היילי חיכתה עוד כמה דקות כדי לראות מה אני אענה לה.
'זה קשור ללוקה נכון?' שאלתה הדהדה לי בראש ולא הייתה לי תשובה לתת לה. זה נכון שבימים האחרונים חשבתי רק עליו ומקור כול הדאגות שלי היו קשורים אליו איכשהו אבל לא יכולתי פשוט לפתוח את זה מול היילי. ידעתי שהיא לא תשחרר עד שהיא תוציא ממני מידע, מידע שאני לא רוצה לגלות.
היא ראתה שאני מתקשה לענות לה כי עדיין לא פתרתי את הרגשות שבתוכי אז היא העבירה נושא והערכתי אותה על כך.
"טוב בואי נעזוב את זה לעכשיו, מה את מתכננת לעשות בקשר למסיבה?" היא נתנה לי מבט שואל ואני לא הבנתי על מה היא מדברת.
"אחד מהאלפות באוניברסיטה הזמין את כולם לבית שלו למסיבה, אוולין חילקה את ההזמנות" היא אמרה כמובן מאליו.
אוולין... עכשיו הכול מובן, האומגה הכלבה הזאתי תעשה הכול כדי למרר לי את החיים, ועל מה בדיוק, על צבע פרווה שונה!
כנראה שמחשבות הרצח שחלפו בראשי ריצדו גם על פניי כי היילי הבינה הכול
"אני באמת לא מבינה מה זה נותן לה?!" היא אמרה בכעס כשהבינה למה לא ידעתי על המסיבה.
"זה לא נותן לה כלום היילי בדיוק כמו שלא משנה כמה היא תלמד באוניברסיטה זה לא יתן לה כלום כי היא סתומה" החזרתי בחיוך מעוצבן גורמת להיילי לצחוק בקול.
"צודקת, בקיצור המסיבה היום בערב ואנחנו צריכות ללכת להשתחרר טיפה" היא הסדירה את נשימותיה, מודיעה לי כאילו אין לי דעה.
"ומי אמר שאני רוצה ללכת?"
"אני אמרתי, עכשיו בואי נלך להתארגן" היא משכה בידי, לא נותנת לי הזדמנות למחאות שוב וגוררת אותי לכיוון ביתה.
"הבטחתי לאמא שלי שאני לא מסתבכת יותר בצרות ואת יודעת טוב מאוד איך אני במסיבות" אמרתי בעודי נאבקת ללכת ישר בנעליי העקב שהיילי נתנה לי.
התארגנו בביתה משני סיבות עיקריות, האחת הייתה שאמא שלי לא הייתה נותנת לי לצאת מהבית אם היא הייתה יודעת שזה בשביל ללכת למסיבה ואבא שלי היה מגבה אותה והסיבה השנייה הייתה שלי לא היה שום דבר ללבוש ולהיילי כן היה.
"נווו תפסיקי להתלונן בשביל זה אני אהיה שם כדי לשמור עלייך" היא אמרה בקול גברי מעושה ואני גיחחתי
"כבר עדיף לי לקפוץ לבריכת תנינים" אמרתי בצחוק והיא הזעיפה את פנייה, מפליקה
קלות לראשי.
"טוב נראה לי שאנחנו מוכנות" היא אמרה לאחר מלא זמן של החלפת שמלות והתעסקות בשיער.
היילי לבשה שמלה לבנה צמודה וקצרצרה שהחמיאה לגופה מאוד, היא הדגישה את עיניה הירוקות ותלתליה השחורים ולא יכולתי שלא לתהות איך זכיתי בחברה מהממת כמוהה.
אני לעומתה לבשתי שמלה שחורה וקצרה שהייתה צמודה באיזור העליון והשתחררה באיזור המותניים.
לגביי העקבים אני והיילי החלטנו שעדיף לכולם שאני לא ארקוד איתם כדי לא לגרום למישהו לנזק בלתי הפיך אז התפשרנו על סנדלים לבנות.
יצאנו לבחוץ ונכנסנו לרכב של היילי כשהייתה שעת ערב מאוחרת יחסית ואני תרצתי לאמא שלי שנשארתי לישון אצלה בתקווה שהיא תיקנה את החירטוט הזה.
למרות שהייתי כבר בוגרת בת 19 זה לא מנע ממנה מלדאוג לי כול הזמן במיוחד אחרי התקרית בילדותי עם הזאב השחור שעד היום אני מנסה למצוא.
היילי הוציאה אותי ממחשבותיי כשהיא ניערה את ידי ויצאה מהמכונית מגלה לי שכבר היינו בכניסה של הבית שבו הייתה המסיבה.
ניכנסו וריח האלכוהול מיד תפס את אפי.
מיליוני סטודנטים רקדו כאילו אין להם שום דאגות על הראש ואני לא ביזבזתי יותר מידי זמן ומשכתי את היילי לכיוון שולחן המשקאות.
"לא אמרת שאסור לך להסתבך בצרות כי אז אמא שלך תדאג?" היילי שאלה בקול מתחכם כשלקחתי את השוט הראשון שלי.
"קצת אלכוהול לא הרג אף אחד" החזרתי בחיוך כשעיניי תופסת את קייל מהצד.
"קייל" צעקתי לכיוונו והוא במרבה הפלא הסתובב ישר כששמע את קולי למרות המוזיקה המרעישה.
"לונה מה קורה?" הוא התקדם לכיווני בשמחה כשחיוך מרצד על פניו.
"הכול טוב" החזרתי לו.
"תכיר קייל היילי היילי קייל" הכרתי בניהם והוא לחץ את ידה בחביבות.
התחלנו לדבר על כול מיני דברים ושמתי לב שלקייל והיילי היו הרבה תחומי עניין משותפים.
"טוב בואו נלך לרקוד קצת" אמרתי לפתע תופסת בידיהם בידי ומושכת אותם לרחבה.
התחלנו לרקוד לצלילי המוזיקה ורציתי לתת להם קצת זמן איכות ביחד.
"הלכתי שנייה לשירותים" תרצתי וחמקתי בשקט לכיוון שולחן המשקאות, משאירה את שניהם לרקוד יחד.
כששתיתי את השוט הרביעי שלי שמעתי ציחקוק חזק מכיוון המדרגות ועם כול כמה שהמוזיקה הייתה חזקה ורועשת, את הקול של אוולין אף אחד לא יכול למחוק מראשי.
הפנתי את ראשי לכיוון צחוקה מגלה את המראה הכי מזעזע שראיתי מימיי, אוולין נמרחה בחוסר בושה על לוקה.
היא ניתלתה על זרועו כשהוא דיבר עם ניקו וג'ייקוב, כנראה מנסה לזכות בתשומת ליבו בדרך הכי מבישה שיש.
היא פשוט הגעילה אותי ולא הבנתי איפה היא הייתה כשאלוקים חילק את המוח.
אבל מה שיותר הפריע לי הייתה ההרגשה שנלוותה למראה הזה, הלב שלי מרד בי והתכווץ בכאב.
אני לא יכולתי לסבול את זה, לא יכולתי יותר אז שתיתי עוד ועוד ועוד, מנסה להשכיח את הרגשות שעולים בי ללא הצלחה.
אחרי שאיבדתי את הספירה בכמות הכוסות ששתיתי הרגשתי את ראשי מרחף לו כאילו הייתי על ענן והתענגתי על כול שנייה שבה המוח שלי היה ריק מהמחשבות הטורדניות על הבנאדם היחידי שאני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו.
התחלתי לרקוד באיבוד חושים, זזתי לפי הקצב וכנראה שעליתי על שולחן כי כולם ניראו נמוכים פתאום.
צעקות עידוד של שמי נשמעו באוזניי ולי לא היה אכפת מכלום, הייתי מאושרת ששכחתי מהכול ופשוט המשכתי לרקוד.
ראיתי את היילי מנסה למשוך את ידי כדי שאני ארד מהשולחן וקייל ניסה לעזור לה אבל אני התנגדתי והמשכתי בשלי.
כנראה בגלל האלכוהול התחלתי לאבד את האחיזה ברגליי ושיווי המשקל שלי נעלם.
מעדתי מהשולחן ושנייה לפניי שהראש שלי נפתח על הרצפה הרגשתי ידיים שריריות וחזקות עוטפות אותי כמו נסיכה.
ריחו של לוקה עטף אותי ואני בלי יכולת התנגדות ניכנעתי בפעם הראשונה לליבי והתכרבלתי בזרועותיו. הרגשה של דג'וו עברה בתוכי ואני לא הצלחתי להבין למה.
"אני אקח אותה הביתה" שמעתי אותו אומר להיילי וקייל. אני לעומת זאת המשכתי לנוח לי בידיו כשעיניי עצומות וראשי עדיין מסתובב לו.
"לא, תיקח אותה לבית שלי" היילי אמרה לו והרגשתי אותו מהנהן.
יצאנו שנינו לבחוץ כשאני בזרועותיו.
"אמא של היילי בטוח תדווח הכול לאמא שלי
הן הריי חברות טובות" מילמלתי לי בשיכרון מנסה להבין לאיפה עוד אני יוכל ללכת מבלי שאמא שלי תגלה הכול.
"אני יודע בדיוק לאיפה לקחת אותך" לוקה אמר לאחר כמה רגעים ואני הוזזתי את ראשי בניסיון להנהן אבל אני דיי בטוחה שזה יצא לא משהו בגלל תגובתו הצוחקת.
.......
העניינים מתחילים להתחמם בין לונה ולוקה אז תצפו לפרק הבא ;)
מקווה שאהבתם את הפרק ואני תמיד כאן לשמוע את המחשבות שלכם והתגובות שלכם לגביי הסיפור ♡♡♡
YOU ARE READING
ירח אדום || Red Moon
Manusia Serigalaלקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי. הלכתי ביער, בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך... זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו הא...
