למגורים עם טד יש מספר יתרונות. קודם כל, טד הוא שעון מעורר אנושי. רק שבמקום צלצולים מחרישי אוזניים ובלתי פוסקים, אני קמה עם שביל נשיקות מהצוואר עד לשפתיים. דבר שני, הוא מכין ארוחות בוקר. הוא מתעורר לפניי כדי להספיק הכל, אבל בדרך כלל הוא נכנע ומעיר אותי לפני שהאוכל מוכן, כך שאת היתר אנחנו מכינים יחד. דבר שלישי, הוא גמיש בעבודה. בשעות הפנויות שלי אני יכולה לקרוא לו, והוא מיד יחזור מהחנות לדירה כדי להשלים ביחד את מרתון שקרניות קטנות שלנו.
לא חשבתי שזה ייקרה כל כך מהר, אבל אני יכולה להגיד בוודאות; אני מוכנה לגור עם טד רשמית. השבועיים האלו היו השבועיים הכי יפים בחיי. שבועיים שכללו התכרבלויות, צחוק, סקס, ארוחות מאוחרות, מוזיקה בלתי פוסקת, פרחים, אהבה אינסופית. לא חשבתי שאוכל לאהוב אדם בצורה הזו אי-פעם על אף כל הלחצים מהסביבה. והם בהחלט קיימים.
אני שוכבת במיטה של טד, שבקרוב מאוד, כפי שטד הבטיח, תתחלף במיטה זוגית גדולה בשביל שנינו. טד שוכב לצידי, עירום כביום היוולדו, מקופל אל תוך עצמו. רעמת השיער שלו מדגדגת את הגב שלי. בפעמים הבודדות שבהן אני קמה לפניו, אני אוהבת לצפות בו. אני מתרוממת לאט מהמיטה, פועלת בזהירות על מנת לא להעיר אותו. אתמול הוא הלך לישון מאוחר כיוון שהוא היה בשיעור ההאבקות שלו. אני שמחה בשבילו. אפשר לראות כמה טוב זה עושה לו.
אני גוררת את הפלאפון שלו מהשידה ומוציאה אותו בזהירות מהמטען. לכל אחד יש צד אפל. הצד האפל שלי הוא שאני מחטטת. והרבה. אני לא יודעת איך או למה זה התחיל. אולי בגלל ההשערות הרבות של קלואי נגד טד. היא לא סומכת עליו בכלל. אני לא מוצאת במכשיר שלו הרבה בדרך כלל. זה לא עד כדי כך נורא, כי טד מסכים לי לחטט. הוא אוהב את זה.
אני מבחינה בהודעה נכנסת מאל. אל היא העובדת החדשה בחנות של טד, ואם זה לא מספיק, היא גם הולכת איתו לאותם שיעורי היאבקות. הם הפכו למן חברים טובים. אין לי בעיה עם זה, אבל הייתי שמחה אם אל לא הייתה שולחת לטד הודעות בשתיים-עשרה בלילה כמו; איזה כיף היה היום! חייבים להיות יחד שוב. אתה מעולה!
כמובן שטד מעולה. טד מעולה, כיוון שהוא ראה את ההודעה הזו והתעלם ממנה. אני לא בדיוק חוששת מבגידה, אבל אל בהחלט מכוונת לשם. אני לא מחבבת אותה. אני מניחה את המכשיר חזרה על השידה ומעבירה את מבטי אל טד. הוא עדיין ישן. אין לי דבר אחר לעשות, אז אני מדפדפת ברשימת השיחות במכשיר הסלולרי שלו. בין מספרים כמו זואי שלי, אמא, אבא, אל ואריק, אני מוצאת מספר של מישהו בשם איתן. זה מוזר. טד אף פעם לא דיבר על מישהו בשם איתן. אני סוקרת את המספר, ולאחר מכן מחליטה לנסות דבר טפשי ביותר. אני מנסה לחפש את המספר של איתן, איתן שאיתו סיימתי מזמן, בפלאפון שלי. להפתעתי הרבה, המספרים זהים.
הידיים שלי מתחילות לרעוד בעוד שאני מכבה את הפלאפון של טד. טד דיבר עם איתן? מה? אני כל כך מבולבלת. אני מטפסת חזרה על המיטה. ידי נשלחת בטבעיות לכיוון טד, משתוקקת להעיר אותו ולשאול לגבי הדבר, אבל ברגע האחרון אני עוצרת את עצמי. לא. אני לא יכולה לשאול אותו לגבי מה שגיליתי. הרי הוא הסתיר את זה ממני כל הזמן הזה. הוא עלול לשקר, לסלף את המציאות. אני צריכה לשאול מישהו אחר. אני צריכה לשאול את איתן.
YOU ARE READING
היא והוא
Roman d'amourבגיל עשרים זואי פוסטר סוף כל סוף מוצאת את מה שהיא השתוקקה לו במשך זמן רב מדי - היא מוצאת אהבה. ולמרבה ההפתעה, היא מחליטה לפעול למענה. נמאס לה להיות הבחורה הביישנית והנאה שלא עושה דבר למען עצמה. היא בטוחה שהפעם זה הסוף; הסוף לכל החיפושים. הפעם היא מצ...
