבקומת הקרקע או בקומה השנייה.
סגרתי את מכסה האסלה והתיישבתי עליו לפני שהוצאתי את הטלפון שלי ושלחתי הודעה ללוק.
אני:׳נהנה?׳
לוק פרקינס:׳כמו צ׳רלי שין בגמילה. את?׳
אני:׳בני נוער. מיגוס מתנגנים ברקע. מסתגרת בתא שירותים. אחי למחצה בטוח שאני לסבית. כיף חיים 😌׳
לוק פרקינס:׳ארוחת ערב. מוצארט ברקע. מסתתר מאחורי בקבוק יין. האמא החורגת שלי בוכה ללא הפסקה. כיף חיים 😌׳
אני:׳רעיון 💡׳
לוק פרקינס:׳אני מקשיב׳
אני:׳בוא לקחת אותי מכאן ונלך לכל מקום שלא משמיעים בו שירים של ג׳סטין ביבר׳
לוק פרקינס:׳ג׳סטין ביבר? וואו... תשלחי לי מיקום אני אגיע לאסוף אותך עוד כמה דקות׳
אני:׳כבר שלחתי 😂😂😂׳
לוק פרקינס:׳בדרך׳.