ג׳סיקה גריי || הושלם

35

דין לא ישן באותו הלילה.
הוא התהפך מצד לצד. טמבל. איך נפל. אסור היה לו לאהוב אותה. כל מה שהוא היה צריך מג׳סיקה זה את אבא שלה, ועכשיו היא שברה לו את הלב.

מייקל הזהיר אותו, הוא אמר לו, ג׳סיקה רעילה, צריך ניתוק רגשי רציני כשמתקרבים אליה.
היא מסוכנת באמת.
אבל דין לא נזהר מספיק.
לא שרע לו, כן? מה הוא יכול להגיד?
החלום שלו התגשם.
הוא זיין את ג׳סיקה גריי, את זאת שכולם מדברים עליה, זאת שרצה כבר יותר מידי זמן להיות בתחתונים שלה.
אבל עכשיו זה מסובך יותר.
עכשיו הוא מאוהב בה.
עכשיו הוא אוהב אותה. אוהב אוהב.

הוא לא יכל להפסיק לחשוב עליה כשהיתה פה.
כשנישקה אותו. כשחיבקה אותו. כשאהבה אותו.
כשגרמה לו להרגיש חיי יותר מבכל שנותיו עם מאדליין.
הוא בכלל לא רצה את ההיא. היא לא בשבילו.
היא רצתה את הכסף שלו.
וג׳סיקה לא רצתה ממנו דבר מלבד הרגשות שלו.
אם היתה יודעת מה הוא עשה..
אלוהים אדירים. היא היתה מתפרקת כליל.
דין התכווץ רק מלחשוב על זה.
לא מגיע לה כל מה שעשה לה.

בטח לא העובדה שעכשיו תצטרך לראות אותו בעבודה.

—

בבוקר יום שני ג׳סיקה לא הגיעה לעבודה. היה לה סופש ארוך ופטור מדין ככה שהיא ככל הנראה שמחה שלא יצא להם להפגש.
אבל ביום שלישי, ג׳סיקה התייצבה במשרד של דין עם דף ביד.

היא הניחה מכתב התפטרות על שולחנו של דין. דין הרים עיניים עייפות ואדומות אליה, וכשראה מי הבחורה שעומדת מולו, הוא הביט בה עם הפרצוף הכי מתוסכל שלו, ואז, באדישות מוחלטת, בלי להראות את התרגשותו, ניצוץ התרגשות קטן נראה בעינייו. כמו אדם שנצלב בגיהנום ורואה קרן אור ראשונה. הוא בחן את המכתב, רואה שיש התרעה של חודש.
אין לו מה לומר, אבל זה בסדר, גם לג׳סיקה אין.

״אני מצטער.״

״גם אני.״

״אז את חוזרת?״

״לא.״

״מתי כן?״

״כשתפסיק לשבור לי את הלב בכל פעם שרק מתחשק לך.״

״את יודעת שזה לא נכון.״

״מתווכחים עם דעות, דין. לא עם עובדות.״

״תתווכחי עם העובדה הזאת - אני אוהב אותך. אני משתגע בכל פעם שאני רק רואה אותך. אני לא מפסיק לחשוב עלייך. אני לא מצליח לעבוד כמו שצריך ואתמול פשלתי בעסקה עם חברת נפט, וכשיצאתי משם, במקום לחשוב על ההפסד העצום של נפיוז, רק חשבתי על כמה זה על הזין שלי וכמה כל מה שאני צריך זאת את. רק את. אני לא יכול יותר, בייבי שלי, אני צריך אותך ולפעמים אני לא יודע מה שווה בחיים האלה אם את לא פה. לא מעניינת אותי הצלחה כשאת לא חולקת אותה איתי. אני צריך שתחזרי הביתה, ג׳סיקה שלי, אני חייב שתחזרי הביתה.״

״בבקשה דיי.״ אמרה. ״אני לא רוצה לעבוד פה יותר. אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך יותר. נמאס לי מכל זה, תשחרר אותי כבר.״

״אני לא מסוגל. את כל מה שיש לי.״

״לעזאזל דין, יש לך הכל. אתה יכול להשיג כל מי שתרצה, תשיג אותן כבר. את כל מי שבאמת מגיעה לך. בחורה שלא תשכב איתך לפני הדייט הראשון ובחורה שתיהיה אותה הנסיכה שמגיעה לך.
הלחיים שלי לא כל כך סמוקות, השפתיים שלי לא אדומות ככה, והריסים שלי לא באמת ארוכים. אני לא באמת מושלמת כמו שאתה רואה אותי. אני לא מה שמגיע לך.״

״אבל את כל מה שאני רוצה.״ מלמל.

״בעוד חודש מהיום אני אאסוף את החפצים שלי ואסיים סמסטר אחרון באוניברסיטה. אתה לא תראה אותי ואני לא אראה אותך. אני אצא מהחיים שלך לנצח. לא נצטרך לכאוב על הפצע הגלוי ולא נצטרך לסבול.
אבל עד אז, תעזור לי. אם אתה מכבד ואוהב אותי כמו שאמרת, תן לי לתת לך ללכת.״

״אני לא רוצה.״ דפק את ידיו בשולחן.

״בבקשה.״ אמרה ודמעה אחת בודדה מצאה דרכה החוצה.

״אני אחכה לך. אחכה לך לנצח. עד שתחליטי לחזור. עד שתחליטי להיות שוב שלי.״

״אל תגיד את זה.״ לחשה. ״אתה יודע שאני תמיד שלך.״

״ורק בגלל זה אני מצליח לנשום.״ אמר.
וג׳סיקה חזרה על עקבותיה ויצאה מהחדר. מנגבת את פניה, אלוהים, כמה שזה כואב לה.

אם אהבתם, תצביעו // 🦋