ג׳סיקה גריי || הושלם

31

״זה לא בסדר.״ אמרה ג׳סיקה וקמה ממקומה. ״הבן זוג שלי יושב עכשיו בבית. זה לא אמור להיות ככה.״

מייקל קם. ״אנחנו סך הכל אוכלים.״

״תעשה לי טובה מייקל.״ אמרה ג׳סיקה, ״אנחנו מחליפים פה חוויות על האהבה שהיתה לנו. אני בטוחה שגם מאדליין לא עפה על כל העניין הזה.״

״אני ומאדליין ביחסים פתוחים.״ שיקר,

״מה?״ שאלה ג׳סיקה, מובכת.

״אני עושה מה שאני רוצה והיא עושה מה שהיא רוצה, תאמיני לי שלא אכפת לה מה אני עושה.״

״טוב, אז אני ודין לא ביחסים פתוחים.״

״אוקיי.״ אמר וקם גם הוא ממקומו. הוא שלף את ארנקו והניח כמה שטרות על השולחן. ״אני יכול לפחות לקחת אותך חזרה למלון?״

״אני אסתדר.״ אמרה ג׳סיקה והוציאה את הפלאפון שלה.
היא התקדמה, נכנסה לתוך המסעדה וכשנכנסה לשירותים, נאנחה ונשענה על הקיר.

׳ג׳ס.׳ אמר דין כשענה לצלצול שלה.
׳אתה יכול לבוא לקחת אותי?׳ שאלה.
׳ברור, איפה את?׳ שאל והיא שמעה רשרוש מפתחות, כנראה המפתחות של הרכב שלו.
׳אני בעיר.׳
׳אני? יחיד? איפה מייקל?׳
׳הוא לא איתי עכשיו, אני אסביר לך כשתבוא.׳
׳תשלחי לי שם של חנות הכי קרובה אלייך. אני אהיה שם עוד רבע שעה.׳ אמר וניתק.
היא ידעה שנסיעה לעיר גוזלת 25 דק בממוצע אבל היא גם ידעה שדין משוגע כשמדובר בה.

בזמן שחיכתה לו הסתובבה בשדרות של העיר המהממת. עיר קטנה מאוד ובאיזור החנויות היו מעטים של אנשים.

כשעברה רבע שעה, היא שלחה לו מיקום בוואטסאפ והמשיכה לחכות לו. מייקל בזמן הזה התקשר אליה פעם אחת, היא סיננה.

המכונית ספורט של דין נעצרה לידה ודין יצא מהאוטו. הוא רצה רק לראות שהיא שלמה, זה הכל.
שמייקל לא פגע בה.
ג׳סיקה נכנסה לרכב בשתיקה, יודעת למה הוא יצא, למה הוא מביט בה עם דאגה רכה ואמיתית בעיניו.

״מה קרה?״ שאל כשנכנס גם הוא לרכב. הוא לפת את פניה ולחש בפחד, ״הוא עשה לך משהו?״

״לא.״ אמרה ג׳סיקה עם פנים מושפלות. ״פשוט.. התחלנו לדבר על העבר שלי ושלו ו.. הרגשתי שזה לא בסדר שהבן זוג שלי יושב בבית ואני מדברת עם מישהו על האהבה שהיתה לנו.״

דין הביט בה בהערצה. ״והברחת אותו?״

״בערך. אמרתי לו שילך ואני אסתדר.״

דין היה המום. כמה עוד טוב יכול להיות בבחורה הזאת?
הוא שלח יד אחת ומשך אותה אליו. הוא חיבק אותה ונישק את ראשה. ״בואי נחזור.״ ידו מצאה מקום בין שתי רגליה, המקום האהוב עליו בעולם.

״אתה עדיין עסוק?״ שאלה.

״בשבילך אני אף פעם לא עסוק.״ הוא שחרר אותה מאחיזתו והתחיל בנסיעה. ג׳סיקה נשענה על ידו וחיבקה אותה.

הנסיעה עברה בשקט. דין היה מופתע מהנאמנות של ג׳סיקה כלפיו.
זה לא היה מובן מאליו.
הוא תמיד ידע שהוא יכניס אותה למיטה. גם אז, כשנהג להסתכל על אותה הבחורה המושלמת שרקדה במועדונים חשוכים בשמלת מיני צמודה כשכל הגברים הנוכחים טורפים אותה במבטם, גם אז, כשלאף אחד לא היה סיכוי חוץ מבר מזל אחד, גם אז ידע שעוד יכנס לה לתחתונים. הוא לא היה בטוח מתי, אבל ידע.
הוא לפעמים ממש דמיין את זה כשראה אותה מניעה את האגן שלה בצורה שכמעט גרמה לו לגמור.

אבל הוא אף פעם, גם בחלומות ההכי מופרכים שלו, אף פעם לא חשב שיתאהב בה נואשות.
שיצא איתה לדייטים, שיאהב אותה כמו מטורף,
שיאבד את זה כשמישהו מדבר עליה לא יפה.
הוא שמע עליה כמו כל הגברים. הבחורה היפהפיה שמעולם לא נשארה לבוקר שאחרי.
ככה. זהו. הם כולם ידעו להצביע עליה ולומר, הינה, זאת האגדה של מדינת ניו יורק, ככה היא נראת ולעזאזל היא מדהימה.

הוא מעולם לא חשב שיבוא יום ויקרא לה בגאווה
׳שלי.׳.
ג׳סיקה חיברה את הפלאפון לרדיו ושמה את השיר שלה, stolen dance.
״דין.״ אמרה ג׳סיקה, דין הסב אליה את מבטו.
״אני חושבת שהגיע הזמן שתכיר את אבא שלי.״

דין שתק לרגע. רצה לומר לה ׳רוצה שאני אכיר לך את אבא שלך?׳ אבל שתק. בולע את ההערה הזאת.
לא רוצה לומר לה כמה הוא כבר מכיר אותו.

אם אהבתם, תצביעו // 🦋