ג׳סיקה גריי || הושלם

20

״אני צריך את תיק ההשקעות של לוגן ברונקס.״ אמר דין מתוך הטלפון.

״עבדתי עליו, הוא אצלי, בוא תקח אותו, אני עסוקה.״ אמרה ג׳סיקה, כועסת שהוא מציק לה.

״תביאי לי אותו.״ התעקש.

״דין, שעה תשע ושלוש דקות, אני מחוץ לשעות העבודה, תבוא ותקח אותו.״

אנחה מהצד השני של הקו נשמעה.
ג׳סיקה חייכה והוציאה אודם בצבע ניוד וסימסה לאלכסנדריה תודה על השמלה שהביאה למשרד. היא מרחה שכבה דקה של האודם וחייכה בשנית כשהביטה בעצמה במראה.
״ג׳סיקה.״ אמר דין. ״את נראת מדהים.״

היא הסתכלה בהשתקפות שלו במראה, רואה אותו בזווית. שונאת את עצמה שצריכה לצאת עם בחור שלא מעניין אותה בכלל כשיש אחד מולה שהיא רוצה אותו יותר מכל דבר אחר.
״תודה.״ אמרה. ״הינה.״ היא הרימה את התקייה מהשולחן והושיטה לו אותה.

״ג׳סיקה גריי.״ אמר מבטא אמריקאי מצוחצח, ״את נראת איי פעם פחות ממשגע?״

״לא.״ מלמל דין.

״דין, ידידי,״ אמר רוי, לוחץ ידו של דין. ״מה שלומך?״

״לא יכל להיות יותר טוב.״ אמר ולפי המצב רוח האמיתי שלו, הוא רצה לשבור לרוי את כל העצמות בגוף.

בשמלה שחורה וצמודה עם פקעת אדוקה בשיערה, ג׳סיקה גריי נראתה מדהים. שני הגברים הנוכחים בחדר הביטו בה בהערצה. ״טוב, מוכן ללכת?״ אמרה כשראתה שהם בוהים בה.

רוי הנהן ונתן לה את הפרחים שנשא, הם היו כבר בגרטל אז כל מה שהיתה צריכה לעשות היה להניח אותם על השולחן. ״תודה, הם יפהפים.״ אמרה ודין הביט בו ברצחניות.

׳תפסיק עם זה׳ אמרה לדין בתנועות שפתיים.
׳את שלי.׳ החזיר דין. ג׳סיקה נאנחה.

״ערב טוב דין.״ אמר רוי וג׳סיקה כרכה את ידה בידו.
דין הביט בהם נכנסים למעלית ומשאירים אותו לבד במשרד הריק.
הוא נאנח. רואה את הבחורה שלו הולכת עם גבר אחר.
אבל הוא נתן לזה לקרות. הוא היה צריך לשבת לג׳סיקה על הוריד. הכל בשביל שתגיד לו סך הכל למה זה נגמר. דין יודע שהוא פגע בה. הוא לא בטוח על מה ומה הוא עשה, אבל הוא ידע שמאדליין אחראית לזה, וזה מסבך את העניינים יותר.

הוא לקח דף מהשולחן והוציא עט.
———————————————————
אני אשאיר מפתח מתחת לשטיח אם איי פעם תחליטי לחזור הביתה.
- ד׳.

————————————————————

״הגעת.״ אמר לה כשיצאה מהמעלית.

״ביקשת ממני לבוא.״ ענתה. ״מה אתה רוצה?״

דין הוביל אותה למשרד שלו. ״ג׳סיקה נפרדה ממני.״

״אויש,״ אמרה, ״מחפש נחמה?״

״לא, מאדליין, אני רוצה שתגידי לי מה אמרת לה.״

״לא אמרתי כלום, תרגע.״ היא אמרה. ״עוד משהו? יש לי בעל לחזור אליו.״

״זה הכל.״ אמר. מודע לחלוטין שהיא משקרת. ״דרך אגב מאדליין, אני אשיג מחדש את ג׳סיקה. אחרי הכל, אחרייך, היא חתיכת שדרוג.״

חיוכה של מאדליין נמחק מפניה. ״טוב, דנידין. כן אמרתי משהו.״ היא התקרבה ונשכה שפתיה, כשעמדה מולו, שחקה בכפתורי חולצתו. ״אני לא אגלה לך מה, אבל אני כן אגלה לך, שאחרי מה שאמרתי לה.. היא בחיים לא תסתכל יותר לכיוון שלך.״

״מה אמרת לה?!״ שאל בחצי צעקה, תופס בשתי ידיה.

מאדליין כרכה את אותן הידיים סביב עורפו והניחה נשיקה על צווארו. היא עמדה על קצות אצבעותיה ולחשה לאוזנו ״סוד.״ היא צחקה צחוק מתגלגל ויצאה מהמשרד. משאירה את דין לשבור את הראש, מה היא כבר יכלה לומר.

—
שבועיים שלמים עברו. דין ראה את רוי אוסף את ג׳סיקה מהמשרד כל ימי שלישי והוא הניח שהם גם יוצאים בסופי שבוע.
דין ראה את המבט המתייסר על פניה של ג׳סיקה בכל פעם שרוי אסף אותה, וראה איך המבט המתייסר לאט לאט נעלם.
אפילו בלילות זה רדף אותו. היא לא היתה אמורה להיות יותר מעסקה פשוטה בינו לבין מייקל, אבל היא הפכה להיות הרבה יותר מזה.

4:00 לפנות בוקר, בישר השעון כשדין שמע דפיקות בדלת. הוא פתח את הדלת וראה את ג׳סיקה. עומדת ומביטה בו בעיניים הגדולות האלה. הוא זז הצידה והיא נכנסה הביתה.

״אני לא יכולה לסבול את זה!״ אמרה בחצי צעקה. ״לא רוצה את רוי, לא יכולה לסבול עוד דייט אחד איתו.״

״אז אל תצאי איתו יותר.״ אמר, אולי אפילו גם קצת ביקש.

״זה לא כזה פשוט, דין.״ נאנחה וזרקה את התיק שלה על השולחן.

״זה כן.״ אמר.

״לא זה לא!״ התייפחה, ״אם אני אפסיק לצאת איתו אני לא אוכל לשכוח ממך.״

״אז אל תשכחי ממני.״ משך בכתפיו.

״תעשה לי טובה דין,״ הניפה ידה בביטול, ״אני ואתה זה כבר לא.״

״ג׳סיקה..״ מלמל.

״היה לנו משהו נחמד שיכל להיות מדהים, אבל זה בגדר היכל.״

״ג׳סיקה, תביני, מהיום הראשון שראיתי אותך ידעתי שאת שלי, ידעתי שכל מה שאת זה בידיוק כל מה שהיה חסר באחרות. הייתי נשוי ג׳סיקה, אני יודע מה זה כשחסר משהו באשה שלך, ובך לא חסר לי כלום, כל הזמן הזה שאני בלעדייך אני רק מנסה למצוא פגם בך כדי שאאחז בו ואולי אצליח לשחרר ממך, ואני לא מוצא כלום! את כל מה שרציתי ג׳סיקה, ואני כבר לא יכול לסבול את העובדה שאת לא שלי.״

״תפסיק.״ ביקשה. והוא התקרב אליה, תופס את פניה בשתי ידיו, מנשק אותה. ג׳סיקה רצתה את זה עוד יותר ממנו. גם היא נישקה אותו.
בתום שתי דקות מנוצלות היטב, ג׳סיקה לקחה צעד אחורה.

היא לקחה את תיק שלה ועמדה לצאת מהדלת.

״תשארי.״ ביקש, ״נקום בבוקר ונחליט החלטות חכמות, לבנתיים, תשארי איתי.״

״אמרת שלא תישאר לישון איתי בבוקר.״ לחשה.

״אני מבטיח להשאר הפעם.״ אמר.

ובידיוק כשחשב שתניח את התיק שלה ותשאר לישון לצידו, היא יצאה מהדלת והשאירה גם אותו, עם הטעם שלה בכל גופו.
חושב על כמה היא אצלו וכמה היא שלו, אבל לעולם לא תיהיה שייכת רק לו.