ג׳סיקה גריי || הושלם

37

״דין.״ אמרה ג׳סיקה.

״כן?״ שאל. לא מרים אליה את עינייו. שם עליה פס בידיוק כמו שהיה צריך.

״אני יודעת שאנחנו פרודים ואני יודעת שזה לא מתאים אבל אני צריכה ממך משהו.״

דין נשא אליה מבט. בחן את הרגליים הארוכות שלה והטה את ראשו כדי לקבל זווית טובה יותר.
״נו.״ אמר בחוסר סבלנות. מיישר מבט עם עיניים עייפות.

״מסתבר שאמא שלי אמרה לאבא שלי שאתה בא לארוחה אצלנו ועכשיו אני לא יכולה לבטל.״

״אני לא בטוח שאני מבין למה את מתכוונת.״

ג׳סיקה נאנחה. היא הצמידה את רגליה ואצבעותיה נגעו זו בזו כתעסוקה. היא התביישה כל כך.
״אני צריכה שתבוא לארוחת ערב בשישי הקרוב, מחר.״

דין הרים את גבותיו.
״מה הבעיה להסביר שנפרדנו?״

״כי זה אבא שלי. הוא לא ישחרר את זה. אני לא מזמינה כל אחד לבית שלנו.״

דין כמעט קפץ מאושר אבל החזיק את עצמו.
הוא חיכה עשרים שניות בידיוק ואז ענה, ״אוקיי.״

״אתה תבוא?״ שאלה בפליאה.

״כן. אני אבוא.״

״בתור הבן זוג שלי?״

״בתור הבן זוג שלך.״ אמר והוציא דפים לעיון, הטלפון צלצל והוא ענה לו. ״כן קלארה?״ היא הביטה בו המומה. ״עוד משהו?״ שאל כשראה שלא זזה ממקומה.

״לא.״ לחשה ויצאה מהחדר.

——

״תודה שאתה עושה את זה בשבילי.״ אמרה כשישבו ברכב שלו. היתה שתיקה ברכב.
דין לא ענה.
הוא צריך אותה, ועכשיו הוא ישתמש בה. ואז, הוא הולך לשבור לה את הלב. הוא הולך לרסק לה את הלב.

הבית של ההורים של ג׳סיקה היה בין רחוב ווסטון ווושינגטון. ממש ליד רחוב ברודווי. פנטאוז של שלוש קומות בגורד השחקים הראשון בעולם.
הבית של ההורים של ג׳סיקה עלה 59,000,000 דולר.
דין כבר ידע את זה. עשה את המחקר שלו טוב טוב.

הוא רצה להגיד לה כמה נפלא היא נראת. כמה היא מדהימה. הוא באמת רצה, כי כבר בחן את גופה עוד כשאסף אותה, ראה אותה עם השמלה האדומה הצמודה כשרק כתף אחת חשופה. היא התהלכה על עקבים באותו צבע בידיוק של השמלה. שיערה היה אסוף לאחור ואחוז עם קליפס. הוא עדיין היה חצי פזור כמו שדין אהב.
טוב. על מי הוא עובד. הוא תמיד אוהב את איך שהיא נראת.

הם עמדו שם, ממש ליד הבית. עולים במעלית. דין אוחז בידו פרחים מושקעים שעלו מספיק בשביל שיראו את זה.
הכל בשתיקה צורמת שכבר מכאיבה לאוזנה של ג׳סיקה.
ג׳סיקה עכשיו נזכרה שהיא לא אמרה לו מי הוא אבא שלה, אבל הניחה לזה שיגלה בפנים כשאביה בטח יעמוד שם עם הבלורית שלו ויגיד, ׳שלום רב, אני מלך העולם הזה וכולכם נתיניי.׳ או משהו בסגנון.

שתי דפיקות בדלת. אישה היספנית עמדה בדלת, עם חיוך רחב ללא שיניים. דין היה בהלם.
אמא של ג׳סיקה היספנית? חשב דין, מי בעצם הולך לגלות לה שהיא מאומצת?

״ערב טוב ליידי ג׳סיקה, הורייך מחכים בפנים.״ היא השפילה את מבטה.
טמבל. חשב דין.

הוריה של ג׳סיקה עמדו ליד שולחן האוכל. אמא של ג׳סיקה היתה אישה נאה שנראתה בשנות ה50 שלה אך ראו את הבוטוקס בפניה. גופה היה חטוב והיה ניתן לראות בקלות שהן אמא ובת. אביה של ג׳סיקה היה מוכר לדין. ברונו גריי. האיש והאגדה. אדם כריזמטי ביותר. מתנשא לגובה מטר תשעים ושמונה וגופו רחב. הוא מתאמן מספיק בשביל שיראו שלא מעניין אותו גיל, הוא נשאר צעיר ונאה. אבל הרבה מזה גנים.

״דין היקר.״ אמרה אמא של ג׳סיקה עם חיוך גדול, ״זה עונג לנו לפגוש אותך.״

דין לחץ את ידה והביא לה את הפרחים.
״זה ללא ספק גם לי.״ הוא חייך בנימוס והושיט את ידו אל אביה, אביה נטל את ידו.

״ברונו גריי.״ אמר, מודע לכוח שיש בשם הזאת. ואלוהים, כמה שהוא אוהב להשתמש בו.

הם התיישבו בשולחן, צליל של מוזיקה שקטה ורכה מתנגן.
״אז, איך הכרתם?״ שאלה אמא של ג׳סיקה.

״ג׳סיקה מתמחה בחברה שלי.״ אמר דין והודה למשרתת כשמזגה יין לכוס שלו.

״איזו חברה?״ שאל ברונו.

״׳נפיוז׳.״ ענה.

״אתה דין פארקר?״ שאל ברונו, ״הטורף מוול סטריט?״

דין חייך במבוכה. ״כן, זה אני.״

״שמעתי עלייך. אפילו אל הקומות הגבוהות הגיעו ההדים עם השם שלך. עבודה טובה עם לוגן ברונקס. הוא אמר עלייך דברים טובים.״

ג׳סיקה נאנחה. יש בעיה.
הוא שנא כלכלנים, אבל הוא חיבב מאוד כאלה שיודעים לעשות את זה נכון. ככה זה כשאתה המצאת את המקצוע.
איזו טעות, אבא שלה מחבב אותו.

אם אהבתם, תצביעו // 🦋