הצמיד

פרק 5- הסברים

הצלחתי לא לאכול רק עד הערב כי אז כבר הייתי יותר מדי רעבה, אחרי הכל זה לא שאני בכלא והאוכל גם ככה לא טעים אז ככה שלוותר עליו זה לא כזה נורא, כאן אני יכולה לבקש כל מה שאני רוצה ואני יקבל.

אבל כנראה זה הספיק כי האלף עם המסכה חזר, הוא נכנס וכמובן לא שכח לנעול את הדלת, ממש כאילו אני בכלא, הוא גרר לעברו כסא כחול והתיישב עליו מולי. 

"תביני", האלף אמר "אנחנו לא רוצים לפגוע בך", הבטתי בו בחוסר אמון גדול, "אתם חטפתם אותי ואז אתם אומרים שאתם לא רוצים לפגוע בי? תסלח לי אבל אני לא מאמינה לך".

"תאמיני או לא, זה לא קשור אלי", אמר האלף, "תפקידי זה רק להגיד לך את הדברים שהרשו לי, אם נשחרר אותך אחרים ירדפו אחרייך", "אבל בבית שלי יש אלפים לבנים שיכולים להגן עלי" אמרתי. "אבל זה שאת כאן מראה שהם  נכשלו במשימה, לא?". "טוב...כן...אבל..." התחלתי לגמגם ולנסות לחפש תירוץ, "תחסכי ממני את התירוצים" הוא אמר "תנני להסביר לך או שאני ילך ותשארי בלי הסברים", הוא הביט בי וכששתקתי המשיך, "כמו שאמרתי לך אנחנו בעולמאחר יש כאן שתי קבוצות של אלפים שחורים, הקבוצה שבעד המלך השחור והקבוצה שנגדו, האלפים שחטפו אותך עשו זאת בפקודתו והם תיכננו להעביר אותך לארמונו, המרגלים שלנו שנמצאים שם הודיעו לנו על על כוונתו לחטוף אותך ומתי זה הולך להתקיים ואנו התערבנו ולקחנו אותך מידיהם, איננו רוצים להחזיר אותך לעולמך כיוון שמשם האלפים יוכלו לחזור ולחטוף אותך בקלות גם בגלל שהם יודעים היכן את גרה וגם כיוון שיש להם שם עוזרים בתפקידים גבוהים כמו במשטרה, בעיריה וכו' " . 

לא יכולתי להתאפק והתפרצתי באמצע דבריו "אבל למה הוא רוצה אותי?" שאלתי "אני סך הכל ילדה, אני לא עשיתי לו כלום ואני גם לא יכולה בעיקר אם הוא מלך שגר בארמון". "נכון" אמר האלף "לא עשית לו כלום, הוא פשוט צריך את הצמיד, אם היה לו את הצמיד הוא היה נותן אותו לאחד הכפופים שלו ובזה זה היה נגמר, אבל בגלל שענדת את הצמיד, והצמיד קיבל אותך כאדונית שלו, עכשיו הוא צריך אותך". "אבל למה הוא צריך את הצמיד?", שאלתי אותו "את זה", הוא ענה "אני לא יכול להגיד לך". "אבל אמרת שתסביר לי הכל" כמעט בכיתי מרוב ייאוש, פעם הבאה אני לא ייקח שום דבר שאני מוצאת ברחוב, שמישהו אחר יתקע עם כל הבלאגן הזה, "לא אמרתי לך שאסביר לך הכל", הוא אמר בעדינות "אני יודע שלא נכנסת לזה מרצונך אבל זה מה שקרה, עכשיו זה לא הזמן להסביר לך הכל, להסביר לך לא יעזור לך וייתכן שאף יזיק", הוא הפסיק לרגע ונשם נשימה עמוקה, "כשאקבל אישור מהממונים עלי אגיד לך עוד", "אז אתה יכול לפחות להגיד לי את השם שלך, שאוכל לפנות אליך עם שם או שגם זה אסור לי לדעת, גם זה חסוי?".

האלף נעמד וחשב "טוב, אני אגיד לך את השם שלי", "באמת?" אמרתי בהלם, הייתי בטוחה שהוא לא יגיד לי.

הוא הוריד את המסכה ומפל של יער שחור וחלק גלש על כתפיה, "את...את בת?" שאלתי בהפתעה, "כן, אני בת וקוראים לי ג'סיקה, אבל תקראי לי ג'סי", אני עוד הייתי בהלם שעד עכשיו פניתי אליה בתור בן והיא בכלל בת ומלמלתי "את בת, את בת...", "נו, כן אמרתי לך כבר שאני בת" אמרה בקוצר רוח, "עכשיו כבר מאוחר בלילה אז תלכי לישון ומחר אני יספר לך עוד דברים."

למחרת, כשקמתי בבוקר ג'סיקה, לא סליחה, ג'סי כבר חיכתה לי היא נתנה לי טוניקה בצבע כחול בהיר עם פרחים קטנים בצבעי תורכיז בתחתית, הטוניקה הגיעה לי רק עד אמצע הירך ומתחתיה שמתי מכנס שלשם שינוי היה דווקא שחור, ג'סי קשרה לי את הטוניקה במותניים עם חגורת בד שתאמה לצבעי הפרחים כדי שהטוניקה תשב עלי יפה ולא תראה עלי כמו שק, אחר כך היא סירקה לי את השיער ואספה אותו לקוקו עם צמה שהיה ממש יפה, האצבעות שלו היו ארוכות וזריזות כך שתוך כמה דקות היא גמרה לסדר לי את השיער.

לפתע נזכרתי בשאלה שהתרוצצה לי בראש מהפעם הראשונה שהתעוררתי פה "למה הכל כאן בגוונים של כחול?"שאלתי את ג'סי והיא ענתה "כיוון שאת האדונית של הצמיד בעל האבן הכחולה, חדרך גם הוא כחול, לשאר בעלי תכשיטי האבנים יש חדרים בצבעי האבן שלהם". "יש עוד ילדים עם צמיד כמו שלי?" התפלאתי, "יש עוד ארבעה אבנים, הירוקה, האדומה, הצהובה והוורודה" צבעי האבנים האלו הזכירו לי משהו "זה אותם הצבעים שהיו מסודרות במעגל על הנזר של האלף שבא להילחם איתנו בפעם הראשונה" קראתי, אני שמחתי שנזכרתי בזה אבל ג'סי נראתה מפוחדת ובהלם "מה?" שאלה, "היה אלף עם נזר ואבנים בצבעים האלו?", לא הבנתי למה זה כל כך מפחיד אותה "כן", עניתי.

"זה לא טוב, זה לא טוב בכלל" היא מלמלה "למה רומארק בא בשביל להשיג את הצמיד?אני חייבת לדווח על זה, זו פעם ראשונה שהוא יצא מהארמון, זה לא טוב. תגידי יש לך כוחות מיוחדים?" את החלק הזה היא לא מלמלה אלא ירתה אותו אלי, "איזה כוחות מיוחדים יהיו לי?" שאלתי, "בחיים לא הייתי חושבת שבכלל קיימים אלפים וקסמים וכל זה אם לא הייתי מוצאת את הצמיד".

"ברור שלא" גס'י חזרה למלמל "אז למה הוא יצא?" לאחר כמה דקות שהיא המשיכה ללכת הלוך וחזור בחדר ועדיין מלמלה את אותם הדברים שוב ושוב שאלתי אותה "מי זה הרומארק הזה? למה זה לא טוב שהוא בא אלינו?" היא הסתכלה עלי כאילו רק עכשיו נזכרה שאני עדיין פה בכלל "רומארק הוא המשנה למלך השחור", היא אמרה כעבור רגע ונראתה ממש מפוחדת "הוא הכי מסוכן מכל שאר העוזרים למלך ואם הוא בא כדי לגלות ולהילחם בבעל הצמיד הכחול זה גרוע מאוד". "נו, נו תמשיכי לדבר" התחננתי בליבי אבל בקשתי לא נענתה, היא התנערה ואמרה "כל זה לא קשור אלייך עכשיו, אני אדווח את זה למנהיג שלנו ונראה מה לעשות, היום אנחנו הולכות להסתובב בעיר שתכירי אותה קצת, אחרי הכל אי אפשר להישאר ימים שלמים בחדר אחד", "אוףףףףףףףףףף" רטנתי בשקט.

שבוע הבא

 פרק 6- קניות...