היא והוא

פרק 4 - הוא

אחרי שזואי יצאה מהחנות נזכרתי בפרט חשוב שהיה בידיי. פרט שיכל לתקן הכל. התנהגתי בטיפשות כשחשבתי שזואי חזרה לחנות בגללי. זה היה מובן מאליו שהיא לא הגיעה לחנות מיוזמתה. היא יותר מדי עסוקה באיתן וזה הופך אותה להיות עיוורת אליי וזה בסדר, בשביל זה אני קיים. אני אהיה פה כדי לכוון אותה. אני אהיה פה כדי לעזור לה להחליט את ההחלטה הנכונה.

אלו דברים שעושים בשביל אהבה. אני יושב כבר במשך חצי שעה, לכל היותר, מול התמונה המטושטשת שצילמתי באותו יום בפארק; התמונה שמציגה את מספר הפלאפון של איתן. הספרה האחרונה יכולה להיות גם '9' וגם '0' ואני צריך לבחור נכון. הייתי עושה את זה כבר מזמן אם השותף שלי לדירה, אריק, לא היה מתפרץ בכל רגע נתון אל תוך החדר. כשהוא משועמם זה יכול להיות ממש סיוט והנה, הוא נכנס פעם נוספת אל החדר שלי.

"על מה אתה מסתכל שם כבר שעה? זו תמונה של בחורה?" הוא שואל וזה כל מה שהוא יכול לחשוב עליו כל היום; בחורות. זה לא שאני יותר טוב, אבל עדיין.

"לא. תעוף מפה." אני מסנן. אני אפילו לא טורח להרים את העיניים אליו.

"תראה לי את התמונה, מלוכלך אחד."

והאמת היא שהמלוכלך בנינו זה הוא. הוא הסיבה לכך שהדירה שלנו מסריחה ולי כבר נמאס לדאוג לזה. יום אחד אני אצא מהדירה הזו. אני אפילו לא אנסה ליצור איתו קשר. הוא כל כך בטוח שאנחנו חברים טובים, אבל הוא לא יודע מה אני חושב עליו באמת. אני חושב שהוא מניאק גדול. אני חושב שהוא מזניח את עצמו ושהוא נרקיסיסט בלי סיבה טובה, או לפחות אחת שנראית לעין. אני מתאר את רוב האנשים בעולם, אני יודע, אבל אצל אריק הכל מוקצן.

"אמרתי לך לעוף מפה." אני ממלמל בפה חשוק. לצד הרגל שלי שוכנת נעל קשיחה ואני יודע כיצד לפעול אם הפעם הוא באמת לא ייצא מפה. והוא לא יוצא. הוא לוקח את החיים כבדיחה וזה חבל מאוד וזו הסיבה שהוא נראה ככה; לא מטופח, מסריח, מובטל. אני מרים את הנעל והיא פוגעת לו במותן והוא צווח והוא נשמע כמו בחורה. אני לא מבין איך הוא מצליח עם בנות אבל בחורות בדרך כלל לא ברורות בבחירות שלהן, אז אולי אני כן מצליח להבין. חוץ מזה, אני לא אשקר, לאריק באמת יש את הפוטנציאל. "אתה לא מקשיב לי, אריק." אני ממשיך, אבל הפעם הוא כן לוקח אותי ברצינות והוא יוצא מהחדר, לא לפני שהוא פותח בשצף קללות נגדי.

לפעמים אני כן אוהב אותו. לדוגמה, כשאנחנו רואים סרט ופתאום אנחנו מצליחים להבין אחד את השני ואנחנו צוחקים. הוא יכול להיות חבר שלי, אבל לא תמיד. בדרך כלל הנוכחות שלו מסתדרת עבורי בימים טובים, אבל מזמן לא חוויתי אחד ואריק סובל מזה יותר מכולם. אני טיפה מרחם עליו, אבל הוא האשם העיקרי בעניין, כי הוא יכל להתנהג אחרת. הוא יכל להיות בן-אדם אחר.

אני מחליט שהספרה הנכונה היא 9. אני מקליד את המספר במכשיר הסלולרי שלי והאצבעות שלי טיפה רועדות לפני שאני לוחץ על מקש 'חייג'. אני מסכן את עצמי. אני לא עושה דברים כאלו. זה פסיכי, אבל זואי תעריך את זה אם היא תגלה אי-פעם.