Cruel (falcon valley 1)

פרק 20

פרק 20-
ולנסיה-
זה היה הבוקר הראשון של החזרה לבית הספר. עברו כבר עדינים מאז שעמדתי מול המראה ובחנתי את דמותי כדי לוודא שאני באמת נראית טוב. המראה שלי היה הדאגה האחרונה שלי בשנתיים האחרונות אבל ידעתי שרמי צודקת. אסור לי לתת לו לכבות אותי. הטרדות מיניות לא יעברו לסדר היום ואף אחד לא יחליט לי מה ללבוש או איך להתנהג. במיוחד לא קריד הבן זונה. היום הלכתי על חולצה בצבע תכול שמיים עם כפתורים עדינים בחזית שהדגישה את הצורה של הגוף שלי- חזה מכובד ומותניים צרות. כבר שכחתי איך אני נראית מתחת לבגדים הענקיים והמכוערים שלבשתי כבר הרבה זמן. את החולצה שילבתי עם מיני חצאית ג׳ינס שגרמה לרגליים שלי להראות ארוכות וחטובות משנים של ריקוד. טוב לרגל היחידה שלא הייתה בגבס מכוער. חצאית מיני קטנה יכולה לעשות שינוי גדול והחצאית הזו בהחלט עושה שינוי. מצאתי את עצמי מחייכת בשפתיים נוצצות מליפגלוס. פניי היו מאופרות ושערי הכהה והארוך נשפך על גבי. בגדול הייתי מרוצה. ההורים שלי ישבו ליד האי במטבח ושתו את קפה הבוקר שלהם.
״וואו ואל, את נראית נפלא!״ אמא מחאה כף בהתלהבות.
״תודה, אימוש״ שלחתי אליה חיוך והתיישבתי לצידם.
״כמעט שכחתי כמה יפה הבת שלי״ אבא נשק למצחי בזמן שאמא מזגה לי קפה.
״טוב אני כאן כדי להזכיר לכם״ לגמתי מהקפה שלי.
״את מוכנה לחזור לבית הספר?״
״מוכנה ומזומנת״
״הגבס הזה יורד עוד שבועיים את בטוחה שאת לא רוצה לחכות?״ אבא שאל.
״אני בסדר. מבטיחה.״
״טוב. כבר קבעתי לך תור לפיזיותרפיה ברגע שהגבס ירד. וגלדיס המליצה לי על מקום נפלא שבו עושים הידרותרפיה. היא אמרה שזה פלאים להרווי אחרי שהוא עבר את תאונת הגלישה שלו״.
אמא שלי באמת הייתה נפלאה. היא ידעה כמה הריקוד היה חשוב לי ורצתה שאקבל את כל הטיפול שאני צריכה כדי לעמוד שוב על הרגליים.
״זה נשמע נפלא, תודה״ נשקתי ל-לחייה.
״הכל בשביל הילדה שלנו״.
פאק. לפעמים ממש התפתיתי לספר להם הכל כדי להוריד את המשא הזה מכתפיי אבל החלטתי לסתום. אחרי כמה דקות ההורים שלי יצאו ואני אחריהם. בדרך לבית הספר שמתי מוזיקה בפול ווליום ושרתי עם הרדיו בקולי קולות. חניתי בחניה נורמלית לשם שינוי בין שני רכבים נוצצים כיאה לתיכון פלקון ואלי.
״ואל!״ ברגע שיצאתי מהרכב רמי הופיעה ורצה לעברי כמו ילדה מתלהבת שראתה את כוכבת הפופ האהובה עליה.
״היי רמ״ ציחקקתי כשהיא נתלתה עליי כמו קופיפה.
״אחרי שבועות של עינוי כאן לבד המושיעה שלי חזרה״ היא כרכה את זרועה בזרועי והחיוך שלה היה כה מואר.
היא הייתה לבושה בחולצת קולר בצבע ירוק זרחני וג׳ינס רופף עם קרעים.
״אני לא בטוחה שזה לטובתך, מותק״.
״זה לטובתי ואני שמחה שהקשבת לעצתי והחלטת להשוויץ בגוף המהמם שלך, סיס״ חיוך מרוצה עיטר את פניה.
״את זה עוד נראה.״
אנחנו צועדות יחד לעבר הבניין של כיתות י״ב ובדרך אני מקבלת מבטים בוחנים מכל עבר.
״היי ואל! התגעגעתי לתחת הזה בחצאיות!״ גרין לילנד קרא לעברי ושרק כתוספת.
״לא כמו שאתה כנראה מתגעגע למוח שלך, לוזר!״ רמי ירתה לעברו.
זה לא באמת עזר להשיב למיניונים של קריד. אבל בכל זאת מתתי על העובדה שבה ראשונה זה זמן רב ידעתי שיש לי גב. לצערי נפרדנו כי היינו בכיתות אם שונות והגיע הזמן להתמודד עם הדבר המפחיד באמת. ברגע שנכנסתי לכיתה פירסון והמלוות הקבועות שלה הפנו אליי את מבטיהן הטורפים. כולן נראו המומות משהו בשנייה הראשונה ואז שפתיה של פירסון התעוותו בחיוך אכזרי.
״ברוכה השבה, ילדה מגושמת שכמותך״ היא לגמרי ניסתה להתגרות בי.
״היי פירס. כמה נפלא לראות את זיו פנייך הארסיות״ השבתי לה את אותו החיוך המכוער שאני הייתה זו שלימדה אותה אותו מההתחלה.
״מי שמדברת, נחש צפע״ טאשה סיננה.
״ממתי את מדברת בלי רשות מהבוסית שלך, טאש?״
היא מעקמת את אפה ונראית כמו בובת ברבי זועפת.
״זה בסדר טאשה. גם אם היא תלבש ג׳וצי וארמאני היא עדיין תהיה כוכבת פורנו למופת לנצח״ פירסון ציחקקה.
״מתישהו תחליפי את העלבונות שלך, כלבה?״
התגובה שלי תופסת את פירסון לא מוכנה. כבר שנים שלא העזתי לענות לה. פחדתי ממנה. אבל אחרי כל מה שהיא כבר עשתה לי לא הצלחתי לפחד יותר. הצעד הבא היה רצח ובשלב זה מוות היה עדיף על החיים בלי ריקוד.
״איך קראת לי?״
״שמעת אותי, פירסון״ שילבתי את זרעותיי על חזי ועמדתי מולה ללא פחד.
״החלקת על הרגל או על השכל, ולנסיה?״
״לא יודעת, אולי תאמרי לי את כי ראית הכל בלייב״ הזכרתי לה.
״כדאי לך לסתום את הפה, מטומטמת״ היא הזהירה.
״ברור״ הנהנתי.
התיישבתי במקום הקבוע שלי ואז הגיע הצלצול. בנוהל הקבוע המורה שלנו נכנסה לכיתה וחצי דקה אחריה נכנסנו בדלת פורטר, ליין, מתאו ואחרון ומאוד לא חביב, קריד. העיינים שלו מיד התמקדו בי. כמו טיל מכוון מטרה. הוא ניסה למצוא אותי והצליח בעיקר כשלא רציתי אבל עכשיו דווקא כן רציתי. יישרתי אליו מבט וגם חייכתי. המורה אמרה משהו והוא התעלם וניגש לאלין שישבה על ידי.
״עופי מפה, עכשיו״ ההוראה הייתה ברורה.
היא מיד אוספת את הדברים שלה ובורחת על נפשה והוא תופס את מקומה.
״החלפת מקומות ללא אישור אסורה בתחילת האיסור, מר בלאמי״.
המורה שלנו נוזפת בו אבל הוא לא שם זין.
״אנחנו יכולים להתווכח שעות אבל אני עובר מקום. לאלין אין בעיה עם זה. אני מעדיף שנלמד במקום להתעסק בשטויות״.
המורה מקמטמת את מצחה אבל אז נושפת בלית ברירה ומסכימה לו בשתיקה להמשיך לעשות מה שבזין שלו.
״מה את חושבת שאת עושה, כלבה?״
״יושבת בכיתת האם שלי ומנסה להקשיב למורה״ עניתי בלי לתת לו אפילו פאקינג מבט.
״אל תשחקי איתי משחקים״ הוא תופס את ירכי באלימות תחת השולחן דווקא ברגל המרוסקת שלי ושוק של כאב זורם בגופי.
״תוריד ממני את הידיים שלך״ הוריתי עדיין לא נותנת לו אפילו מבט.
״תעני לי״.
״אתה מתכוון לבגדים שלי? כי אם כן הוצאתי אותם מהארון ולבשתי אותם. תנסה לא להתרגש מאוד.״
״את מזמינה שיט לדלת שלך, כלבה״ הוא הזהיר והרפה ממני סוף כל סוף.
״מצטערת לעדכן אותך שהשיט כבר חסם אותה מלפני הרבה זמן ואני התרגלתי לריח כבר״.
לא העזתי להביט בו עד סוף השיעור ואיך שהוא נגמר מיהרתי לשיעור הבא. למזלי לא הייתי עם אף אחד מהחארות בשיעורים שלי עד לארוחת הצהריים. כמובן שניסו להתעסק איתי בעיקר הבנים שזרקו הערות מיניות לכל עבר אבל אני התעלמתי מהם כרגיל. לענות להם זה באמת לא לרמה שלי. הם היו בני נוער חרמנים שהתחביב המרכזי שלהם היה לאונן או משהו. בשיעור לפני ארוחת צהריים, מתמטיקה התיישבתי ליד רמי שחלקה איתי את השיעור.
״נו? איך הלך לך?״ היא שאלה בזמן שסידרנו את הציוד שלנו על השולחן.
״הוא לא מרוצה אבל כבר הבנתי שלא משנה מה אעשה הוא לא יהיה מרוצה אז זין על זה״ משכתי בכתפיי.
״חתיכת פסיכי. הוא צריך לקחת כדורים או ווטאבר״ היא נחרה בגועל.
״את צודקת לגמריי״.
אחרי השיעור רמי מציעה שנאכל מחוץ לחדר האוכל כי היא הביאה שני סנדוויצ'ים מפוארים בשבילנו. התיישבנו על אחד הספסלים בחוץ ולשם שינוי אחרי שנים של ארוחות צהריים מזוויעות שכמעט כל הזמן יצאתי מהם רעבה או מלוכלכת ממשהו. הצלחתי לצחוק ואפילו היה לי כיף. בבית הספר. אחר כך הלכתי לשיעור ביולגיה וכרגיל גייב וברנט זרקו עליי דברים. למזלי באותו היום המורה נתנה לנו לנתח צפרדעים אז לקחתי את כל האיכס שיצא לו מהקרביים ובסוף השיעור פשוט ניגשתי לגייב, הבריון הראשי משכתי את המכנס שלו יחד עם הבוקסר וזרקתי פנימה את כל הפנים של הצפרדע. כולם סביב היה בהלם. ברנט מקליין הלבין ונטש את החבר שלו בזמן שכולם צחקו. עליו. עליו ולא עליי.
לא ידעתי שאני כל כך מתגעגעת לולנסיה הכלבה עד ששחררתי אותה לחופשי.
״מקווה שהזין שלך נהנה מאמבטיית הקרביים, מותק״ שלחתי לעברו נשיקה לפני שמיהרתי לשיעור הבא.
שיעור היסטוריה הייתה השיעור הרגוע מכולם והאהוב עליי. לשם שינוי כמה בנות הסכימו להיות איתי בקבוצה כשהמורה נתנה לנו מטלה. זה היה שינוי מרענן. מרי ג׳יין וסמנתה לא היו בדיוק הבנות שפעם הייתי מסתובבת איתן אבל הרגשתי שהן הראשונות חוץ מרמי שנתנו לנו הזדמנות. צחקנו על האבות המייסדים ואפילו דיברנו על מוזיקה ועל הסרט החדש של ריאן גוסלינג. אחרי השיעור הזה הלכתי לשיעור הבא- אומנות.
הפעם גברת רובר הביאה לנו כד עם פרחי חמנייה והדגימה כמה טכניקות לפני ששלחה אותנו לצייר. אני נסיתי להתמקד בטכניקות הציור אבל קורט סמאולס המשיך לצייר זין על הקנבס שלו וליווה את זה בתנועות מגונות עם העפרונות שלו, הלשון והמותניים שלו. הרמתי את ידי כדי למשוך את תשומת ליבה של המורה.
״כן ולנסיה״.
״את יכולה לבוא ולהסתכל על משהו בקנבס שלי, גברת רובר?״
היא מגיעה מיד נחושה לעזור לי וקורט עדיין בשלו ממשיך עם האומנות החופשית שלו.
״אני חושבת שהטכניקה שלי ב... הו אלוהים...״ התחלתי להסביר ואז מבטי נדד כאילו מבלי משים אל הקנבס של קורט.
גברת רובר מיד מביטה לאותו כיוון ומספיקה לראות את ׳יצירת המופת׳ של קורט.
״מר סמאולס! מה זה אמור להביע?!״ גברת רובר נראית מזועזעת.
״אני... הממ.. אה...״
״כאן זה שיעור אומנות ולא שיעור איך להטריד את חברתך לכיתה! אתה בא איתי למנהל!״ היא מיד גוררת אותו למשרד המנהל.
״תודה לאל שהסוטה הזה נתפס סוף כל סוף. נמאס להסתכל על הציורים האידיוטים שלו״ שיילו בנט שלחה אליי חיוך מעודד לחלוטין.
״אמן, סיס״ ג׳סמין פיינר הנהנה.
הרגשתי שזה ניצחון קטן. ניצחון קטן ומתוק. מתוק מאד. רמי חיכתה לי במגרש החנייה וכרגיל הרכב שלי הושחת אבל אפילו זה לא להפריע לי. התקשרתי למוסך ודאגתי שיגררו לי ויתקנו אותו. רמי ואני נסענו ברכב שלה וכל הדרך לבית שרנו, צחקנו והיה לי כל כך כיף. כבר שכחתי כמה טוב להיות סתם אני. אני שיודעת מה היא רוצה ואיך לענות לכל מי שמנסה להתעסק איתי. זו הייתה התחלה. התחלה כדי למצוא את עצמי. התחלה כדי לצאת לאור אחרי כל כך הרבה זמן בחושך. לחזור ולאהוב ולהעריך את עצמי. זו ההתחלה וההמשך הולך להיות הרבה יותר טוב.