בל
התעוררתי קשורה בתוך חדר חשוך, מולי היה כדור זהוב.
כבר הייתי בסיטואציה הזו פעם, ראיתי את זה בחזיונות שלי.
ואז חיברתי נקודות, ונזכרתי בכל העבר שלי, בעבר האמיתי שלי.
"היי! תשחררו אותי מפלצות! שמישהו יעזור לי! אית'ן!" קראתי לעזרה, אף אחד לא הגיב.
פתאום המפקדת יצאה מהצללים "מה קורה פה?!" שאלתי אותה.
"אני מצטערת כל כך בל. אבל אני חייבת לעשות את זה, או שאצטרך להרוג אותך." אמרה, ואז הכדור הזהוב החל להסתובב.
עצמתי את עיניי, אסור לי שוב ליפול בזה.
אבל מישהו מאחורי פתח אותן בחוזקה, לא נותן לי להוריד את מבטי מהכדור הזהוב.
התעוררתי, כאב לי הראש.
הייתי במיטה שלי, לא משהו בלתי רגיל.
הרגשתי מותשת אבל לא הבנתי למה.
אני רק זוכרת שאתמול הלכתי לסייר, ואז חזרתי, אכלתי והלכתי לישון.
אז למה אני מרגישה כאילו עברה עליי מלחמת עולם שלישית?
הנחתי שזה כלום, אז קמתי ויצאתי לסייר.🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡🗡
פרק קצר, אבל חשוב להמשך.
מי שלא הבין שוב עשו לה שטיפת מוח, אית'ן לא הספיק להגיע ולעצור אותם.
כן. קשוח.
היום יעלה עוד פרק❤
YOU ARE READING
הכחולה והאדום- פאנפיק על פרסי ג'קסון וגיבורי האולימפוס
Hayran Kurguהם חיפשו אותם בכל היער, ולא ראו סימן אליהם או אל התוקפים. ואז, אז מחסן ישן באמצע היער התפוצץ. ואיתו, כל התקווה שעוד נשארה בהם. אבל צריך לזכור דבר חשוב אחד, שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה. ...