17

3K 93 10
                                    

״דמי מזונות?״ הרימה גבותיה. ״אתה גרוש?״

״כן. מאדליין היא גרושתי.״ הוא אמר והתיישב חזרה בכסאו.

״אתה בן עשרים ושבע, מתי הספקת להתחתן?״

״כשהייתי בן עשרים וחמש. אני ומאדליין היינו ביחד באותה תקופה כבר מספיק זמן ביחד אז זה היה מתאים.״ אמר ונגע בזקנו המשורטט, מסמן בידו השניה שתתקרב.

ג׳סיקה התקרבה ועקפה את השולחן. עומדת מולו ונשענת על השולחן, ידיה מאחרי גבה. ״למה לא דיברת איתי על דבר כזה?״

״לא רציתי שזה יפחיד אותך.״ אמר בכנות. ״את חשובה לי, ג׳סיקה, לא רציתי שיצא מצב שתפחדי מכל עניין ה׳גרוש׳ הזה.״

ג׳סיקה נאנחה. לקחה צעד אחד קדימה והתיישבה על הכיסא ועל דין כששתי רגליה מקופלות בצדדי הכסא.
״אם זה עניין שתם ונשלם זה לא מפריע לי בכלל. אני יוצאת עם ההווה והעתיד שלך, לא העבר. מה שעשית פעם לא ישפיע על ההווה שלנו.״ היא אמרה. והוא הופתע שוב מכמות הבגרות שהיתה בה.

״זאת היתה טעות לתת לך לעבוד פה.״ אמר באותה צרידות מוכרת.

״באמת? למה?״ חייכה.

״כשאת מסתובבת פה כל היום עם החצאיות הקצרות האלה.. אני משתגע.״ אמר וג׳סיקה חייכה.

״אה באמת?״ אמרה וחייכה. ״רוצה להשתגע עוד יותר?״ שאלה ונגעה בצווארון החליפה שלו.

״לעזאזל, כן.״ אמר והיא התחילה להרגיש פעימות מתחתיה.

״אני לא לובשת תחתונים.״ לחשה לאוזנו. עינייו של דין ריצדו והתגלגלו לצדדים, היא צחקה בקול וקמה ממנו, מתקדמת לכיוון הדלת.

״את צחקת או שהיית רצינית?״ שאל בחצי צעקה.

ג׳סיקה הרימה את החצאית שלה תוך כדי הליכה ונתנה לישבנה החשוף להתגלות אל מול עינייו של דין.
וכששמעה אותו נושף, סגרה מאחוריה את הדלת, יודעת כמה הוא מטורף ממנה.

בסוף היום, כשנכנסה למשרד שלה, הודות לדין כמובן, שהרי מתמחה זוטרה לא אמורה לקבל שום משרד, חיכתה לה הפתעה.
״ג׳סיקה גריי.״ אמרה מאדליין. ישבה על הכסא של ג׳סיקה. ג׳סיקה, בעלת הפוקר פייס הכי טוב של המאה, התקדמה ועמדה ממש מעליה, מסמנת לה ביד אחת לקום.

מאדליין המבולבלת צייתה וקמה ממקומה, נמוכה מג׳סיקה בחמישה סנטימטרים כמעט.
ג׳סיקה משכה את הכסא והתיישבה עליו, ושוב, סימנה לה לשבת על הכסאות שמתאימים לאורחי המשרד שלה.

מאדליין חייכה, ובאמת הלכה אל אחד הכסאות, הניחה עליו את התיק היקר שלה, ג׳סיקה זיהתה את הגוצ׳י המדהים של ה30,000 דולר שלה.

מאדליין שמה לב שג׳סיקה הביטה לשניה אחת בידיוק בתיק. ״את אוהבת אותו?״ שאלה. ״אחד התיקים היותר אהובים עליי.״

״כן, האמת שהוא מדהים.״ ג׳סיקה חייכה בצביעות. ״יש לי אותו בשתי הגרסאות. גם העור וגם הזמש.״

לאחר שתיקה מביכה של דקה בידיוק, פצתה מאדליין את פיה. ״את יוצאת עם דין, בעלי..״

״גרושך.״ קטעה אותה ג׳סיקה.

״כן, גרושי. לא כל כך אכפת לי, כן? אני נשואה כבר בשנית. פשוט מוזר לי לראות אותו עם טייפ כזה. הוא אף פעם לא אמר לי שהוא נמשך לברונטיות.״

״יכלת לגלות את זה אם היית מפסיקה לצבוע שורשים.״ מלמלה.

״אני באמת שמחה בשבילו. אני רואה שהוא לא החליף את האהבה שלו לעוצמתיות יתרה.״

״תראי, מאדליין, אני אדבר גלויות.״ אמרה והניפה ידה בביטול. ״אני לא מחבבת אותך. את לא באמת מחבבת אותי. אנחנו לא צריכות להיות החברות הכי טובות בשביל להוכיח לדין שהכל טוב. את היית פעם, אני היום.״

״מה את מנסה להגיד?״ אמרה מאדליין, מופתעת מהכריזמה והבוז שנשטפו מקולה של ג׳סיקה.

״בגדול, דין נראה לי מספיק חכם בשביל לזכור לשלם לך מזונות, מופע הראווה הזה מיותר. את שייכת לעבר של דין ונראה לי שעדיף שתשארי שם.״

״את יודעת,״ חייכה. ״באתי היום לא רק בגלל המזונות, אני נשואה לנדלניסט מצליח, אני לא באמת צריכה את המזונות. באתי כי אתמול בלילה דין היה אצלי ושכח את הארנק שלו.״
ג׳סיקה שתקה.
״אה.. לא ידעת? הוא בא אליי כמה פעמים בשבוע. כיף כזה.״
ג׳סיקה נשכה בשפתה. המומה למשמע אוזניה. דין והיא באמת לא דיברו אתמול.
״את צעירה ג׳סיקה, את בת סך הכל עשרים אחת, מה גורם לך לחשוב שדין פארקר, שיש לו באמת הכל, ירצה אותך? ברצינות, תחשבי על זה שניה, לא הייתי צריכה לשאול הרבה אנשים בשביל לדעת את אורח החיים המשונה שלך. דין יכול להשיג בול כמוך רק עם ערכים. לדלג בין מיטות זה יופי של כושר אבל למה לגבר כזה מושלם שיש לו הכל לקחת בחורה שבורה ומשומשת?״

״אני לא שבורה ולא משומשת.״ אמרה ג׳סיקה עם עיניים אדומות. ״אני לא שבורה.״

״את כן. איזה מין גבר רוצה לראות את הבחורה שלו ולדעת שהגבר שעובד איתו זיין אותה? תחשבי בהגיון ג׳סיקה, את לא נראת לי עד כדי כך טיפשה. זה לא רק דין. זה כל גבר. אף גבר לא ירצה אותך ליותר מלילה. גג שבוע. את משומשת, את נתת כבר הכל, כבר לא נשאר לך מה להציע. אפילו את הגוף שלך, טימאת, ואין לך שום דרך לתקן את זה.״ אמרה מאדליין. ולקחה את התיק שלה, מתקדמת ליציאה.
״תעשי טובה לעצמך, תברחי מדין. הוא לא צריך אותך, יש לו אלף אלפיים שלושת אלפים כמוך. תחסכי לעצמך את הכאב ראש הזה שבשברון לב.״
הדלת נטרקה מאחורי מאדליין, וכל מה שנשאר, היה שקט.
ג׳סיקה, שעכשיו כבר פניה היו שטופים מבכי, לא ידעה מה להגיד. שתקה ובכתה.
קמה בלי כוחות, מרוסקת.
נעלה את הדלת בשביל שסוף סוף תוכל ליפול על הרצפה.

לכי תזדייני, מאדליין. חשבה ג׳סיקה, את בת של זונה וכמה שאת צודקת.

ג׳סיקה גריי || הושלםWhere stories live. Discover now