ג׳סיקה גריי || הושלם

23

דין נשם לרגע, החליט שלפני שיקבל החלטות, ינשום.
״אתה לא מכיר אותה.״ אמר.

״אני מכיר אותה טוב טוב. כבר בדייט הראשון היא גררה אותי לשירותי הנכים. ניצלנו את כל המקום שהיה לנו.״ חייך, מהרהר לרגע בדבריו. ״ המשכתי לצאת איתה כי ריחמתי עליה. תחשוב על זה, הבחורה הזאת מדהימה, אין ספק בכלל, אבל היא משיגה בחורים רק כי פותחת את הרגליים שלה. איך אתה מסוגל לקרוא לה בת זוג כשהיא שכבה כנראה עם לפחות אחד מהחברים שלך?״
דין שתק, סופר בלב עד עשר. מתחנן לאלוהים שרוי יגיד משהו ודין לא יצטרך לעשות לו עיצוב מחדש.
״אני פוגע בך?״ שאל רוי, בחן את פניו האדומים של דין. ״אני מצטער, לא התכוונתי. רק אמרתי את דעתי. אבל אני בטוח שאתה מספיק בוגר גם להבין את כל מה שאמרתי בעצמך.. מהרגע הראשון שראיתי אתכם ידעתי שאתם תיהיו ביחד חצי שנה גג. היא תשבור לך את הלב ותמשיך להבא בתור. זוגיות זה לא בשבילה, חתונה בטח שלא, והיא גם תמיד אומרת את זה, מה גורם לך לחשוב שאתה שונה? גם עליי היא נהגה להסתכל בידיוק כמו עלייך.״

״תפסיק לדבר.״ אמר דין בשקט, מאגרף את ידו.

״תראה מה זה, אולי בעוד חצי שנה, נחלוק חוויות על אותה הבחורה.״ צחק רוי. דין התקרב וחנק אותו בידו האחת, מתקדם איתו עד הקיר, וכשהגיעו לקיר, דין הרים את ידו ובחן את גבולות הריאות של רוי.
״דין..״ נאנק רוי.

״אני נשבע לך בכל מה שיש לי, ויש לי, שאם אתה איי פעם תדבר עליה, או רק תחשוב עליה,״ אמר דין, מתקרב עוד טיפה, ״אם רק תנשום את האוויר שלה בצורה שלא תבוא לי בטוב, אני נשבע לך שאני אדאג לפרק אותך ל365 מיליון חתיכות. עכשיו זדיין לי מהבניין לפני שאני אחליט שאתה לא תצטרך יותר מראה בשביל לראות את השיניים שלך.״

דין ירק את המילים ויצא מהשירותים. כועס כל כך, אלוהים, הוא בחיים לא כעס ככה.
כל גופו רעד בעצבים, לעזאזל, הוא רצה לשרוף אותו.
אף עצם הוא לא שבר לו, התחרט לרגע.

כשכבר היה סוף היום, הוא נכנס למעלית, לוחץ על קומת המשרד של ג׳סיקה.
כשהגיע, ראה אותה יושבת במשרד. בחצאית אפורה עם משבצות שחורות וחולצת גולף לבנה, היא היתה נראת כמו מלאך. היא הרימה עיניים, כאילו הרגישה שמישהו בוהה בה. מעריך כל פרט פרט בבחורה המושלמת. ג׳סיקה חייכה אליו. דין הרים יד והצביע על השלט הדרכה הזהוב התלוי על הקיר שהיה כתוב עליו, ׳ספריה׳.

היא קמה והתקדמה. דין הלך לספריה, רצה לחכות לה שם כדי שבדרך יספיק לנשום עוד קצת.
הוא ידע שהיא מאחוריו, עוקבת אחריו.
הוא נכנס ל׳חדרים הסגורים׳, זה שם כינוי לחדרים ללא חלונות, חדרים שהקירות שלהם עשויים שתי שכבות של עץ ובאמצע מבודד רעשים, גם הדלת היתה מבודדת רעש. הוא פתח את הדלת, מביט ברצפה, עדיין נרגע. כעבור חצי דקה, גם ג׳סיקה נכנסה. הוא סגר את הדלת.

״הכל טוב?״ שאלה, היא הביטה בו לרגע, מחכה שירים את ראשו וגם יביט בה. אבל הוא לא הרים את ראשו.
ג׳סיקה לפתה פניו והרימה אותן.
״מה קרה?״ שאלה, ״דבר איתי.״
דין רק בהה בה.
כועס על שאין להם הזדמנות להיות זוג אמיתי. משהו חייב להכנס באמצע לחרב את כל מה שהם מנסים לבנות, אפילו אם זה רק בדימיונם.
ג׳סיקה משכה את דין שישב על כיסא והתיישבה מולו.
״עשיתי משהו?״ שאלה.

״אני רוצה לשאול אותך שאלה ואני צריך שתעני לי עליה בכנות אמיתית.״ ביקש.

״אוקיי.״ אמרה ג׳סיקה. קצת מפחדת מהשאלה שתבוא בעוד שניה בידיוק.

״את שכבת עם רוי?״ שאל.

ג׳סיקה נאנחה. ״הוא אמר לך ששכבתי איתו?״

״זה נכון או לא נכון?״ שאל.

״כן. העדפתי מאשר לצאת למועדון ולהכיר מישהו שיהיה דומה לך. רציתי הסחת דעת, רוי היה שם.״

״את רצינית?״ שאל, ״יצאתם לחמישה דייטים!!״

״חשבתי שאתה לא שופט אותי.״

״לא ג׳סיקה, אני לא שופט אותך. בעבר שלך את יכולה לעשות הכל, לא בהווה, לא כשאת שלי. אני יודע שלא בגדת, ובגלל זה אני מנסה לקחת את זה בפרופורציה.
אבל לשכב עם גבר בדייט? אפילו לא שמת עליו ג׳סיקה.״

״אתה לא מבין בכלל מה עברתי בגללך, אתה לא מבין כמה בכיתי וכמה כאב לי. אתה יודע בכלל מה זה לאבד מישהו אחרי שהתחלת להתאהב בו? ואחרי שאת מאבדת אותו את גם ממשיכה להתאהב בו כי הוא עומד מולך כל השבוע! דין אתה מרצה בקורסים שלי, אם לא לראות אותך בעבודה אז זה לשמוע אותך מדבר במשך ארבעים וחמש דקות. אז רוי היה שם, שכבתי איתו. זה לא שינה שום דבר לגבי מה שהרגשתי לגביך ותאמין לי שסך הכל ניסיתי להפסיק לחשוב עלייך.״

״את מאוהבת בי?״ שאל.

״דין..״ מלמלה וזרקה את ראשה לאחור,

״תעני.״ ביקש ברכות.

״כן.״ הודתה. היא באמת הרגישה שהיא מאוהבת בו.

דין משך אותה לשבת עליו. היא כרכה ידיים סביב הצוואר שלו והוא שוב בחן את גופה.

דין רצה לספר לג׳סיקה למה באמת התחרפן, אבל ידע שזה רק יכאיב לה. הוא לא רצה לראות אותה שומעת את זה, כי בטח היתה בוכה. ואם לא היתה בוכה, בטח היתה מחכה שלרגע אחד שתיהיה בו לבד ותבכה.
״יש לי הפתעה.״ אמר והוציא מעטפה מכיס הג׳קט שלו.