פרק 28

2K 91 12
                                    

פרק 28-
ולנסיה-
שכחתי מתי הפעם האחרונה שבה הזמינו אותי למסיבה אז שבשיעור היסטוריה מרי ג׳יין הזמינה אותי למסיבת יום ההולדת שלה ואמרה שאני יכולה להביא איתי מה שבא לי זה תפס אותי לא מוכנה. כמובן שהתחושה הראשונה שעלתה בי היא חשד. תמיד חשד. פוסט פאקינג טראומה אחרי אינספור תקריות של פגיעה באימון שלי. אחרי שהשתמשו בצימאון שלי לחברה כדי לפגוע בי בצורה הכי קשה שאפשר לדמיין. זה היה כל כך דפוק לחשוד במישהי מתוקה וללא כוונות זדון כמו מרי ג׳יין אבל לא יכלתי להמנע מזה. זה היה הרגל בשלב הזה.
״אני אגיע״ אמרתי בכל זאת כי זין על פירסון וזין על קריד.
הבטחתי לעצמי שאני חוזרת לחיות וגם רמי כנראה הייתה צריכה מסיבה טובה כדי לנער מעליה את הטראומה של החשיפה הכפויה על האלימות שחוותה בבית שלה.
״מעולה, הולך להיות מגה כיף. ג׳קוזי, אלכוהול והרבה בנים שווים״ מרי ג׳יין קרצה לי בשובבות וחזרה לספר ההיסטוריה שלה.
זה באמת נשמע כיף. להרגיש שוב בת 17. כמו שהייתי צריכה להרגיש. כמו שהגיע לי להרגיש.
בארוחת הצהריים הצעתי לרמי לבוא למסיבה והיא מיד הסכימה עם חיוך מרוח על השפתיים ועם ה-הצהרה שהיא חייבת דחוף זין טוב כדי לצאת מהמוד הקודר שאליו נכנסה. שמחתי שהעניין עם מתאו לא הצליח להכניע אותה או לייאש אותה מלהיות חברה שלי. ושמחתי שהצלחתי לרומם את מצב רוחה עם ההצעה למסיבה. אחרי הארוחה היה שיעור ספורט שבו כמובן לא הורשתי להשתתף אז ישבתי על הספסל בצד והבטתי בכולם רודפים אחרי כדור, רצים או עושים תרגילים שונים. כשהתחלתי להשתעמם ביקשתי מגברת גרובר ללכת לשירותים כדי שאוכל להיות בטלפון קצת. ברגע שנכנסתי למלתחות שמעתי יללה מוכרת ולא מרוצה. כמו הקול הגבוה הבלתי אפשרי של ילד קטן שלא מקבל את מה שהוא רוצה בחנות הצעצועים ועכשיו הוא כועס, כועס מאוד.
״בחייך, קריד ממתי נהיית כזה קר אליי???״.
עצרתי במקום והצצתי מעבר לפינה אל תוך איזור הלוקרים. ושם הם היו. נסיך האופל ומלכת הכלבות. הוא נישא למלוא גבוהו מאיים וקודר כתמיד והיא כמו מעריצה מטורפת ולא שפויה נשאה אליו עיינים מלאות בהערצה עיוורת.
״אמרתי לך שאני לא מעוניין בכוס שלך, פירס״ הקול שלו היה מדוד ונטול עניין. בלב שלי שמחתי. היא תמיד הייתה כמו סמרטוט תחת המגפיים שלו.
״ומה עם מציצה? אני מוצצת פנטסטי, אתה יודע את זה״ היא התחנחנה אליו וגועל מידי מילא את גרוני.
״לא תודה. אמרת שזה דחוף, לא? זה לא פאקינג דחוף. יש לי דברים דחופים באמת לעשות״.
חיוך בלתי רצוני כבש את שפתיי. לכי תזדייני, פירסון. הוא השתמש בך ואז זרק אותך. כמו קונדום משומש.
״לספק את הצרכים שלך זה דחוף, מותק. אני רק רוצה לשמח אותך, קריד״ היא גונחת כמו חתולה מיוחמת.
הוא בוחן אותה מלמעלה עד למטה בעייני הנץ שלו ואז מניד בראשו כאילו החליט שהיא לא שווה את זה.
״אני לא מעוניין״.
״אבל...״
״אני לא הולך לשכב איתך, פירסון. אין לי מושג באיזה שפה אני צריך לדבר כדי שתביני שאני לא רוצה את הכוס שלך או את הטלפיים שלך. זה לא הולך לקרות. אולי יש לך מוח קטן אבל את אמורה להבין אנגלית פשוטה״.
לרגע אני בטוחה שהיא תזנק עליו ותנסה לאנוס אותו אבל במקום זאת יפחה צורמנית נפלטת מפיה והיא נמלטת מהמקום בבכי בלי לשים לב לשום דבר. גם לא אליי. למרות שאני יודעת שזה נוראי אני מחייכת. שמחה לאיד היא לא משהו שהתגאתי בו אבל היי גם אני בת אדם. רציתי להימלט לפני שאני אתפס אבל זה היה מאחור מידי.
״שמחה לאיד הולמת אותך, כלבה״ קולו רעם בחלל הסגור.
״אני רק שמחה לדעת שאני לא היחידה שזוכה ליחס חרא ממך. גם למניונים שלך אתה מתייחס ככה. לא פלא שאף אחד לא סובל אותך״ לא היה לי מושג למה יריתי את המילים האלה רק ידעתי שהן יצאו מפי לפני שהצלחתי להשקיע בהן מחשבה אמיתית.
היה נמאס לי מהיחס המוזר שלו. היה נמאס לי מהנשיקות שלו. מהעליות ואז המורדות. היה נמאס לי מהרעל שלו שהרס אותי מבפנים.
״שנינו יודעים שהכוס שלה מלוכלך כמו הפה שלה. יש לי סטנדרטים, כלבה. אני לא מסתפק בכל פירור שזורקים לעברי ונופל במלכודות טיפשיות״ החיוך שלו מלא שיינים וצמא פאקינג דם.
״אתה פאקינג אידיוט״ הנדתי בראשי והפעם באמת התכוונתי לברוח.
״את מטומטמת אם את טועה לחשוב שסיימתי איתך. תהני כל עוד את יכולה, זה לא ימשך הרבה״ האיום הדהד מאחורי גבי לפני שברחתי משם.
ידעתי שהוא לא סיים איתי. הייתה לי הרגשה שהדרך היחידה שבה זה יקרה היא אם אני אהיה בקבר. אני לא רציתי למות. רציתי לחיות ולכן הייתי צריכה לשמור את נפשי ולהתרחק ממנו כמו מחומר אטומי.

Cruel (falcon valley 1)Where stories live. Discover now