הצמיד

פרק 7- האגדה

אחרי שהתיישבנו במסעדה ואכלנו מן דבר שהיה לו טעם של גלידה רק הרבה יותר טעים, ג'סי התחילה את הסיפור: "לפני כמה אלפי שנים, לא היו בעולמאחר כל כך הרבה אלפים היו כאן שלושה משפחות אצולה וכשלושת אלפים נתינים, כל כמה זמן המשפחות היו נלחמות ביניהן על השליטה בממלכה, בעבר היה נהוג שרק בנות יכולות לשלוט, ורק לאחת המשפחות היתה בת. אותה ילדה היתה בת 18 ולפי החוק שהיה שם וכבר אינו קיים היום מי שמגדל ילד עד גיל 18 וחודש אותו הילד נקרא ילדו, אם לדוגמא מישהו היה חוטף ילד בגיל 17 ועד גיל 18 וחודש לא הצליחו לשחרר אותו מהחוטף הילד היה נקרא בנו והיה צריך להקשיב לו ולעשות כל מה שיאמר, כאילו הוא ההורה האמיתי שלו והחוטף נקרא אביו גם ברישומים ממשלתיים. 

לכן המשפחה שהיתה לה בת - משפחת נוביליטי  שמרו מכל משמר על ילדתם כדי שתוכל להיות המלכה, משפחת נוביליטי הייתה המשפחה הכי טובה מבין שלושת משפחות האצולה ולכן רוב האלפים רצו שביתם ,ביוטי, תהיה המלכה, ביום הולדתה ה18 לקחו אותה הוריה לחווה היוקרתית והגדולה כדי שתבחר לעצמה סוס שמתאים לנסיכה שתהיה מלכה.

אך בחווה, ללא ידיעתם, הושתל שכיר של המשפחה הכי מרושעת- משפחת אביל, השכיר הציע להם סוסה לבנה עם כתם שחור על אפה הסוסה נראתה אצילית מאוד ויפה אפילו יותר, אך צריך לוודא שהסוסה חברותית ושתתיידד עם הנסיכה. למרות כל היופי של הסוסה היא היתה סוסה פראית ולא מבוייתת שתוקפת כל אחד, ברגע שהנסיכה ביוטי התקרבה אליה הסוסה בעטה בה בחוזקה וביוטי קיבלה מכה קשה בראשה.

היא אבדה את הכרתה  והוריה הבהילו אותה בחזרה לביתם והזמינו לשם את המרפא האישי שלהם, אך המכה שביוטי קיבלה בראשה גרמה לה להיכנס לתרדמת ורק למשפחת אביל שעשתה ניסויים שונים ומשונים, ולא רק בבעלי חיים, היה את היכולת והתרופות לטפל בה ולהעירה.

כעבור כמה ימים, בלילה, נכנסו שכירי חרב חסרי מצפון שנשכרו על ידי בית אביל לחדרה של ביוטי שהייתה עודנה בתרדמת, וחטפו אותה. הם ידעו שהתרדמת הזאת לעיתים גורמת לשכחה ולכן הם העירו אותה, כשהיא התעוררה הדבר הראשון שראתה לנגד עיניה היה פרצופו המכוער של ראש משפחת אביל- אוגלי, אוגלי היה אדם בשנות החמישים לחייו ונראה כמו פיראט משונה, על עין אחת הייתה לו רטיה, כנראה איבד אותה באחד מהקרבות שאהב לנהל מול כל מי שזז, היה לו זקן עבות ומלוכלך, הייתה חסרה לו  יד והוא היה כל כך שמן עד ששום כסא לא החזיק אותו והוא נצרך לשבת על כסא מברזל מוצק שגם הוא התכופף וגנח ממשקלו, אבל לפחות הוא לא נשבר. 

ביוטי התפלאה מאוד למראה זה כיוון שהתרדמת לא גרמה לה לשכחה אלא רק לכאב ראש מציק ולא מזיק, כשאוגלי החל לספר לה שהוא אביה ושזוהי משפחתה היא הבינה מיד מה קרה, כשמצאה לוח שנה הבינה כי היא נמצאת במרחק שבוע מגיל 18 וחודש והיא לא רצתה שמשפחת אביל תשלוט באמצעותה, לאחר כמה נסיונות בריחה שלא הצליחו הגיע היום האחרון, באותו היום בחצות הלילה אם תישאר בביתו של אוגלי היא תהיה הבת שלו, לכן היא ברחה שוב, הפעם כלום לא מנע אותה מלנקוט אמצעים נואשים כדי לברוח, כשיצאה משטחו של אוגלי וכבר לא הייתה בחזקתו בקסמיה החזקים שהתעוררו בחצות היא שלחה כוכב זוהר וגדול לשמיים ובו טמנה את הבטחתה, היא תהיה מלכה ותשלוט בצורה הטובה ביותר בממלכתה ואז, לאחר שתהיה לה יורשת ולאחר 100 שנות מלוכה, היא תפרוש ותשמור על כולם מן השמיים אך הבטחתה התקיימה מוקדם יותר משחשבה, כשהייתה בת 90 ולאחר שאוגלי מת מנפילה לאחר ששם את כסאו על במה ומרוב כובדו הבמה קרסה והכסא נשבר והוא נפל, קיבל מכה בראשו ומת, משפחת אביל התחברה לקבוצת טרוריסטים.

המשפחה והטרוריסטים פרצו לארמון בלילה ותכננו להתנקש במלכה וביורשתה, ביוטי הצליחה להבריח את היורשת ואת המטפלת שלה אל מחוץ לארמון, אך היא עלתה לגג הכי גבוה בארמון, כדי להסיט את המתנקשים מילדתה, המלכה ביוטי עמדה והרימה את ידה לשמיים, לכוכבים ומלמלה לחש. משפחת אביל וחבורתם נעמדו מסביבה בעיגול גדול וכיוונו אליה את כל נשקם,  לאחר שהשתתקו כי רצו לשמוע מה הקסם שהיא עומדת לחולל ולהגיב אליו בהתאם, הם שמעו מה היא אמרה "הכוכב השומר שלי, יצרתי אותך בגיל הבגרות שלי, תכננתי לעלות בסוף כהונתי ומרצוני האישי, אך אחרים לא מחכים לסוף כהונתי ולכן אני נאלצת לבקש ממך שאעלה ואגן על כל תושבי הממלכה ועל ביתי מלמעלה. הייתי מלכה טובה , כך אמרו נתיני", אמרה בדמעות "ולכן, אם ברצונך תעלה אותי ואשמור עליהם, ואם אינך רוצה בכך אתן לאביל את גופי אך נפשי לעולם תחיה". 

כשסיימה לומר זאת ירד כוכב זוהר, אותו אחד שהעלתה לשמיים כשברחה מציפורני אוגלי, בתחילה הוא היה לבן, מסנוור כל כך, אך לפתע הוא החל לשנות את צבעיו לגוונים שונים ומיוחדים, הוא הקיף את כולה באור ולאחר מכן החל לעלות למעלה בעודו משנה צבעים, כשהגיע הכוכב למקום בו נמצאת שמש הצ'אמלון שלנו כיום, הוא נעצר וברקים בכל הצבעים יצאו ממנו וכל משפחת אביל והטרוריסטים שנמצאו על הגג הוקפו באור ונעלמו, ישנם כל מיני אגדות לאן הם נעלמו, חלק אומרים שהפכו גם הם לכוכבים ויש האומרים כי הברק פשוט כתש אותם לאבק והתפזר באוויר, כך או כך הם לא חזרו לעולם.

מאז נמצאת שמש הצ'אמלון במקומה והיא משנה את צבעיה לפי רצונה של ביוטי המלכה, וזאתת האגדה על שמש הצ'אמלון".

הסיפור ממש הופיע במוחי, כמו סרט ולכן נדרשו לי כמה רגעים לקלוט שהסיפור נגמר "איזה סיפור יפה!" קראתי, "ואת מספרת ממש יפה באמת דמיינתי שאני נמצאת שם ורואה הכל מולי". "אה, לא סיפרתי לך?", שאלה ג'סי "בקול של אלפים שמשתמשים בקסמים נמהל גם קצת קסם ולכן כשאנו מספרים סיפור את ממש יכולה לראות הכל", "איזה מגניב", חשבתי "הלוואי שגם לי הייתה יכולת כזאת" ואז שאלתי בקול "מה קרה לבת של ביוטי?", " האגדה מספרת שביתה של ביוטי מתה כמה ימים לאחר מכן מרוב צער על שהיא לבדה וללא אמה". "איזה עצוב" אמרתי "כן, אבל זאת רק אגדה", היא ענתה "לא בטוח שזה באמת נכון".

פתאום בלי כל התראה מוקדמת התכבתה שמש הצ'אמלון תוך פליטת כמה ניצוצות סגולים קטנים, כל המתחם החשיך מעט ואז הואר כולו במנורות שנתלו סביב כל חנות, וכן גם באור השמש הקטנה שהפכה להיות בצבע ורוד זוהר.

ישבנו והסתכלנו כמה דקות ואז ג'סי הסתכלה בשעונה "אוי", היא קראה "מאוד מאוחר, כבר היינו צריכות לחזור". היא הביטה בי "מחר בערב נצא שוב ואסביר על הצמיד ועל כל שאר הדברים, בבוקר תוכלי להסתובב במתחם, ייתכן שלחלק מהחדרים לא תוכלי להיכנס כי לאחרים צריך הרשאה מיוחדת, אבל בכל זאת יהיה לך מספיק מה לראות במתחם שגם אחרי כמה שבועות לא תכירי את כולו מרוב שהוא גדול, ובכל מקרה אל תצאי מחוץ למתחם כי זה מסוכן". כשחזרנו נשכבתי במיטה וחשבתי מה היא הולכת לספר לי על הצמיד.

שבוע הבא פרק 8- הכרזת מלחמה (שוב, לא נמאס קצת מכל המלחמות האלו?)