ג׳סיקה גריי || הושלם

21

יש פה משפט משיר יפהפה, הוא יהיה מודגש, מקווה שהוא יתנגן לכם בראש כשתקראו אותו (רותם כהן - בלילות) // 🦋

כשג׳סיקה היתה בדרך למשרד של דין בשעה שבע וחצי בערב, היא ראתה את הפקידה של מחלקת תקשוב יוצאת מדלת המשרד שלו ומסדרת את השמלה שלה, ואחר כך את השיער הפרוע שלה. ג׳סיקה הבינה מה קרה בחדר, ונאנחה. היא הרגישה צביטה בלב.
ג׳סיקה נשמה לרגע. החליטה לשדר עסקים כרגיל ונכנסה למשרד. היא ראתה אותו לבוש יפה, הטוקסידו המושלם גרם לכל גופה לרצות לקרוע אותו לגזרים ואחר כך שהוא יקרע אותה. 

״אתה יוצא?״ שאלה בחטטנות.

״כן.״ ענה.

״אתה יוצא עם מישהי?״ פלטה, כמעט רצתה להרוג את עצמה על זה.

״אל תדאגי.״ הוא אמר, וזה היה נכון, לא היה לה מה לדאוג. כי איזו מין בחורה יכולה להתחרות בג׳סיקה גריי? אבל זו לא היתה התשובה. לא לשאלה הזאת, בכל אופן. פה אף בחורה לא יכלה להתחרות בה משום שהוא בעצם היה שייך רק לה.

ג׳סיקה חיכתה שהוא יסיים לקשור את הפפיון אבל נראה שהוא הסתבך איתו.
״אתה צריך עזרה?״ שאלה והתקרבה מעט. 

״לא.״ אמר, ״פשוט לא יוצא לי לשים הרבה את הפפיונים האלה.״

״תן לי.״ אמרה ג׳סיקה ברכות. סידרה את הפפיון בדיוק יתר.
הם עמדו כל כך קרוב, אלוהים. הם עמדו כל כך קרוב.
ג׳סיקה ידעה בידיוק מה במחשבותיו של דין.
היא. השפתיים שלה. הגוף שלה.
״זהו.״ אמרה והתרחקה בצעד אחד בידיוק, עדיין עמדה קרוב.

הוא השפיל מבט אל הפפיון ואחז ביד אחת בידה של ג׳סיקה וביד שניה בפניה, שוב מנשק אותה.
בלי לשאול. בלי לבקש. בלי להתריע. ככה.
דין עדיין בטוח שהיא שלו.
ג׳סיקה גם היא לא תמימה. היא נישקה את דין ברעבתנות. טורפת את פיו. כמה היא מתגעגעת אליו, בכל יום שרק קמה בבוקר מקללת את עצמה על שהוא לא איתה.

ג׳סיקה כרכה רגליים סביב דין והוא הרים אותה. כעבור שניה הוא הושיב אותה על השולחן, מכניס ידיו בין רגליה ודוחף שתי אצבעות חסרות סבלנות לתוכה. ג׳סיקה נשנקה. דין פתח את חגורתו מהר.
״את כל כך רטובה לכבודי.״ מלמל תוך כדי.
ג׳סיקה רצתה לגלות לו שבכל פעם שרק ראתה אותו כבר היתה רטובה.
הוא שלף את איברו הזקור, רק מחכה לג׳סיקה.
נדחק לתוכה כשהיא מוזיזה את אגנה.
עוד ועוד, כחסר סבלנות. לא מסוגל לחכות, לא מסוגל להרגע, עוד מג׳סיקה גריי, שלעולם לא יגמר.

״עוד.״ התחננה. ״כמה זמן חיכיתי לזה.״

״אני יותר.״ אמר והמשיך להדחק לתוכה.
אחרי שגמרו, דין סגר את חגורתו בעל כורחו. רצה להמשיך לעוד אלף סיבובים. לא להפסיק לעולם.

״מתי כבר תפסיקי ללכת?״ שאל כשראה אותה מתקדמת לכיוון דלת היציאה.
ג׳סיקה שתקה. ״תפסיקי כבר ללכת.״