36

2.4K 130 51
                                    

זאת היתה שעת צהריים. משהו כמו שלוש או ארבע.
שמש מיוחדת במינה מילאה את כל ביתו של דין, אבל בחדר שלו התריסים היו מוגפים והוא דיי אהב את החושך. 

דפיקה בדלת.
דין קם מהמיטה ויצא אל הסלון, מופתע לגלות שהשמש כבר זרחה.
הוא פתח את הדלת וגילה את יריבו הנאמן, וולטר קולסון.
״דין פארקר, ידידי אהובי.״

״וולטר, זה לא זמן מתאים.״

״כן, יופי, לא, לא אכפת לי.״ אמר וולטר, ״אני לא אגזול הרבה מזמנך.״

״ג׳סיקה לא פה.״ אמר.

״אה.. אנחנו משחקים במשחק הזה שכל אחד אומר משהו שלא מעניין את השני?״

״וולטר.״ אמר דין. ״דבר כבר.״

״שב.״ אמר וולטר והתיישב על הכורסא, הצביע על הספה שמולו.

דין מלמל כמה קללות והתיישב. ״זריז.״

״אני וג׳סיקה לא בני דודים.״

״הנחתי את זה.״ אמר דין.

״יפה, אז העניין הוא כזה. אני שמעתי שיחה של ג׳סיקה ואלכסנדריה, החברה הכי טובה שלה ובוא נגיד שאני וג׳סיקה סיכמנו יפה יפה שאם היא תעזור לי במשהו אז אני לא אגלה לך מה שמעתי.״

״אם אתה מתכוון לספר לי רכילות על הבחורה שלי, תחסוך.״ אמר דין, אפילו לא הרגיש בפגם שבמשפט שלו.

״הבחורה שלך כבר לא שלך. וזאת לא רכילות, שבועת הצופים.״ אמר וולטר והניח יד על חזהו. ״ג׳סיקה ואלכסנדריה התערבו אם היא תצליח להשכיב איזה בחור, דין פארקר, ולהיות איתו לתקופה מסויימת.״
דין נאלם דום. הוא לא הצליח להגיב.
״אה, ודרך אגב, אני וג׳סיקה יזיזים. זיינתי אותה פעם אחת באיזה מועדון, צרחנו כל כך עד שהזוג מהתא ליד הרגישו לא נעים. מאז אני מזיין אותה, ככה, מלא. במסיבות ובבית שלה, בבית שלי, לפעמים היא באה אליי לעבודה ואני עושה אותה ככה על השולחן, ואיך היא צורחת.״ חייך וולטר, מבטו של דין לא התקשח.

אם ציפיתם שעכשיו דין יאבד את עשתונותיו וישבור לוולטר את הצורה, טעיתם.
כי דין נשבר עוד יותר. זה הכאיב לדין עד שהוא הצטמק, החזיק בבית החזה כדי לבדוק שהלב שלו לא נתלש ממקומו כמו שהוא מרגיש.

״אבל יאמר לזכותה, לא בגדה בך. שמרה אמונים יפה. אבל מה, ישר אחרי שנפרדתם, היא רצה אליי. וזיינתי אותה בארבע תנוחות שונות.״
דין השפיל את מבטו.
זה באמת שבר לו את הלב.

ג׳סיקה פתחה את הדלת כשלגופה פיג׳מה קצרה. שיערה היה מרושל כל כך ומתחת לעיניה היו שקיות עייפות.
״התערבות?״ לחש דין. ״אני התערבות?״
ג׳סיקה הביטה בו בהלם.
״תעני לי.״

״מי אמר לך?״ שאלה.

״תעני לשאלה שלי.״ ביקש ברכות.

״כן.״ אמרה והשפילה את מבטה.

״את התערבת עליי? על האהבה שלי אלייך?! את מטורפת? איך עשית דבר כזה?!״ צעק.

״תעשה לי טובה!!״ היא צעקה אליו כשכמעט כבר הלך,
״כאילו שאתה תמיד עושה את הדבר הנכון!!״

״לא. אני לא. אבל כשזה מגיע אלייך אני עושה את ההכי טוב שלי.״

״אני מצטערת.״ לחשה.

״אני יותר.״ הוא אמר, ״אני שונא אותך. אני שונא אותך ג׳סיקה, אני באמת באמת שונא אותך. הלוואי שלא הייתי בא להרצאה המזויינת הזאת והלוואי והייתי שם זין על הגלגול עיניים המזויין שלך, והלוואי ולא הייתי פוגש אותך בכלל והלוואי שלא הייתי מתאהב בך!!״ הוא צעק לה בפרצוף. ״אני שונא אותך!!״
ג׳סיקה שתקה.
״אני שונא אותך!!!״ הוא צרח.
ואז, כשצרח עלייה שהוא שונא אותה, כשהבן אדם שאהבה יותר מכל דבר בעולם, שהחזיק אותה קיימת, כשהוא צרח עלייה שהוא שונא אותה, רצתה לומר לו, עכשיו, אני שונאת את עצמי קצת יותר.

אם אהבתם, בבקשה תצביעו // 🦋

ג׳סיקה גריי || הושלםWhere stories live. Discover now