ג׳סיקה גריי || הושלם

10

הוא התחיל לפתוח את כפתורי חולצתה,
נושם לה על העורף, גורם לה לרצות להקיא.
״בבקשה תעזוב אותי.״ התחננה ג׳סיקה, ״אני לא אספר לאף אחד.״

״אני יודע שאת לא, אבל המתחיל במלאכה אומרים לו גמור. תרתי משמע.״ אמר.
ואז הוא נמשך מעליה. נהדף עד למדפים, נופל על הרצפה.
היא הביטה מסביב, עינייה נעצרו במקום הנכון.
דין.

הוא התכופף, הרים את החצאית שלה חזרה לגופה. כיפתר בחזרה את חולצתה ואז הסתובב אל ברייס ג׳לנהול.
״אם היא לא היתה במצב הזה, אני נשבע לך שהייתי שורף אותך חיי.״

ידו האחת החזיקה בשלה.
הוא הוביל אותה למשרד שלו. מתעלמים באופן מוחלט מהמבטים שמסביב, אפילו בתוך המעלית.
כשסגר מאחוריהם את הדלתות, הוא הביט בה בפעם הראשונה בעיניים.
הוא ראה את המבט שלה ונאנח, הוא התקרב אליה וחיבק אותה.
״אני מצטער.״ לחש.
היא לא ידעה מה לומר, אפילו לחיבוק היא לא הגיבה, אבל המוח שלה ידע טוב מאוד מה קורה.
הוא צעק עלייה.
׳כאילו שלא ידעת שזהו פרק בסיפורה של הבחורה שמציעה את גופה.׳
׳למה ציפית? את שמה את החצאיות האלה בתחנונים שכל הגברים בחדר יביטו בך.׳

״אני אקח אותך הביתה?״ הוא שאל, מפגין יתר רגישות.
ראשה של הבחורה לא נע. גם פיה לא נפצה.
״הבנתי.״ הוא אמר והלך מהר אל השולחן, מרים את המפתחות שלו.
הוא משך את ג׳סיקה בכל הבניין, מצווה על אנשים רנדומלים להביא את התיק של ג׳סיקה מהמשרד שלה. אפילו לאוטו לקחה לה דקה ארוכה מידי על מנת להכנס.
הוא נסע בשני רמזורים אדומים רק על מנת להגיע מהר לבניין המגורים שלה.
במעלית, ג׳סיקה נמנעה מלהסתכל במראה.
היא לא רוצה להביט לעצמה בעיניים, לראות כמה אכזבה את עצמה.

הוא חיפש את המפתחות בתיק שלה שנשא עימו, הוציא את המפתחות והכניס אותם בעצבנות למנעול,
מחכה רק להכניס אותה לבית שלה.
הבית הלבן שניצב מולו התאים בידיוק לג׳סיקה.
הכל עוצב בלבן וזכוכית.
הוא משך אותה לספה, מוריד ממנה את הנעליים שלה, ומצווה עליה ללכת לחדר להחליף לפיג׳מה.
לא היו בה כוחות.
הוא נשא אותה לחדר.
״אני יודע שהדבר האחרון שאת רוצה כרגע זה מגע של גבר, אבל אם לא זה, את תשארי עם החצאית החונקת הזאת.״
גם הוא קילף מעליה את החצאית שלה, החצאית הלייקרה שאם היתה טיפה יותר צמודה בטח ברייס לא היה מצליח לשחרר מגופה ללא מספריים. והוא הלביש אותה בכותונת פשוטה שמצא על המיטה.
״אני מצטער.״ לחש כשראה דמעות בעינייה.

״זאת אשמתי.״ לחשה. ״מה ציפיתי?״

״על מה את מדברת?״ הוא שאל, והיא נפלה ארצה.
אוחזת בפניה, נראת כאילו היא מנסה לתפוס מהר את גופה, שלא יתפרק.

״אני זונה, אני שוכבת עם גברים בלי נקיפות מצפון, מה יכלתי בכלל לצפות כשכל מה שיש בי זה סקס, והחצאית הזאת, היא כל כך צמודה, אני ביקשתי את זה ממנו.״ היא מלמלה.

דין לא ידע לתפעל את הסיטואציה. לרגע אחד קפא במקומו. לא יכל לזוז, ג׳סיקה היפהפיה, ג׳סיקה גריי.
לעזאזל. כל גופו של דין זעק לו, תרים אותה!
קדימה דין, היא מתרסקת, תעזור לה לקום!
אבל דין, טוב, עבר הרבה זמן מאז שראה אישה נשברת. אבל אם זה שיתק אותו, כנראה לא עבר מספיק זמן.
ג׳סיקה המשיכה להאשים את עצמה, ודין להלחם בעצמו.
כל אחד מהם בידיוק באותה השניה התמודד עם השדים שלו.
דין היה הראשון לפעול. הוא ירד על ברכיו ואחז בידייה של ג׳סיקה.

״תביטי בי!!״ ביקש בפעם השלישית, כבר כמעט מתחנן.
ג׳סיקה הרימה אליו עיניים עייפות, ירוקות וגם קצת כבויות.
״זה לא נכון!! לא משנה מה את לובשת, וזה לא משנה מה את עושה, לאף גבר בעולם הזה אין זכות לגעת בך ללא הסכמתך, ושלא תעיזי בכלל לחשוב שזאת אשמתך, זאת אשמת הבן זונה הזה.״ הוא אמר והושיט ידיו לחיבוק. אבל ג׳סיקה התרחקה מעט.
״תני לי לחבק אותך, בבקשה.״ הוא כעס על עצמו.
ג׳סיקה המשיכה לבכות, אבל נתנה לדין לחבק אותה.

דין הציע לג׳סיקה שהוא ישאר לישון. היא הסבירה שהיא תיהיה בסדר, והוא רק רצה להבטיח שתיהיה בסדר.
ארוחת ערב היא לא רצתה וכמעט הקיאה כל פעם שדיבר על משהו דומה.
הוא נשאר לישון, היא ישנה בחדר שלה והוא בחדר אורחים,
יודע שיכל בגדול לישון איתה, זה לא שלא ידע את גופה, אבל יעבור עוד הרבה זמן עד שג׳סיקה תסכים לקבל מגע של גבר.
דין כבר הודיע למנהלת המשרד, פטריס, שג׳סיקה לא תגיע ושלא יעשה על זה ניקוי שכר.

כאב לו.
הוא התהפך בלילה מצד לצד, מקווה שג׳סיקה חזקה לפחות חצי מאיך שהיא משדרת.

פרקים יעלו באופן מסודר בימי שני/שלישי, ובימי שישי. תצביעו // 🦋