שלום לכולם, בעיקרון תכננתי לפרסם אתמול את החלק הזה ,פשוט נסענו אז לא היה לי זמן לכתוב אז מצטערת לכל מי שהשארתי במתח, ועכשיו קבלו את הפרק השלישי.
***בעולם האחר***
האנשים בשחור חזרו לאדון שלהם ובישרו לו בפחד שמשימתם נכשלה האדון לא הגיב הוא רק נאנח, האלפים אמרו לו שיתחילו בתוכניות למלחמה חוזרת הוא רק הנהן והם יצאו מלפניו
*****************
כשכל השכנים עזבו וכולם במשפחה נרגעו, שאלנו את האלפים מי שלח אותם ואחד ענה לנו "הגבירה ארטמיס שלחה אותנו היא קיבלה איתות על מקום הצמיד ושיערה שהמלחמה תחל בקרוב ולכן שלחה אותנו לעזור וכמעט והגענו מאוחר מדי אך למזלנו ולמזלכם המפקד שם החליט שהוא רוצה קודם לדבר, ובכך עזר לנו שהגענו בזמן."
הלפים ביקשו שניתן להם חדר שבו יוכלו להיות למשך שבוע כי כפי שאמרו אם השחורים לא יבואו במשך השבוע בחזרה זה אומר שהם ויתרו, ואם הם לא יתרו ויבואו במהלך השבוע האלפים יוכלו לעזור לנו נגדם.
ביום למחרת קיבלנו שוב הודעה בדואר, היה רשום שם "המלחמה תפרוץ שוב" השעה שהיתה רשומה היתה שוב שעת השקיעה בעוד ארבעה ימים אבל בשונה מההודעה הקודמת, הפעם גם היתה שורה ריקה- שורת הכתובת, הם לא רשמו איפה תהיה המלחמה.
הראנו את זה לאלפים והם אמרו שכנראה השחורים שמעו על הלבנים שבאו לעזור לאדון, או במקרה שלנו אדונית הצמיד, ולכן הם מחפשים מקום שבו יוכלו לשים צבא גדול בהרבה.
הפעם למדתי לקח מטעותי הקודמת ושמרתי את מספר הטלפון קרוב אלי בכל זמן.
ביום של המלחמה השניה התמלאה שורת הכתובת החסרה, כתובת היתה גן השעשועים שבסוף השכונה, הצבא, כנראה, יחכה על הכביש שסמוך לגינה כי אחרי הכל די קשה לדמיין אלפים שחורים, טרולים ועכבישים ענקיים מתגלשים במגלשות, מתנדנדים בנדנדות ומשחקים בחול. ואכן, כשהסתכלנו לכיוון הגינה ראינו את גודלו של הצבא הוא היה ענקי וכלל גם כמה מפלצות שלא ראינו בפעם הקודמת.
האלפים הלבנים אמרו שהם ילכו לשם וילחמו בהם כי לבני אדם פשוטים כמונו אין סיכוי נגדם.
האלפים הלכו וכעבור כחמישה דקות שבהם צפינו רק מרחוק ראינו את חמשת האלפים שוקעים תחת גל האויבים שנהרו לקראתם. ולאחר שניה הם הניפו את הלבנים קשורים וכפותים בחוזקה.
השחורים ניצחו את הלבנים.
המשפחה שלי הסתכלה עלי בצער. היינו בטוחים שזהו, הצבא הולך לקחת אותי למקום בלתי נודע.
לפתע נזכרתי במספר הטלפון, "יש לי רעיון" קראתי וביקשתי מאחי טלפון התקשרתי למספר וענתה לי מישהי בקול של נערה צעירה "שלום", "שלום", עניתי "היה רשום על הפתק להתקשר במלחמה ועכשיו יש כאן צבא אדיר והאלפים שבאו לעזור לנו נלכדו", "אוקיי", ענתה הצעירה, "אני באה לעזור". במה כבר יכולה ילדה שנשמעת בגילי לעזור. תהיתי לעצמי אבל עם כל הדברים ההזויים שקרו לנו בזמן האחרון, לא הייתי מתפלאת אם הצעירה הזו היא גמדה שיכולה לעוף, העיקר שתבוא לעזור, "העזרה בדרך" קראתי למשפחתי , הם הסתכלו עלי בפקפוק אך לא אמרו דבר, רק המשיכו להביט על הצבא שהחל להתקרב לעברנו.
כעבור כמה דקות עצרה לידינו מכונית נמוכה, כסופה וזוהרת, יצאה ממנה נערה שנראתה בסביבות גיל 18, היא היתה גבוהה, רזה ובעלת שיער כסוף, ארוך ונוצץ למרות שכבר התחילה לרדת החשיכה. היא צעדה קדימה ועמדה לפנינו, היא הרימה את ידיה גבוה באוויר ולאחר כמה שניות החלו לקפוץ עליה וסביבה הבזקי חשמל שעלו והצטברו לכדור כסוף ענקי בידיה, הכדור האיר את כל השכונה, ונראה מאוד חזק וכואב, שאלתי אותה בחשש "האם זה לא יפגע גם באלפים שנתפסו?", "לא", היא ענתה "זה פוגע רק בבעלי מחשבות רוע",
היא זרקה את הכדור לכיוון הצבא והוא נפל על הצבא, שנמס והתפוגג. כשהגענו לשחרר את האלפים הופיע פתאום אלף שחור למקום שבו היה הצבא,, הוא הביט סביבו ונראה מבולבל מאוד כשהבין שהצבא נעלם, כנראה הוא איחר להגיע למלחמה, האלפים החלו לרדוף אחריו אך הוא התפוגג ונעלם בחזרה לאדונו.
***בעולם האחר***
האדון, המלך היה עצבני מאוד "שני צבאות ענקיים שלחתי איתכם, לעזור לכם ושניהם נמחקו, אתם רציניים? מה אני צריך לעשות בשביל להשיג ילדה אחת, אם אפילו האלפים שאומרים שהם החזקים בעולם נכשלים בזה?"
"אנחנו מצטערים אדון" ענו האלפים השחורים שהצליחו לשרוד, האדון נאנח "למה בטחתי בכם, אני לא יודע. הייתי צריך להשתלט על יצורים אחרים, אפילו הטרולים היו מצליחים יותר ממכם, אחרי הכל אפילו על הקבוצה המורדת הקטנה שמאותו זן כמוכם אתם לא מצליחים להשתלט".
"אנא סלח לנו אדון", אמרו האלפים בפחד "הגבירה ארטמיס עוזרת להם ואנו לא חשבנו שהיא תבוא להילחם בנו בעצמה".
"טוב, טוב", אמר האדון בבוז "תתחילו בתוכנית ב', אבל אם היא לא תצליח אשמיד את כולכם"
"מובן אדון" אמרו האלפים בהקלה והתפוגגו אחד אחרי השני לאחר שהחוו לעברו קידה"
**********************
הגבירה ארטמיס אמרה לנו ששמה הגנות חזקות סביב השכונה כך שאף צבא לא יוכל להיכנס יותר, ונעלמה במכוניתה הזוהרת.
רק לאחר ימים אזרתי אומץ ויצאתי לנשום אוויר מחוץ לבית ,וזו היתה החלטה שהתחרטתי עליה פעמים רבות לאחר מכן, טיילתי בשכונה לבדי ולפתע ראיתי סמטה שלא זכרתי שראיתי אי פעם, אבל מטבעי הייתי סקרנית אז הלכתי לכיוונה התלבטתי לרגע אך הסקרנות הכריעה ונכנסתי לסמטה.
בפנים היה חשוך והפחד החל לשלוט בי, אך כרציתי לצאת גיליתי.......
המשך יבוא.............
תודה שקראתם עד כאן, אשמח לקבל: תגובות, עוקבים, כוכבים וכל שאר הדברים...
אם יש לי טעויות בבקשה תיידעו אותי שאוכל לתקן
אוהבת אתכם❤😍
YOU ARE READING
הצמיד
Fantasyכשיום אחד מצאתי צמיד יפהפה עם אבנים כחולות לא ידעתי שהוא הולך להכניס אותי לתוך כמה מלחמות
