ג׳סיקה גריי || הושלם

30

״מה זאת אומרת?״ שאל, לא רוצה לקפוץ לשום מסקנה מיותרת, לא כשהמצב נראה שמשתפר.

״תראה, אני יודעת שלא היה לנו איזה סיפור מטורף, גם הדמות המרכזית בחיי האהבה שלי היא בכלל אדם כידוע לך, אבל עדיין הרגשתי אלייך דברים. ואני יודעת שאהבת אותי. הקשר איתך כן עיצב אותי במובנים מסויימים.״

מייקל נאנח, אולי בנפשו יותר מבגופו. הוא ראה שם סדק קטן כל כך.

ג׳סיקה מבחינתו לא עבר. היא לא יכולה להיות עבר.
היא היתה רוב מה שהוא אהב בעולם הזה, ומה שנשאר מאהבתו נתן לכסף שלו.
וכשג׳סיקה עזבה, נותר לו הכסף שלו, ואולי בגלל זה הרגיש אפילו עוד יותר לבד.

באהבתם, לג׳סיקה ומייקל היה סיפור יפה. אבל לא יפה מהסוג של שלגיה ופרינס צ׳ארמינג, הוא לא העיר אותה מהעבר הנורא שלה ואז הם התאהבו. יותר בכיוון של הטיטאניק.
מייקל וג׳סיקה הכירו, דיברו קצת, הלכו אליו הביתה, ושכבו. עד לכאן, זה נשמע עוד מקרה באורח החיים של ג׳סיקה.
אבל מייקל חיזר אחרי ג׳סיקה בעקביות והשיג איתה כמה דייטים. מייקל הפיל למענה את החומות שלו וג׳סיקה, טוב, ג׳סיקה הראתה לו את הפרצה בגדר החשמלית שלה.
היא הכירה אותו למשפחתה אף על פי ששנאה את זה.
וסוף דבר, אבא של ג׳סיקה לא חיבב אותו ואמר לג׳סיקה בעדינות יתרה, ״בניית בניינים, (גיחוך), כולם יכולים לעשות את זה, זה כסף קל. תחזירי אותו לחנות ותבקשי פתק החלפה. תביאי לי גבר שישיג את הכסף שלו כשהוא משתמש במוח שלו.״ ואז הוא חזר לעיתון שלו. קובע בפשטות יתרה שמייקל וג׳סיקה לא יהיו ביחד. מייקל היה משכיל, הוא היה איש שיחה ואדם שתמיד ידע מה לענות. אבל אבא של ג׳סיקה שואף לשלמות לא קיימת, כמו העסקים שלו, כמו החיים שלו.

מייקל באמת רצה להציע לג׳סיקה את כל העולם.
הוא ידע כמה ג׳סיקה מיוחדת ומאחורי שמלת מיני ורזומה מלא בגברים, נמצאת הבחורה המדהימה ביותר שהכיר בחייו.

״אין דבר,״ אמרה לו ג׳סיקה ביום שנפרדו. ״תראה אותך, אתה יותר מושלם ממושלם, אתה יכול להשיג אלף טובות יותר ממני.״

״אבל את היית הכי טובה.״ לחש לה ואז הם השתמשו בפעם הראשונה במילים כדי לומר להתראות בפעם האחרונה.

״גם לי היה קשה, אתה יודע.״ אמרה ג׳סיקה ותלשה אותו ממחשבותיו.

״לא כמו לי. אני באמת אהבתי אותך, ג׳סיקה.״

״אולי לא אהבתי אותך כמו שאהבת אותי אבל תאמין לי שהיית בשבילי הרבה יותר מבן זוג.״

״התקופה שאחרייך היתה הכי ריקה בחיי. לא חייתי בכלל.״

ג׳סיקה הרהרה לרגע ואז פצתה, ״היו פעמים שבאמצע הלילה רציתי לשלוח לך הודעות, לשאול אותך.״

״לשאול אותי מה?״ שאל.

היא הרימה את מבטה למעלה, מודעת למבוכה שמרגישה ומקרינה כרגע, ומחייכת, ״לשאול אותך אם השם שלי עולה לך בראש כשזה שלוש לפנות בוקר ואתה ער בטעות.״
מייקל חיכה שתמשיך, לא מסגיר שום דבר בפּניו. ״רציתי כל כך לשאול אותך, אם כואב לך כמו שזה כואב לי ואם אתה מודע לעובדה שאצלך זה פרידה אבל אתה תתגבר כי תיהיה לך את הבחורה המושלמת, ואצלי זה באמת באמת פספוס?״
העיניים הירוקות והטובות של ג׳סיקה נחו על עיניו. שאבו ממנו רוגע לשניה. ״רציתי לבקש ממך.״
מייקל כמעט רעד, ״שתשלח לי הודעה כשאתה שיכור שאדע שעדיין אכפת לך.״
מייקל שוב שתק. לא ידע שאחרי כל הזמן הזה, ככה ג׳סיקה הרגישה והוא אפילו לא ידע.
״היית הרבה בשבילי, מייק. היית כל כך הרבה בשבילי עד שבאמת לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אחרייך. ולא ידעת את זה.״ מלצרית הניחה את האוכל שלהם על השולחן.
מייקל נאנח.
״תגיד משהו.״

״אין לי מה להגיד.״

״תנסה שוב.״

״כשהלכת, בפעם האחרונה, לא הצלחתי לדבר. רציתי, היה לי מה לומר, אני ממש זוכר את הסיטואציה. אמרנו להתראות והסתובבת, התחלת ללכת. הרגשתי אותך נוזלת לי מהידיים. הבטתי בדמות שלך מתרחקת ורק מילה אחת התכוונתי לומר ועצרתי, עצרתי להזכר בימים בהם היית קצת יותר ממילה אחרונה.״
הפעם תורה של ג׳סיקה היה לשתוק. ״אבל עד שהצלחתי להפסיק לחשוב, כבר לא היית שם.״

״אתה..״ מלמלה ג׳סיקה ואז עצרה את עצמה.

״מה?״ שאל.

״לא חשוב.״ אמרה.

״נו.״

היא נשכה את שפתיה. ״אתה עדיין..״

״עדיין מאוהב בך?״ השלים אותה. ג׳סיקה שתקה. ״מאוהב אני מניח שכבר לא, אבל תמיד יהיה אכפת לי ממך, ג׳סיקה. תמיד יהיה לי מקום חם בלב בשבילך יותר מלכל אחד אחר.״

הם אכלו בשתיקה. ג׳סיקה לא הצליחה לחשוב על שום דבר אחר חוץ מדין שיושב עכשיו וחושב על שניהם. אסור היה לה ללכת. היא היתה צריכה להשאר עם ההווה והעתיד שלה, מייקל היה העבר שלה וזו טעות גדולה להביט לשם. דין בטח מתייסר עכשיו.
בצדק.

אם אהבתם, תצביעו // 🦋