מחשבות רבות מתרוצצות במוחי בזמן שאני יושבת על הרצפה בסלון דירתה של קלואי. אני מלטפת את הכלבה שלה, פיץ', בתנועות מעגליות. קלואי עומדת מעליי בשילוב ידיים. אנחנו שותקות. עברו רק כמה דקות מאז שסיפרתי לה על טד, והיא עדיין לא הצליחה להגיב. לבסוף היא שולחת את ידה לעבר הפלאפון שלי ועוצרת את הפלייליסט של לנה דל ריי.
"ידעתי שאת אוהבת אותה, אבל לא חשבתי שעד כדי כך. די עם השירים שלה." היא אומרת. לפני טד אהבתי את לנה, אבל אחריו זה שונה. אחריו זה כבר לא עניין של אהבה. זה מעבר. לנה דל ריי היא חלק מהזוגיות שלי ושל טד. האהבה שלי אליה נקשרת לאהבה שלי אל טד, למן משולש מוזר שכזה.
אני רוצה לבכות, גם עכשיו, כעבור שבוע שלם מאז העזיבה שלי. לא ידעתי כמה אני זקוקה לטד עד שפגשתי אותו. עכשיו, כשאני כבר מכירה את ההרגשה, אני לא מצליחה להתנתק ממנה. אני לא מצליחה להתנתק מטד. הוא חסר לי כל כך, אבל אני יודעת שאני מוכרחה להתגבר על התחושה הזו, כי הוא בגד בי. הוא שיקר לי לכל אורך הדרך. הוא לא היה כן איתי.
הוא לא ניסה ליצור איתי קשר לאחר שברחתי מביתו. לא ידעתי עד כמה קשה זה יהיה. אני נזכרת בכל הפעמים שבהן טד ציטט את לנה; איתך, גן עדן הוא מקום על הארץ. לנה לא מציינת מה קורה בלעדיך, אבל אני כבר יודעת. אני יודעת שבלעדיך זה גהנום. אני מפורקת; שבורה לרסיסים. תחושת הבגידה צורבת בגופי, אבל יותר ממנה, הגעגוע מכאיב לי.
"זואי," קלואי ממלמלת. היא מתיישבת על ברכיה מולי, אוחזת בכתפיי בניחום קל. "הוא חזיר. אני לא מצליחה להאמין שהוא עשה את כל הדברים האלו."
"לא אכפת לי. אני מתגעגעת אליו." אני מביטה בפרוותה של פיץ' בריקנות.
"את רצינית?" קלואי מזדעקת. "זה לא בסדר, זואי! אף בן אדם נורמלי לא יפעל כמו שהוא פעל. מי יודע איזה עוד דברים הוא עשה?"
"מי קבע מה נורמלי?" אני שואלת. ברור לי שהפעולות של טד הן לא נורמליות. זו הסיבה שבגללה התרחקתי ממנו. אבל למרות ההבנה הזו, אני לא מצליחה לשחרר. אני לא רוצה לשחרר. אולי אני מנסה לקבל מקלואי אישור שטד בסדר גמור ובסך הכל הגזמתי בתגובה שלי, כך שאוכל להתקרב אליו חזרה. אבל האישור הזה לא יגיע. במיוחד לא מקלואי.
"אני. תקשיבי לי, זואי. את לא מדברת בהגיון. את אוהבת אותו, אז את לא מצליחה לקלוט את הדברים כמו שהם. אני גאה בך שעזבת את הדירה באותו רגע. זה היה המעשה הנכון. אל תחזרי בך. תתרחקי מהבחור הזה."
אני יודעת שאם אל לא הייתה כרוכה בסיפור, טד היה רודף אחריי. עד עכשיו. אני יודעת שהיא גורמת לו לשכוח ממני. לעבור הלאה. אני גם יודעת שזה המעשה הנכון – שזה כביכול מה שעדיף בשבילי. אבל אני גם יודעת שאני לא בדיוק רוצה את זה. אני רוצה שטד יתקשר אליי. אני רוצה שהוא יתנצל. אני רוצה שהוא יסביר לי למה זה לא עד כדי כך נורא. אני רוצה לראות אותו – פעם אחת אחרונה.
YOU ARE READING
היא והוא
Romanceבגיל עשרים זואי פוסטר סוף כל סוף מוצאת את מה שהיא השתוקקה לו במשך זמן רב מדי - היא מוצאת אהבה. ולמרבה ההפתעה, היא מחליטה לפעול למענה. נמאס לה להיות הבחורה הביישנית והנאה שלא עושה דבר למען עצמה. היא בטוחה שהפעם זה הסוף; הסוף לכל החיפושים. הפעם היא מצ...
