ג׳סיקה גריי || הושלם

28

״דיברתם?״ שאל דין.

״לא, התנשקנו באיזה ארון שירות אחד.״ אמרה ג׳סיקה בציניות.

״אה טוב.״ אמר דין. ״אני רוצה כבר ללכת לחדר שלנו.״

״תחכה על לסוף האירוע. תחזיק את עצמך עוד שעתיים מסכנות.״

״אני לא יכול, תראי כמה את יפהפיה.״ הוא אמר, וג׳סיקה לא עצרה את החיוך ואודם שהתפשט על פניה.
״את מובכת?״ שאל, מבחין בלחיה הסמוקות.
ג׳סיקה שתקה והשפילה את מבטה. דין אחז בידה והוביל אותה לרחבה. ״למה כל כך הובכת? אני תמיד אומר לך שאת יפהפיה.״

הוא הניח ידיים על מותניה והיא יד אחת כרכה סביב צווארו ויד אחת על כתפו.
״פשוט..״ מלמלה. ״גם אני לפעמים מרגישה חוסר בטחון..״

״ככה? כשאת לבושה בשמלה המדהימה הזאת וכולם נושאים אלייך עיניים ומייחלים שרק תביטי בהם?״

״תבין...״ אמרה, ״לפעמים אני מביטה בבנות ומייחלת שאהיה טיפה יותר רזה, אולי ביריכיים, שיהיה לי ישבן חטוב יותר, שהידיים שלי, אלוהים, הכפות ידיים שלי נראות כמו כפפות בייסבול! אני שונאת אותן.״

דין חייך, הוא לקח את יד אחת שלה וראה ידיים מושלמות, רזות ועדינות. ציפורניים מרוחות בלק מושלם ושתי טבעות זהב בכל יד.
״אני לא מבין, יש לך ידיים יפות ועדינות.״

היא נאנחה. ״וענקיות. אבל זה בכל מקרה פשוט משהו שאני לא אוהבת בעצמי.״

הם התנועעו בעדינות לריקוד איטי.
״את הבחורה הכי יפה בעולם הזה. לא קיימת בחורה שאני יכול להצביע עליה שהיא יותר יפה ממך. אני באמת חושב שאת מדהימה ג׳סיקה שלי.״

ג׳סיקה חייכה. ״תודה.״ היא לחשה. ״אני כבר לא זוכרת מה זה כשאין לי אותך בחיים, ואני בהחלט לא רוצה להזכר.״

״את יודעת שבסוף את תיהי האמא לילדים שלי, נכון?״ שאל.

״כן, אני מניחה שכן.״ היא אמרה. ״אם תצליח לסבול אותי עד אז.״

״אני אשתדל.״ אמר. ״ואת, את תסבלי אותי עד אז?״

״ממ.. אני חושבת שאני אצליח.״ אמרה, ״אבל אל תשבור לי את הלב, בסדר?״ היא שאלה, ועל פניה באמת היתה הבעת תחינה. ״אני חושבת שהלב שלי עבר כבר מספיק.״

״אל תדאגי, אני אשבור לך את המיטה, לא את הלב.״
הוא אמר.

ג׳סיקה נאנחה וחייכה. ״אני רצינית.״

״גם אני. טוב לי איתך, ג׳סיקה, טוב לי. אני לא מצליח לחשוב על בחורה אחרת שאיי פעם היה לי טוב איתה באמת כמו איתך. כל אחת שהייתי איתה ניסתה לאלף אותי. להפוך אותי לשלה. רצתה כסף ולסמן וי. את הוכחת לי שאת קודם כל לא צריכה את הכסף או המעמד שלי. וזה קנה אותי.״ ג׳סיקה גלגלה עיניים וגיחכה. ״אני רציני לגמרי, את לא זרקת את עצמך עליי. שכבנו כשאת רצית, כשאת החלטת. לא שאלת אותי בכלל אם אני רוצה, פשוט עשית מה שהיה בא לך.״

״לא מבינה איך קיבלתי אותך.״ לחשה ג׳סיקה.
״אף פעם לא עשיתי מה שאלוהים רוצה, אף פעם לא הייתי אדם מספיק טוב בשביל לקבל תגמול, ובכל זאת קיבלתי אותך.״

״זה בידיוק מה שאני חושב.״ אמר דין.

״גם אני הפרס שלך?״ חייכה, מודעת לדביקיות שבשיחתם.

״לא לא, שאני הפרס שלך.״ אמר. ג׳סיקה צחקה וחבטה בחזהו בעדינות. ״אני צוחק. את ללא ספק המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיי.״

״יותר מנפיוז?״ שאלה ועיוותה את פרצופה.

דין הרהר לרגע בדבריה. ״תראי.. נפיוז זה הכסף שלי. זה רוב מה שחלמתי עליו כל חיי. בזכות נפיוז יהיה לי מה להניח לילדים שלי על השולחן. אני אסיר תודה על נפיוז, אבל.. מה שווה כסף ותהילה כשאין לך אישה לחלוק איתה את כל זה?״

״אתה חושב שאני האישה הזאת?״ שאלה.

״אני מקווה שתיהי.״ אמר.

״גם אני.״ לחשה.

———

הם עמדו תחת זרם המים הרותחים בשקט. ג׳סיקה ודין התווכחו במשך עשרים דקות שלמות על טמפרטורת המים, אבל ג׳סיקה ניצחה.

דין כרך שתי ידיים גדולות ומקועקעות סביב ג׳סיקה. נוגע בכפות ידיו בעורה החלק ונקי ללא פגע. שום קעקועים, בניגוד אליו.

ג׳סיקה הניחה את ראשה על חזהו. מפחדת שכל הטוב הזה יגמר. לא רוצה שזה יגמר.
דין כל כך טוב אליה. מציג אותה בגאווה לכל הבעה שואלת או סתם פרצוף סקרן.
ואיך הוא החמיא לה היום.. עשה לה סחרחורת.

היא באמת באמת פחדה שזה יגמר. שכל הטוב שבעולם הזה יחלוף. אוי לא, רק לא זה.
רק לא שברון לב נוסף. לא עוד פעם, לא הפעם.
היה קשה לה לחשוב על ההתערבות. איזו טיפשה היא ואיך היא שיחקה ברגשותיו של דין.
אבל עכשיו, עכשיו הכל אחרת. ג׳סיקה מרגישה כאילו זה קרה בגלגול אחר ועם בן אדם אחר.
דין, דין שלה, הפך את עולמה וגרם לדברים להראות טוב יותר, כמו פילטר מזורגג.

היא נשאה תחינה לאלוהים שכל זה לא יגמר.
שכל הטוב שקיבלה לא ילך.
דין שלה, נכון? דין ממש עכשיו, בידייה שלה, דין פה, אז למה היא כל כך מפחדת לאבד אותו?

טוב, זה סיפור מצחיק.
ג׳סיקה גריי היא מומחית בלשבור לבבות, היא מתה על זה. תנו לה רק לשבור לבבות והיא נרגעת. אבל עכשיו כבר ידעה, היא אף פעם לא שברה את הלב שלהם, הגברים, היא שברה רק את שלה.

אבל עכשיו, כושר הריסת המצבים מושלמים של ג׳סיקה חייב להפסיק. דין פה, וזהו, הוא נשאר.

אם אהבתם, תצביעו // 🦋