היילי התקדמה לכיוונינו כשניקו הולך אחריה ואני ניסיתי להבין מה לעזעזל היילי עשתה עם החבר הכי טוב של לוקה.
"מה אתם עושים כאן? איפה היית כול היום ולמה את איתו?" התקפתי אותה במיליון שאלות כדי להבין מה קרה ואז ראיתי את מבטיו של לוקה לחברו.
"נו הצלחת?" שמעתי אותו שואל את ניקו בלחש כאילו שזה ימנע ממני לשמוע את מה שהם אומרים.
"רגע אתה ידעת על זה?" הפנתי הפעם את שאלתי לכיוונו, לא נותנת להיילי לענות על כול השאלות ששאלתי כי הייתה לי תחושה שאני לא יאהב את התשובה.
"ידעתי שהוא צריך להגיד להיילי משהו חשוב פשוט לא ידעתי שזה יהיה היום וכאן" הוא תרץ לי וגלי חום התחילו לתקוף אותי.
לוקה ידע עם מי היילי נמצאת אבל הוא פשוט נהנה מיזה שחיפשתי אותה בכול מקום כמו חסרת אונים.
החלטתי להתעלם מקיומו המטריד לידי והפנתי את מבטי להיילי, פניה היו סמוקות מעט ואני כבר הבנתי לבד מה היה הדבר החשוב שניקו היה צריך לומר לה, מאז שהינו קטנים ראיתי איך הוא הסתכל עליה אז לפחות עכשיו היה לו את האומץ לקחת את הצעד הראשון.
"טוב אם לא אכפת לכם" נופפתי בידיי כדי לרמוז להם ללכת ולעזוב אותנו במנוחה כי היה נראה שהיילי צריכה את זה.
"ככה את מגרשת אותי אחרי שעזרתי לך" לוקה הניח יד על ליבו כאילו שהוא נפגע ,אני בתמורה זרקתי לעברו אצבע שלישית ומשכתי את היילי איתי.
"אני רוצה שתספרי לי הכול כולל הכול בפרטי פרטים" אמרתי לה אחרי שלוקה וניקו יצאו מטווח השמיעה שלנו.
זאת נראה לי הייתה הפעם הראשונה שראיתי מבט מהסוג הזה על פנייה, היא הייתה אבודה במחשבות ומבולבלת לגמריי.
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי" היא אמרה לפתע בהלם ואני גילגלתי את עיניי, הבנאדם היחידי שאין לו מודעות סביבתית נמצא מולי.
"כול הכבוד ששמת לב לזה רק עכשיו" אמרתי כמובן מאליו תוך כדי הליכה והיא הפנתה את מבטה במהירות אליי.
"מה זאת אומרת?!" הלם עטף את פניה והיה נראה שהיא מחפשת את התשובה בעיניי.
"אז את איתו עכשיו? כי חשבתי בכלל שתיהיה עם קייל" התעלמתי מהבהלה שעיטרה את פנייה בגלל מה שאמרתי.
"מה קשור קייל? הוא אוהב אותך בכלל" והפעם זה היה תורי להפנות את מבטי אליה.
"מה אוהב אותי?!ראיתי איך הסתדרתם במסיבה אז הייתי בטוחה שתהפכו לזוג!" קולי הגיע לשחקים מרוב השוק וההלם כי ראיתי איך היה להם מיליון דברים משותפים במסיבה אז הסקתי לבד שהם יהיו זוג מצויין.
"העיקר את אומרת שלי אין מודעות סביבתית" היא אמרה צוחקת בקול ואני החטפתי לכתפה.
"טוב עזבי את זה עכשיו, מה את מתכוונת לעשות?" חקרתי את פניה כדי לראות מה תגובתה כי גם אם היא לא ידע מה היא רצתה, הפנים שלה תמיד אמרו לי הכול, הריי אנחנו הכרנו מהילדות.
"לא יודעת, היה לי ממש כיף איתו היום"
"אהה אז היית איתו כול היום" חיוך ממזרי התפשט על פניי והיילי ידעה בדיוק מה עובר לי בראש.
"לא, זה לא מה שאת חושבת" היא ביטלה את מחשבותיי עוד לפניי שהספקתי להגיד אותן, פנייה שוב התמלאו בסומק ורוד ואני כבר הבנתי לבד מה התשובה שהסתתרה בלב שלה.
"את גם אוהבת אותו" קבעתי בשבילה ופניה כבר נצבעו באדום בוהק שלא היה ניתן לפספס למרות שזאת הייתה שעת לילה מאוחרת.
"טוב אין לי מה להגיד לך חוץ מבהצלחה ואם הוא יפגע בך אל תתפלאי שתמצאי אותו בבית חולים" קבעתי לה עובדה וזכיתי לגיחוך מצידה.
"תמיד אפשר לסמוך עלייך שתעשי את הדבר הנכון" היא אמרה בצחוק ואני נתתי לה חיבוק מוחץ בתמורה.
"מה איתך?" השתחררנו מהחיבוק והפעם השאלות הופנו אליי.
"מה איתי?" הפנתי לה מבט שואל והיא נעצה בי את עיניה הבוחנות בכוח כדי להוציא ממני תשובה.
"גם את בלית את כול היום עם לוקה לא" חיוך שובב התפשט על פניה ופתאום נזכרתי בדבר הכי חשוב שהייתי צריכה לומר לה מתחילת היום.
"הייתי אצל רופאת הלהקה" אמרתי לפתע, קוטעת את מה שהיא התכוונה להגיד או יותר נכון לרמוז.
"את היית אצל מי? גם אם היית חולה במחלה חשוכת מרפא חס וחלילה, לא היית הולכת אליה!" היה משהו במה שהיא אמרה, מאז שעברתי את המקרה עם הזאב השחור סירבתי להראות חולשה לזאבים האחרים בלהקה, בין עם זה היה לסבול בשקט כשנשבר לי הרגל או כשהייתי חולה וניסיתי להסתיר את זה מאמא שלי ואבא שלי.
זאת נראה לי הייתה אחת הסיבות ללמה אמא שלי הפכה להיות גוש דאגה ענק כלפיי.
"טוב זה לא כאילו הייתה לי אפשרות להתנגד" מילמלתי בשקט כי כבר ידעתי מה היא תסיק מכך.
"לוקה לקח אותך?" הינהנתי בשקט כתשובה.
"מה קרה?" עכשיו הדאגה הייתה נראת בבירור על פניה, היא ידעה שלוקה לא יכריח אותי סתם למרות כול הפעמים שהוא מעצבן אותי.
"זוכרת את המקרה במלתחות?" הפעם זה היה תורה להנהן כתגובה.
"הריח שלי יצא משליטה ואין דרך להישתלט עליו אלא אם כן אני יהפוך להתאמה של מישהו" שתינו כבר היינו דיי קרובות לבית שלי ומרוב שדיברנו אפילו לא שמתי לב לכך.
"אז זה מה שניקו הריח" היא מילמלה בהבנה והבנתי שהמצב שלי באמת חמור אם אפילו ניקו הריח אותי כשהם היו בתוך כיתה.
"מה את מתכוונת לעשות?" המבט שהיה על פניה הזכיר לי את המבט שאמא שלי נתנה לי מאז שנולדתי בערך.
הנדתי את ראשי לשלילה כלא יודעת מה לענות לה כי באמת הייתי עובדת עצות.
"אני רק יודעת שאמא שלי תהרוג אותי כשהיא תשמע על זה" התבדחתי כדי להקל על האווירה.
"היא תהרוג אותך בכול מקרה" היילי שמה לב שהנושא הכביד עליי אז היא זרמה איתי.
האווירה התחילה להשתנות ולא הבנתי מה לא בסדר, יללות חדות מכיוון היער גרמו לי ולה להסית במהירות את מבטינו.
הריח ששנינו קלטו בהחלט לא היה הריח של חברי הלהקה, הבתים נפתחו ומלא אלפות ובטות יצאו מהם, זה רמז לי בדיוק מה שפחדתי ממנו.
אין שום סיכויי שאני ישב בצד כמו שמצפים ממני כי אם מה שהרופאה אמרה היה נכון, לא רציתי לבזבז את הזמן שנותר לי כחופשייה, לא כשחוצים את הטריטוריה של הלהקה שלי ... לא כשהפראיים תוקפים אותנו....
......
טוב הפרק של היום הראה מערכת יחסים חדשה שנרקמת בסיפור שלנו, שאלו הם ניקו והיילי.
ובנוסף רואים את ההתלבטות של לונה לגביי הקושי החדש שהיא נכנסה אליו😏
אז מקווה שאהבתם ומצפה לתגובות ולייקים ;) ;) :) 🥰😘
YOU ARE READING
ירח אדום || Red Moon
Lobisomemלקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי. הלכתי ביער, בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך... זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו הא...
