הצמיד

פרק 21- הכלא

עשר דקות לפני חצות כבר היינו בחדרם של קון וברגרת (הם ישנו ביחד כי היו אחים) כולנו לבשנו חולצות ומכנסיים שחורים וארוכים, ישבנו בסלון של התאומים על הספות והכיסאות, אבל לא אמרנו מילה, הדבר היחיד שעשינו מדי פעם היה התבוננות עצבנית אל מחוגי השעון ואל הדלת.

בחצות בדיוק הגיעה אנג'ל "אתם מוכנים?" שאלה ומחתה מעט זיעה ממצחה, הנהנו. "אז קדימה" היא אמרה, כולנו קמנו ויצאנו מהחדר, המנחת היה סמוך לאגף 20 שבו ישנתי בפעם הראשונה שהגעתי לארמון, לקח קצת זמן להגיע אליו אבל הדרך עברה ללא תקלות, חוץ מכמעט התנגשות בין קבוצתינו לקבוצת חיילים שסיירו מסביב לארמון, למזלנו החיילים היו משועממים ודיברו ביניהם בקול רם ואנו הסתתרנו במהירו בפינה מלאה צללים והחיילים לא ראו אותנו.

הגענו למנחת, דלתו הייתה פתוחה מעט "זה בשבילנו" הרגיעה אנג'ל "ביקשתי מהטייס להשאיר אותה מעט פתוחה, אם היו בעיות הדלת הייתה סגורה ואנחנו היינו מבטלים את הפעולה להיום". במנחת היה שקט לגמרי.

נכנסנו כשבראשנו אנג'ל, בפנים חיכה לנו גבר שנראה כבן 30 בשנות חיים של בני אדם אם כי הוא כנראה היה הרבה יותר זקן. היה לו שיער בלונדיני קצר ופרוע ועיניים כחולות- סגולות חמימות, כשחייך אלינו הייתה לו גומה בצד ימין.

"קוראים לי ברון" הוא אמר ועבר אחד אחד ושאל לשמו, את אנג'ל הוא חיבק ונשק לה על לחייה "אנג'ל היא הארוסה שלי" הוא אמר לנוכח מבטינו התמהים "אחרי שנעזוב את הארמון אנו נלך להתחתן", הוא חייך ואנג'ל חייכה אליו, הם נראו מעוניינים להמשיך אך פיס כחכחה בגרונה והם מיד התרחקו אחד מהשני כשפניהם סמוקות, ברגרת שוטט ברחבי המנחת והתבונן ברחפות הרבות ופלט מדי פעם קולות התפעלות "אתה יכול להטיס אותנו לכלא?" שאלה פיס.

ברון ניתק את מבטו בכוח מאנג'ל "כמובן שאני יכול, וכדאי שנעשה את זה מהר כי כנראה השומרים שמעו אותנו וכעת הם נכנסים לכאן", "מה????" קראנו, הבטנו לכניסה, ואכן כ 20 שומרים עמדו בפתח ונשקם מכוון אלינו.

"רוצו" קראה אנג'ל וכולנו רצנו אחריה ואחרי ברון לרחפת בינונית שחורה לחלוטין שעמדה בקצה המקום. כשנכנסנו ברון רץ לחדר הבקרה והחל להמריא ואנג'ל מיהרה לסגור את הדלת, אבל קונסטנטלי לא הספיק לעלות, השומרים תפסו אותו, מבעד לחלון הרחפת ראינו כיצד הם מקיפים אותו והוא טובע בתוכם.

הגג מעלינו נפתח והרחפת זינקה לשמיים בטלטלה חדה. "קוןןןןןןןן!!!" צרח ברגרת "קוןןןן!!!" הוא נפל על ברכיו ליד דלת הרחפת ובכה במשך דקות ארוכות.

לא ידענו איך לנחם אותו אבל ברגרת לא כזה חלש, הוא קם ניגב את עיניו מהדמעות. למרות שהן לא הפסיקו לרדת עיניו בערו באש של נחישות "עכשיו אנחנו נציל את סורל אחר כך נחזור לכאן לסגור את העסק עם מלך חצות" הוא התיישב באחד המושבים והשתתק, אף שמדי פעם שמענו אותו מושך באפו. לאחר כמה דקות אנג'ל שהייתה בחדר הבקרה עם ברון חזרה אלינו.

"אני אסביר לכם עכשיו על מבנה הכלא" היא אמרה "הכלא בני כמו מבוך מפחיד במיוחד, יש לו ארבעה כניסות והתאים נמצאים בלב המבוך. מסופר על אנשים שפנו פנייה לא נכונה במבוך ומעולם לא מצאו אותם שוב או שמצאו רק קרעי בגדים או עצמות, מכל כניסה יש דרך אחת יחידה שמובילה לתאים הדרך הזו, כמו שאר הדרכים מלאה במפלצות אך יש לי מפה המראה את הדרך לתאים ובחזרה ודף ששם רשומים דרכים לעבירת המפלצות שבדרך".

"אני אשמור את המפה" אמר ברגרת, אנג'ל חשבה לרגע "אני מסכימה, אבל קודם תתבונו בדפים ונסו לזכור כמה שיותר מתוכם, ליתר ביטחון" הסתכלנו על הדף, הוא היה מלא במעברים וסימונים משונים במקומות מסוימים היו גם אותיות שלא ידענו מה הסיבה לכתיבתן כמו האותיות ס' מ' נ'. גם אנג'ל לא ידעה על מה הן מרמזות. אנג'ל חיפשה עוד משהו בתרמילה "המבוך מתפרס על פני שלושה קומות" היא אמרה כשראשה בתוך התיק, "עכשיו נזכרתי בזה" היא הוציאה עוד שני מפות נוספות "אלו הקומות הנוספות" כעת היתה מובנת לנו יותר המפה הראשונה אם כי לא בהרבה. מספר פעמים היו מדרגות שהובילו לקירות או לחדרים שונים.

"אני מקווה שנסתדר ונצא בחיים" נאנחה פיס בדיוק אותה מחשבה שעברה גם בראשי.

"עוד 20 דקות נגיע" קרא ברון מחדר הבקרה. עכשיו חלחלה לגופינו המחשבה המחרידה שייתכן שכולנו נמות שם, או שחלקנו ישרדו אבל בוודאות לא כולם, אף אחד לא שאל אם יש דרך אחרת או ביקש לחזור.

אנחנו חייבים להציל את סורל

כעבור כ 20 דקות ובערך אותה כמות של נסיונות של אנג'ל לנסות לפתוח בשיחה- נסיונות שלא צלחו, הגענו.

הכלא היה מבנה ענקי ואימתני עשוי לבנים חומות שכל אחת מהן היתה יותר גדולה מאיתנו, סביב הכלא הייתה גדר תיל עבה ושומרים סיירו בקבוצות כל כמה דקות מסביב למבנה. "איך נעבור?" שאל ברגרת "בשביל זה הבאתי את זה" אמרה אנג'ל והראתה לנו עשרה כדורים קטנים "מה זה?" שאלנו "אלו מעין פצצות עשן" היא הצביעה על שלושה כדורים שחורים עם פס ירוק. "אלו פצצות הבזק" היא הצביעה על שלושה כדורים אדומים שעליהם פס צהוב שנראה כמו ברק "כשהן מתפוצצות הן מוציאות אור חזק במיוחד שיסנוור את השומרים אם הם ירדפו אחרינו, רק תצטרכו לעצום עיניים ממש חזק כדי שלא תסתנוורו מהן גם אתם". לאחר מכן היא הצביעה על שלושה כדורים שחורים שעליהם פסים מזוגזגים בצבעים לבן, ירוק ואדום "אלו כדורי הלם, אם אזרוק אותם על השומרים הם יקבלו גל הלם חזק ויתעלפו".

"והכדור האחרון?" שאלנו, הכדור היה בצבע ירוק חומצי ועליו גולגולת בצבע שחור. "את זה תגלו אם אפעיל אותה" אמרה אנג'ל "כשהסיור יעבור ליד הכניסה אני אזרוק לצד פצצת עשן שתמשוך לשם את כל השומרים ואז נרוץ וניכנס".

הי שלפה מספריים גדולות והחלה לגזור את גדר התיל, נכנסנו בזהירות, וכשסיור השומרים עבר ליד הכניסה היא זרקה את פצצת העשן, כל השומרים רצו לשם ואנו נכנסנו לתוך הכלא, המשימה לחילוץ סורל יוצאת לדרך!!

שבוע הבא כנראה אני יעלה את המשך הפרקים

הסיפור הוא עד פרק 29, מקווה שתישארו עד אז🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡